גילוי מרצון – קריפטו 2024
גילוי מרצון – קריפטו 2024
בשורה לציבור המחזיקים במטבעות הדיגיטליים – נוהל גילוי מרצון על החזקה ורווחים שלא דווחו לרשות המיסים
מזה שנים רבות שבהן המטבעות הקריפטוגרפיים (להלן: "מטבעות דיגיטליים"), תפסו חלק נכבד בכלכלה העולמית. הציבור מבצע באמצעות המטבעות הדיגיטליים (כגון ביטקוין, אתריום ואחרים), עסקאות קטנות כגדולות ורוכש באמצעותם מוצרים, נכסים, זכויות, ומבצע השקעות למטרות שונות. לשם המחשה, אך בשנת 2019, היו קיימים לפחות 2000 מטבעות דיגיטליים עם שווי שוק של למעלה ממאה שלושים מיליארד דולר.
ואולם, לצד זאת, ישנם לא מעט דאגות למי שמחזיק במטבעות הדיגיטליים. כך למשל, הבנקים ככלל ואלה שבישראל בפרט, מקשים על לקוחותיהם בהכנסת כספים שמקורם בהמרה של מטבעות דיגיטליים, אל חשבונות הבנק שברשותם. לבנק ישראל מספר חששות עיקריים בעניין זה ובהם: כי מדובר בכסף שחור אשר לא דווח לרשויות, ובמקרים חריגים, כי מדובר בכסף אשר הושג בעבירות ואף בפעילות טרור.
בית המשפט המחוזי, בת"א (מחוזי ת"א) 14643-04-18 ישראמיינרס בע"מ נ' בנק אגוד הרצליה סניף איזור התעשייה 13079 (פורסם בנבו 17.03.2019), עמד על המתח שבין החובה המוטלת על התאגידים הבנקאיים ליתן שירות ללקוחותיהם (בהקשר למטבעות דיגיטליים), לבין החובות המוטלות עליהם במסגרת חוק איסור הלבנת הון ומניעת טרור, וציין בין היתר כלהלן:
" ...אפתח ואומר ב"פה מלא" - סבורתני כי מדיניותו הגורפת של הבנק, האוסרת לחלוטין פתיחת חשבון ללקוח העוסק במטבעות דיגיטליים, אינה סבירה. קביעתי זו שורשיה ראשית, בכך שבאופן מובנה וכפי שפורט לעיל, המתודולוגיה הכרוכה בקיום חובותיו של הבנק, בהתאם לחקיקה הנוגעת להלבנת הון, אין בה בכדי לתמוך באי מתן שירות באופן גורף. אלא שכפי שפורט לעיל, היא מלמדת על חובה לבחינה קונקרטית של כל לקוח או של כל סוג פעילות, קטלוגם והתאמת הפעולות הקונקרטיות המונעות הסיכון אשר יש לנקוט באשר אליהם, לאחר בחינה כאמור... "
בתוך כך, ביום 31.12.2023, בנק ישראל יצא בנוהל בנקאי תקין מספר 411. בנוהל זה, חויבו התאגידים הבנקאיים בישראל לקבוע מדיניות ונהלים למתן שירותי תשלום אגב פעילות במטבעות דיגיטליים. דהיינו, כי על הבנקים בישראל נאסר לסרב מלהעניק ללקוחותיהם שירותי תשלום אגב פעילות במטבעות דיגיטליים, רק מעצם היות מקור הפעילות קשור במטבעות דיגיטליים, וזאת בכפוף לפרמטרים וקריטריונים שונים המפורטים בנוהל זה.
ואולם, נראה כי נוהל זה לא הצליח להקל על ציבור משתמשי ומחזיקי המטבעות הדיגיטליים. זאת, מכיוון שהבנקים קבעו נהלים ותנאים מחמירים אשר מקשים מאוד על קהל לקוחותיהם להכניס ולהעביר כספים לחשבונות הבנק, שמקורם שימוש במטבעות דיגיטליים.
לשם המחשה של הקשיים אשר הבנקים מערימים על לקוחותיהם בעניין קבלה והעברה של כספים אל חשבונות הבנק, ראו את פסק דינו של בית המשפט העליון אשר ניתן ביום 02.04.2024, ברע"א 1052/24 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' זק"א - איתור חילוץ והצלה (פורסם בנבו 02.04.2024). בפסק דין זה, בית המשפט העליון הפך את החלטתו של בית משפט קמא, שקיבלה את בקשת המשיבים, ובראשם ארגון זק"א, למתן סעד זמני שעניינו חיוב בנק מזרחי טפחות לקבל כספי תרומה בסך 8 מיליון ש"ח אל חשבון הבנק של זק"א, כאשר דובר על כספי תרומה שניתנו לבקשת זק"א, בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של ה-7.10.2023, לצורך רכישת ציוד הדרוש להמשך פעילות זק"א ולהענקת סיוע נפשי למתנדבים.
כך גם למשל, ב-ע"א 2963/21 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' רועי ערב (פורסם בנבו 22.01.2023), בית המשפט העליון דחה את הערעור של בנק דיסקונט על החלטת בית משפט קמא, שחייבה את בנק דיסקונט לקבל לחשבון הבנק של המשיבים כספים שמקורם במסחר במטבעות דיגיטליים. ואולם, בית המשפט העליון עשה כן מבלי שדן והכריע בשאלות המשפטיות כבדות המשקל אשר עלו בתיק זה.
