דוח המבקר
חיטה מעופשת ונגועה בחרקים: כשל חמור בהיערכות לאספקת מזון בחירום
ממצאים חמורים בדוח מבקר המדינה: תשעה מתוך עשרה מחסני חיטה עם מזון לא שמיש, פער של 50% במלאי מספוא ופערים במוצרים חיוניים במחסני משרד הכלכלה. כ-20% משוק המזון נשלט בידי חברות זרות, ולמדינה אין תוכנית מקיפה להבטחת ביטחון מזון בחירום
רשות החירום הלאומית (רח"ל), משרד הכלכלה, משרד החקלאות ומשרד הבריאות לא נערכו כנדרש כדי להבטיח רציפות תפקודית באספקת מזון בעת חירום - כך קובע דוח מבקר המדינה שפורסם היום (ג').
מדוח המבקר עולה כי בתשעה מחסני אחסון חיטה מתוך עשרה שנבדקו נמצאה חיטה שלא עמדה בתנאים הנדרשים. חלק מהחיטה נמצא נגוע בחרקים, בעש ובפסולת יונים, חלקה כוסה אבק וחלקה נמצא מעופש, אחרי שהוחזק בטמפרטורה חמה. משמעות הממצאים היא שמשרד החקלאות נסמך על מלאי חיטה שאומנם קיים במחסנים אך אינו שמיש בטווח הזמן המיידי ואינו יכול לשמש מקור לאספקה לציבור בעת חירום.
משרד החקלאות אחראי גם למלאי המספוא לבעלי חיים, והביקורת העלתה כי עוד בטרם פרוץ המלחמה, היה קיים פער ניכר של כ-50% בין היקף מלאי המספוא במחסנים למלאי הנדרש, וכי יש להגדיל את הכמויות הקיימות בשיעור גבוה ביותר מ- 300% כדי להשיג את הכמות הנדרשת.
לא רק משרד החקלאות כשל בטיפול: מהדוח עולה כי בשלושה מתוך עשרה מוצרים חיוניים שיש לשמור במחסני החירום שבאחריות משרד הכלכלה נמצאו פערים בין הכמויות הנדרשות לאלו הקיימות במחסנים. בעניין שני מוצרים לא נחתמו הסכמי התקשרות מול הזכיינים בהיקפים הנדרשים, ובמוצר חיוני נוסף כמות המלאי הקיימת במחסנים קטנה מהכמות שנקבעה.
בעת חירום נשען ביטחון המזון, בין היתר, על פעילותם של מפעלים חיוניים בתחום המזון, והיא תלויה בהיערכותם לחירום מבעוד מועד ובמוכנותם הכוללת באמצעות מיגון והחזקת תשומות נדרשות. למרות זאת, הפיקוח של משרדי החקלאות והכלכלה על מפעלי המזון שבאחריותם לוקה בחסר עד כדי לא קיים, ואין למשרדים תמונת מצב מספקת של מוכנות המפעלים החיוניים - כך לפי הדוח. עוד נמצא כי משרד הכלכלה ביצע ביקורות בשנת 2024 רק ב-37 מתוך 67 מפעלים שהגדיר כמפעלי "יהלום", המייצרים מוצרים חיוניים במיוחד, וקבע ציונים ל-27 מפעלים בלבד.
בהקשר למפעלים, המבקר אף התייחס לכך ששלוש מתוך שש ספקיות המזון הגדולות בישראל (תנובה, אסם ויוניליוור), המחזיקות יחד בנתח שוק של 20% מתעשיית המזון, נשלטות בידי חברות זרות. זאת, בעוד מדינות רבות בעולם בוחנות הגנות על תעשייה זו, כולל הגנה מפני השקעות זרות בתעשיית המזון, מחשש מפני השתלטות זרה על מגזרים רגישים מבחינת הביטחון הלאומי.
מקור נוסף לאספקת מזון בחירום הוא היבוא, אלא שהבדיקה העלתה כי משרדי הכלכלה והחקלאות לא ערכו סקר סיכונים מקיף לבחינת ההשפעות של התלות ביבוא מזון, בייחוד מוצרי מזון חיוניים. מדובר בסקר שנועד לסייע בזיהוי מוצרים חיוניים שראוי לקבוע לגביהם יעדים לייצור מקומי, כדי להבטיח את קיומם בעת חירום. משרדי הכלכלה והחקלאות גם לא הכינו תוכניות עבודה ולא גיבשו פתרונות שיצמצמו את הסיכונים הכרוכים בתלות במדינות זרות.
