בכירי מערכת הבריאות דורשים לשנות את חוק ביטוח בריאות ממלכתי: "להסיר חסמים"
בפאנל שנערך לציון 30 שנה לחוק, דרשו מנהלי בתי החולים וקופות החולים להתאימו לעידן הדיגיטלי, למחסור בכוח אדם ולמצב חירום מתמשך: "70% מהפניות - ניתן לטפל עם AI"; מנכ"לית מכבי: "לאפשר מעבר בין קופות בכל עת". פרופ' נחמן אש: "מתחרים על הצעירים ועל הבריאים"
ראשי מערכת הבריאות קראו היום לבצע שינויי עומק בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ולהתאים אותו למציאות שנוצרה יותר משלושה עשורים לאחר חקיקתו. בפאנל שנערך בכנס לציון 30 שנה לחוק הצביעו מנהלי קופות החולים ובתי החולים על שורה של מנגנונים שנקבעו בשנות התשעים, שלטענתם מגבילים כיום את התחרות, את השימוש בטכנולוגיה ואת היכולת להתמודד עם המחסור הגובר בכוח אדם רפואי.
"המחיר שאנחנו משלמים הוא שאין אמת ארגונית אחת. צריכים לשנות את החוק. הוא מפספס הרבה מאוד הזדמנויות", אמר מנכ"ל המרכז הרפואי איכילוב, פרופ' אלי שפרכר.
שפרכר התמקד בפער בין המהפכה הדיגיטלית שעברו כמעט כל ענפי השירותים לבין מערכת הבריאות. "מי השבוע היה בבנק?", שאל. לדבריו, כשם שרוב הפעילות הבנקאית כבר אינה מחייבת הגעה לסניף, גם חלק גדול משירותי הבריאות יכול להינתן אחרת. הוא ציטט סקר של מקינזי, שלפיו בכ־70% מהשאלות הרפואיות השכיחות ניתן לתת מענה מבלי שהמטופל יגיע פיזית לרופא או לאחות.
לדברי שפרכר, החסם העיקרי אינו הטכנולוגיה אלא הרגולציה והמודל המסורתי של חלוקת הסמכויות במערכת. "הגישה הפטרנליסטית של פעם, שכדי לקבל אנטיביוטיקה אתה חייב להגיע לרופאה – עדיין קיימת. אתה עדיין צריך אדם אחד שיחתום וישים חותמת. אתה לא באמת צריך את זה".
המשמעות, לדבריו, היא שגם את משבר כוח האדם אסור לפתור רק באמצעות ניסיון להגדיל עוד ועוד את מספר הרופאים והמטפלים. "ככל שנתמיד ונחפש עוד מטפלים כפתרון למצוקת כוח האדם – וזו מצוקה קשה – נמשיך לחפש פתרונות שלא מתאימים למציאות ולחפש במקום הלא נכון".
גם מנכ"לית מכבי, סיגל דדון־לוי, קראה לשינויים מבניים בהכשרת כוח האדם, ובהם בחינת קיצור משך לימודי הרפואה, שינוי מסלולי ההתמחות והרחבת האפשרות להשתמש ברופאים הנמצאים בחו"ל כדי להעניק שירות למטופלים בישראל.
דדון־לוי התייחסה גם לתחרות בין קופות החולים – אחד המאפיינים הייחודיים של המערכת הישראלית: ארבעה גופים ציבוריים, שאינם ממשלתיים, המקבלים תקצוב ממשלתי כדי לספק שירותי בריאות לאזרחים, אך מתחרים ביניהם. "תנאי יסוד בתחרות הוא יכולת לבחור, ואתה חייב שיהיה לך מידע", אמרה, וטענה כי התחרות כיום "פחות טובה ופחות בריאה".
לדבריה, ההגבלות שהוטלו לאורך השנים על פרסום, מוקדי גיוס ורכישת לידים – כלים המקובלים בענפים אחרים המקיימים תחרות – אינן מבטלות את התחרות, אלא דוחקות חלק ממנה לפעילות פחות שקופה, לא לגיטימית ואף לא חוקית. נזכיר כי מכבי היא הקופה היחידה שבמשך עשור שלם נהנית מכניסה נטו – מצטרפים בניכוי עוזבים – במערכת.
