המדינה סוגרת בכל הכוח על בעלי הקרקעות הפנויות
ב-25 השנים האחרונות נהנו בעלי קרקעות שלא נעשה בהן שימוש מפטור ממיסים. כעת, המדינה מתכוונת להחיות את מס רכוש, מה שיטלטל לא מעט את שוק הנדל"ן
לאחרונה עלתה היתכנות להחיות את מס הרכוש במסגרת חוק ההסדרים ובכך המדינה מתכננת "לסגור פינה" מבחינתה, כך שלא יישאר במדינה אדם שיש לו קרקע והוא לא משלם עליה מס. כזכור, בשנת 2000 מס הרכוש אופס (לא בוטל) והועמד על שיעור 0%. לממשלה אין שום בעיה להחיות את המס הזה, הגם שחלפו 25 שנים מאז אופס, כיוון שכל התשתית המשפטית והטכנית קיימת ובלחיצת כפתור ניתן להשמיש מחדש את המערכת. הדבר יצור מצב שכל מי שיש לו אדמה פנויה שלא נעשה בה שימוש (חקלאי או אחר) ועד היום היה פטור מלשלם עליה מס, יאלץ כעת לשלם.
בשונה ממס חדש שמוטל על הציבור, שדורש תשתית משפטית עניפה, מס הרכוש קיים בישראל עוד משנות ה-50 של המאה הקודמת. מדובר במס, שהוטל על בעלי קרקעות שאינן חקלאיות, כדי לעודד בניה. כעת, כעולה מהפרסומים, המדינה מעוניינת להחזיר את מס הרכוש לחיינו ולקבוע אותו על 1.5% מערך הקרקע.
ככל הנראה, הטעם להטלת המס קשור גם לעלויות הכבדות של הפיצויים אותם נאלצת המדינה לשלם עבור נזקים למבנים ולרכוש שנגרמו בזמן המלחמה, וזאת כאשר גם קרן הפיצויים מומנה על ידי מס הרכוש. אגב, היו שנים שמס הרכוש האמיר עד לכדי 2.5% ובשנים מסוימות אף למעלה מכך.
מס הרכוש אמור להצטרף למס הארנונה ולמעשה ליצור מצב ששני המיסים יהיו שלובים זה בזה, כיוון שמדובר במיסים דומים במהותם שמוטלים על נכסי נדל"ן לסוגיהם. אומנם בניגוד לארנונה שמשולמת לרשות המקומית, מס הרכוש משולם למדינה, אולם בסופו של דבר הם מוטלים על הנדל"ן, בין אם הוא מייצר רווח או הכנסה ובין אם לאו. כמו כן, שניהם מוגדרים כמס ולכן לא ניתן בעבורם כל שירות. השוני הוא שבעוד שהארנונה מוטלת על בסיס גודל הנכס והשימוש שמבוצע בו, מס רכוש מוטל בהתאם לשווי השוק של הנכס.
המס אותו מתכננת הממשלה להפעיל מחדש יוטל על בעלי קרקע פנויה ובמקרים מסוימים גם על קרקע שיש עליה מבנה ורשות המיסים תקבע את שיעורו לתקופה של חמש שנים.
במשך שנים היו מחלוקות רבות שנגעו למס הרכוש ועניין זה העסיק מומחי נדל"ן וכן את בתי המשפט. כותבי שורות אלה עוד זוכרים את הימים בהם הוגשו השגות רבות בנושא מס רכוש ונוהלו לא מעט הליכים. גם מי שגר מעבר לקו הירוק הולך להרגיש היטב את נטל המס המחודש. בעוד שהארנונה הכללית מוטלת על מבנים וקרקעות שבתחום הרשות המוניציפלית - בין אם הם תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, וכן על רקע חקלאית - הרי שבתחומי הקו הירוק למשל, הארנונה לא מוטלת על "אדמת בנין" שהיא בפועל אדמה פנויה, או על קרקע שעליה מוקם בנין. כתוצאה מכך, קרקעות פנויות, שחלקן בעלות שווי רב, פטורות מכל תשלום - דבר שמהווה יתרון לטובת בעלי הקרקע שלא עושים בה שימוש.
אם ב-25 השנים האחרונות הארנונה כיסתה כמעט את כל סוגי הקרקעות שנעשה בהן שימוש, למעט אלה שעמדו שוממות ללא שום שימוש, כעת בעליהן לא יוכלו לחמוק ממס, שעלול להגיע לסכומים מאוד גבוהים מדי שנה. גביית המס אמורה להעשיר את קופת המדינה ובתנאים מסוימים לעודד בעלי קרקע להשמיש אותה או למכור אותה. מאחר ששווי הקרקעות בישראל עלה בצורה דרסטית בשנים האחרונות, ההכנסות של המדינה יהיו בהתאם.
ובכל הנוגע לאזרח הקטן, מטבע הדברים הוא יאלץ לעמוד בפני קשיים: בעל הקרקע פנויה ממילא לא מקבל כל הכנסה מהקרקע שבבעלותו, ועתה הוא גם יאלץ לשלם, מה שיגרום לו לחשב מסלול מחדש ולהחליט מה יותר משתלם – לשלם מס, לבנות, או למכור.
עורכי הדין אלכס כץ ומוטי איצקוביץ הם מייסדי משרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI) המתמחה במיסוי מוניציפלי ונד"לני