עוד יצוין בעניין החשש מהלבנת הון באמצעות מטבעות דיגיטליים וכספים אשר התקבלו ממימושם, כי ביום 04.03.2024 פורסם נוהל חדש של בנק ישראל והרשות להלבנת הון שכותרותו "נוהל לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר" (להלן: "נוהל"). נוהל זה מאפשר לנישומים אשר נבע להם רווח ממימוש מטבעות דיגיטליים, לשלם את המס המגיע ממימוש אותם המטבעות, בהתאם לקריטריונים ולתנאים שנקבעו בנוהל. בעיקרו, נוהל זה נועד להסדיר את הליך העבודה והבדיקות אשר יאפשרו את קבלת כספי המיסים הנובעים מהמימוש של המטבעות הדיגיטליים, בחשבון הבנק של רשות המיסים המתנהל בבנק ישראל, ובכך להקטין את הסיכון להלבנת הון. יש לומר, כי רק ימים יגידו האם נוהל זה יקטין את הקשיים הבירוקרטיים אשר לקוחות תאגידי הבנקים ומחזיקי ומשתמשי המטבעות הדיגיטליים סובלים מהם.
ברם, כי אף לאחר הנוהל דלעיל, סוגיית ההון השחור לא נפתרה, וזאת מאחר שהכספים אשר נולדו לאוויר העולם משימוש במטבעות הדיגיטליים, נותרים לא פעם בידי הציבור, ומוחזקים בדרך שאינה חוקית לאור אי תשלום מס ואי דיווח בישראל. זאת, בין היתר, מחמת הקושי בהכנסתם לבנק בישראל. לפיכך, אנשים נורמטיביים מוצאים את עצמם כעברייני מס ותחת סכנה ממשית להעמדה לדין פלילי.
ויצוין, כי רשויות אכיפת החוק שבישראל, ובהן: רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ויחידת להב 433, עושות מאמצים כבירים לגילוי מחזיקים שונים אשר ברשותם מטבעות דיגיטליים שהם לא דיווחו עליהם לרשויות המס בישראל.
ולמרות הכל, נראה כי לציבור הנורמטיבי של משתמשי ומחזיקי המטבעות הדיגיטליים, לא אבדה התקווה.
אך לאחרונה, רשות המיסים בישראל הודיעה כי בקרוב מאוד, במהלך שנת 2024, היא תצא עם נוהל חדש לגילוי מרצון אשר יעסוק בתשלום המס על מטבעות דיגיטליים, כנגד אי העמדה לדין פלילי ותשלום שומה אזרחית, וזאת, בהתאם לתנאים שייקבעו בנוהל זה.
ויצוין, כי גובה תשלום המס ייקבע לאחר מו"מ אשר ייערך בין המייצג של הנישום לרשות המס, וכן לאחר חישובים אשר ייערכו ונתונים שייבדקו, שאז ייערך הסכם לתשלום המס ואי העמדה לדין פלילי.
בעניין זה, מנהל רשות המיסים, מר שי אהרונוביץ, ציין לאחרונה בין היתר כי הציפייה היא לכניסתם של כשניים עד שלושה מיליארד ש"ח לקופת המדינה, במקרה של פרסום נוהל גילוי מרצון אשר יכלול גם את רווחי המטבעות הדיגיטליים.
על-פי רשות המיסים, לאחר שתוסדר השומה וישולם המס, הכסף יוחזק כדין, ואף הבנקים ימעיטו בקשיים שהם מערימים על לקוחותיהם בהכנסת הכסף שהומר ממטבעות דיגיטליים, לחשבונות הבנק שברשותם.
בד בבד, יוסר החשש הגדול מעל ציבור משתמשי המטבעות הדיגיטליים, להסתבך בפלילים ולעמוד לדין, ולכן מדובר בבשורה של ממש.
עו"ד שרון נהרי מציין, כי נוהל גילוי מרצון הינו הליך אשר מומלץ לבחון לעומק בטרם יישומו בפועל, וזאת בליווי של עו"ד אשר עוסק ומתמחה בתחום זה. למותר לציין, כי בחינה של הדבר במשקפיים שאינם מקצועיים, עלולה לחשוף את הנישום לסיכון בהסתבכות בפלילים, להפסדים כספיים, ולהקטנת הסיכויים כי הבקשה לגילוי מרצון תתקבל.
במשרדו של עו"ד שרון נהרי מחלקה לעבירות מיסים, הלבנת הון וגילוי מרצון (לרבות קריפטו) אשר מעניקה טיפול ייעודי ללקוחות המשרד. את הטיפול הייעודי במחלקה זו, מעניק עו"ד שרון נהרי ביחד עם עו"ד שהינו יוצא רשות המיסים וסגן מנהל יחידת יהלום, בעל ותק של שנים רבות אשר במסגרתן טיפל בחקירות כלכליות מסועפות ברשות המיסים, ולו ניסיון רב בהליך של גילוי מרצון.
עו"ד שרון נהרי, נהרי ושות' – משרד עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
