פרשת הונאת הענק של קהילת "המתמידים" הגיעה לסיומה: תשיב למדינה יותר מ-24 מיליון שקל
לאחר ההרשעה בפלילים ב-2018, כעת מסתיימת גם התביעה האזרחית נגד הקהילה החרדית שזייפה יותר מ-1,600 תעודות זהות של "תלמידים". השופט וינוגרד קבע כי על הקהילה להשיב לקופת המדינה 24 מיליון שקל - היקף הנזק שנגרם למדינה - בתוספת ריבית והצמדה, במה שמהווה סיום לאחת מפרשות ההונאה הגדולות ביותר בתחום התמיכות הציבוריות בישראל
קהילת "המתמידים" ומוסדותיה ישיבו לקופת המדינה 24 מיליון שקל בתוספת ריבית והצמדה שהתקבלו במרמה ממשרד החינוך באחת מפרשות ההונאה הגדולות ביותר בתחום התמיכות הציבוריות שאירעו אי פעם בישראל. כך פסק לאחרונה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים השופט רם וינוגרד, במסגרת התביעה האזרחית שהגישה המדינה נגד הישיבה ואנשיה, תביעה שאותה הוא קיבל באופן חלקי.
מדובר בישיבה שנקראת כיום באופן רשמי "קהל עדת ירושלים", והיא קהילה חרדית במרכז ירושלים, אשר היא ואנשים מתוכה הורשעו בשנת 2018 בהליך פלילי בשורת עבירות כלכליות. זאת לאחר שמוסדות הקהילה מסרו דיווח כוזב למשרד החינוך כדי לקבל כספי תמיכה מאוצר המדינה. בין היתר, זייפו הנאשמים יותר מ-1,600 תעודות זהות של "תלמידים" כדי לנפח את מספר הלומדים במוסדות.
התביעה האזרחית, שאותה הובילה פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) נידונה במסלול של תביעה נגזרת להרשעה הפלילית. מדובר במעשי תרמית שהתרחשו בשנים 2010-2008, כאשר מוסדות הישיבה קיבלו אז ממשרד החינוך מלגות בגובה 40 מיליון שקל בתרמית, במסגרתה אנשי הקהילה הורשעו בביצוע מאות עבירות של זיוף, קבלת דבר במרמה ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
בהליך הפלילי תוארה המרמה המתוחכמת, שבמסגרתה הגישו עובדי המשרד של הקהילה בשם 25 עמותות שלה בקשות תמיכה למשרד החינוך "עבור מי שהוצגו כאברכים הלומדים בכוללים המופעלים על ידי העמותות". הבקשות נחזו להיות חתומות על ידי חברי ועד בעמותות, אף שלא נחתמו על ידם, ונלווה אליהן מסמכים מזויפים רבים.
בין השאר, נקבע בהכרעת הדין ש"כ-60% מהאברכים שדווחו על ידי העמותות הנתמכות כלומדים בכוללים המופעלים לכאורה על ידי העמותות היו תלמידים פיקטיביים". שמותיהם של אותם אברכים אותרו למעשה על ידי בני הקהילה באמצעות שימוש במאגרים שונים. בין השאר נקבע ש"כדי לתמוך במרמה שבהצגת תלמידים פיקטיביים כתלמידי אמת, פעלו הנאשמים להתייצבות אברכים מבני הקהילה לביקורות שערך משרד החינוך בכוללים בהם למדו לכאורה התלמידים הפיקטיביים, כשהם מציידים אותם בתעודות זהות מזויפות שהוכנו במשרדי הקהילה". בין היתר תואר בהכרעת הדין כיצד נוהל מערך הודעות והסעות של אברכים מהקהילה למקומות בהם התבקשו להתייצב כדי להציג עצמם בכזב כתלמידים בכוללים.
בהכרעת הדין מ-2018 של המחוזי בירושלים, נקבע שהיקף המרמה עמד על 24 מיליון שקל מתוך כלל סכום התמיכה, אולם לאחר שהמדינה ערערה לבית המשפט העליון, הוא קבע כי היקף המרמה הוא 40 מיליון שקל – מלוא כספי התמיכה. עם זאת, הותיר העליון את סכום החילוט של הכספים והנכסים מהקהילה על 24 מיליון שקל – כפי שקבע המחוזי. על הנאשמים בפרשה נגזרו עונשי מאסר וקנסות כספיים.
במהלך התביעה האזרחית המדינה מצידה ביקשה לפסוק כי יש להשיב לידיה את מלוא 40 מיליון השקלים שהועברו במרמה למוסדות קהילת "המתמידים", בעוד הנתבעים טענו שאין לחייבם בגין כספי תמיכה שהועברו ל"תלמידי אמת", שלמדו בפועל במוסדות ושמשרד החינוך הודה כי היה בכוונתו לתמוך בהם, גם לאחר שהתגלתה המרמה.
באמצעות עו"ד אחוה ברמן מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), בליווי היחידה לאכיפה אזרחית, ניהלה המדינה את התביעה, שבה טענה כי הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם החוזיות כלפי משרד החינוך, פעלו בחוסר תום לב קיצוני והטעו את המדינה באופן שגרם לה נזק ממוני חמור. בנוסף, המדינה טענה לעוולות נזיקיות מובהקות, ובהן תרמית, מצג שווא רשלני והפרת חובה חקוקה. הפרקליטות טענה שיש להטיל על הנתבעים אחריות אישית להשבת הכספים שנגזלו מהקופה הציבורית.
השופט וינוגרד קבע בפסק דינו כי בהתאם לעקרונות דיני הנזיקין והקשר הסיבתי, הנזק שנגרם למדינה עומד על 24 מיליון שקל, בהתבסס על קביעת העליון לפיה זה גובה הנזק שנגרם למדינה – בשונה מהקביעה לגבי היקפה הכולל של המרמה. הוא כתב כי "קביעה זו משתיקה, הלכה למעשה, טענה אחרת של התובעת". מצד שני, הוא דחה את טענות ההגנה של אנשי הקהילה שהורשעו בהליך הפלילי, וכתב שהם "כשלו מהוכחת טענותיהם לפיהן מושתקת התובעת מכוחו של מעשה בית דין על נגזרותיו השונות" – ועל כן פסק שאין לחסום את המדינה מהגשת תביעה אזרחית עצמאית.
השופט סיכם כי "יש לקבוע כי היקף הסכום שהתובעת זכאית להיפרע ממנו, הן במסגרת דיני הנזיקין, הן במסגרת חיובי ההשבה, עומד על סך של 24 מיליון שקל נכון למועד הגשת האישום. מסכום זה יש לנכות את הסכומים שחילטה התובעת מכל גורם שהוא". הוא כתב כי התביעה מתקבלת בחלקה, כך שנקבע שלמדינה נגרם "נזק בר פיצוי בשיעור של 60% מכספי התמיכות שהעבירה לעמותות הנאשמות בתקופת האישום" – סכום שיכלול הפרשי הצמדה וריבית מאז הוגשה התביעה המתוקנת בשנת 2021.
הפרקליטות מסרה בתגובה כי "פסק הדין מהווה צעד משמעותי במאבק בהונאות כלפי כספי הציבור ובהגנה על תקינות מערכת התמיכות הממשלתית. ההליך ממחיש את מחויבות המדינה למצות את הדין גם בכלים האזרחיים עם עבריינים הפוגעים בכספי הציבור, ולפעול בנחישות להשבת הכספים לקופת המדינה. הפרקליטות תמשיך לפעול בכל הכלים המשפטיים כדי להבטיח שכספי תמיכות יועברו ליעדם ולא ינוצלו לרעה".