אחד השינויים הקונקרטיים שהציעה הוא ביטול מועדי המעבר הקבועים בין קופות החולים. לדבריה, יש לאפשר למבוטח לעבור קופה בכל עת, ולאחר המעבר לחייב אותו להישאר בקופה החדשה במשך שנה, כדי למנוע "דלת מסתובבת" של מעברים תכופים.
"צריך להסיר את החסמים", אמרה. היא הדגישה כי הצורך בתחרות חריף במיוחד באזורים שבהם פועלות כל ארבע הקופות, בעוד שבאזורים אחרים נוצר בפועל מבנה הקרוב למונופול מקומי.
מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' נחמן אש, הצביע על בעיה אחרת במודל התחרות הקיים: התמריץ של הקופות להתחרות על אוכלוסיות אטרקטיביות יותר. "זה סוד גלוי – מתחרים על מגזרים מסוימים, על הצעירים ועל הבריאים", אמר. לדבריו, המצב מחייב שקיפות רבה יותר ובחינה מחודשת של כללי המשחק בין הקופות. אש הציע גם לבחון מחדש את מקומן של הרשויות המקומיות במערכת הבריאות ואת התפקיד שהן יכולות למלא באספקת שירותים ובקידום בריאות.
מנכ"ל כללית, איתן ורטהיים, התמקד בתשתית המידע שעליה צריכה להיבנות מערכת הבריאות העתידית. לדבריו, יש להתקדם לעבר רשומה רפואית אחת ובסיס נתונים אחיד, מטויב ואמין, שיאפשר להשתמש בטכנולוגיה לא רק כדי לייעל תהליכים אלא גם כדי להבין טוב יותר את צורכי המטופל.
מנכ"לית רמב"ם, ד"ר מיכל מקל, התייחסה לאחד הלקחים המרכזיים של שנות המלחמה: הצורך לצמצם את הפער בין אופן הפעולה של מערכת הבריאות בשגרה לבין תפקודה בחירום. לדבריה, המערכת נערכה במשך שנים לתרחישים מסוימים – ובהם מתקפה רחבה בצפון – אך בפועל נאלצה להסתגל במהירות גם למציאות אחרת, ובה ירי טילים מאיראן.
"אנחנו טובים מאוד בלהסתגל למצב שאנו מכירים מהעבר, אבל פחות טובים במצבים שאנו לא מכירים. נערכנו היטב לטילים של חיזבאללה, אבל פתאום הטילים הגיעו מאיראן", אמרה מקל. עם זאת, היא הדגישה כי כאשר מצב החירום נמשך זמן רב, אי אפשר להמשיך לדחות טיפולים ושירותים שאינם מוגדרים דחופים.
"צריכים לצמצם את המרחק משגרה לחירום. כשזמן החירום כל כך ארוך אי אפשר להאריך את החירום. חייבים ללמוד לקיים שגרה בתוך חירום, כי אי אפשר לדחות לנצח טיפול". לדבריה, המשמעות היא שמערכת הבריאות צריכה לבנות מראש יכולת לקיים פעילות שגרתית רחבה ככל האפשר גם תחת מגבלות של מלחמה, תוך תיעדוף של השירותים.
המסר המשותף שעלה מהפאנל לא היה קריאה לבטל את חוק ביטוח בריאות ממלכתי או את עקרונותיו, אלא להתאים את מנגנוניו למציאות שהשתנתה דרמטית מאז 1996: אוכלוסייה גדולה ומבוגרת יותר, מחסור בכוח אדם, יכולות דיגיטליות שלא היו קיימות בעת חקיקתו, תחרות שהפכה מורכבת יותר ומערכת שנדרשת כבר שנים לתפקד בעת ובעונה אחת בשגרה ובחירום.