המבקר התייחס גם לכך שעל אף תפקידיה של רח"ל לבקר ולבדוק את כשירות וכוננות מערך המשק לשעת חירום, זו ערכה ביקורות בתדירות נמוכה במשרדי הכלכלה והחקלאות.
גם משרד הבריאות לא מילא את חלקו בהיערכות, שכן למרות שכבר ביולי 2022 הכין מסמכי הנחיות בנוגע "סל מזון לציבור בקהילה לשעת חירום ולמצבים שאינם בשגרה", ואף עדכן אותם אחרי פרוץ המלחמה, ההנחיות לא פורסמו לציבור "כדי לא לזרוע בהלה בציבור".
מהדוח עולה תמונת מצב מדאיגה ולפיה למדינת ישראל אין אסטרטגיה כוללת ארוכת טווח לביטחון מזון בשגרה ובחירום, לא נקבעה תוכנית לאומית לביטחון מזון בחירום, אין תמונת מצב מלאה של מלאי מוצרי המזון החיוניים ואין גורם אחד המפרסם את ההנחיות לציבור. ההנחיות שכן מפורסמות הן כלליות ואינן מאפשרות לציבור להיערך באופן נאות לחירום. בהתאם לכך, נפגעת המוכנות של האוכלוסייה להתרחשות אירועי חירום. רצף הכשלים מדגיש את היעדרו של גוף שיתכלל את הנושא ויחזיק בידיו סמכויות להנחות ולאכוף את ההנחיות על הגופים השונים.
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "משרד הכלכלה והתעשייה פועל באופן שוטף על פי הנחיות רשות החירום הלאומית לשמירה על רציפות אספקת המזון לציבור – מהייצור והיבוא ועד למדפי החנויות. במהלך המלחמה ניהל המשרד את מלאי המזון האסטרטגיים, הרחיבם והוסיף מוצרים חדשים, ופעל עם יצרנים, יבואנים ורשתות שיווק למניעת מחסור. המשרד שותף בגיבוש התוכנית הלאומית לביטחון מזון ובוחן צעדים נוספים לשיפור ניהול המידע והמלאים בזמן אמת לשעת חירום".
ממשרד החקלאות נמסר: "במהלך השנה האחרונה, ולפני פרוץ המלחמה, ביצע המשרד עבודת מטה יסודית ומעמיקה מול כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, תוך התמקדות בהיבטים התקציביים של ניהול מלאי החירום. במסגרת עבודת המטה, נקט המשרד שורה של צעדים יזומים ונרחבים לצמצום המחסור במספוא, והתריע במספר רב של מקרים על חשש ממשי לפגיעה ברציפות אספקת המזון ובביטחון המזון של אזרחי ישראל, בשל פערים מתמשכים בין הכמויות הנדרשות של חיטה ומספוא לבין הכמויות המוחזקות בפועל. בנוסף בזמן המלחמה עדכנה רח"ל את תרחיש הייחוס למלאי החירום, וכתוצאה מכך נדרשה הגדלה של כמויות המספוא לצורך עמידה מלאה בדרישות תרחיש הייחוס המעודכן. בנובמבר 2024 פירסם המשרד מכרז חדש להשלמת המלאי הקיים.
"בנוסף, יזם המשרד חקיקה שמטילה חובת דיווח על יבואנים בנוגע לאחזקת מלאי גרעיני חיטה ומספוא, גם אם אינם חלק מהסכמים ממשלתיים, לטובת קבלת מידע, ניטור איכותי, ייעול תהליכים ותכנון אסטרטגי של מלאי החירום הלאומי. כמו כן, פעל המשרד להבטחת עמידה בדרישות המלאי והטיל קנסות על מחזיקים שלא עמדו בכמויות הנדרשות.
"פיקוח סדיר מתבצע אחת לחודש בכלל מחסני החירום, לרבות בדיקת כמות ואיכות גרעיני החיטה המאוחסנים. אתרי אחסון מלאי החירום הינם ברמת ניקיון גבוהה ואחסון תקני, העומד בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים. בכל הנוגע לנגיעות חרקים, דווחו מקרים בודדים, אך מדובר ברמות מזעריות שאינן מסכנות את איכות גרעיני החיטה. תופעות אלו נמצאות בטווח המצופה בסביבת אחסון טבעית וניתנות לטיפול שגרתי באמצעות פעולות הדברה מקצועיות".
