אחרי פירוק ציר הרשע: דירוג האשראי של ישראל בדרך למעלה
בטווח הארוך הוסרו סיכונים קיומיים על ישראל, הגירעון צפוי לקטון, הצמיחה תתחזק ודירוג האשראי של ישראל יתחיל לעלות עם הצפי לעשור כלכלי מהטובים שהיו למשק הישראלי
לאורך שנים, כלכלת ישראל נחשבה לאחת מהיציבות בעולם המערבי. שיעור חוב נמוך, רזרבות מטבע חוץ גבוהות וחדשנות טכנולוגית יוצאת דופן. ואז הגיע ה-7 באוקטובר, סוכנויות הדירוג הגדולות הורידו את דירוג האשראי של ישראל פעמיים, בשל התרחבות הגירעון וחשש גדול מכניסה למערכה ממושכת, מה שאכן היה, המלחמה שנמשכת עד עצם היום הזה, אך כזאת שהפכנו מהשבר הכי גדול להזדמנות הכי גדולה לפירוק האיומים הביטחוניים על מדינת ישראל אחד אחד.
כעת, עם הסרת האיום הגרעיני מאיראן והתפרקות ציר הרשע התמונה שונה. המזרח התיכון בדרך להזדמנות הכי גדולה שלו אי פעם: שותפויות והסכמי שלום עם מדינות ערביות חזקות כמו ערב הסעודית, והתחזקות מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית אמיתית. עם התפוגגות השאיפה האיראנית להשמיד את מדינת ישראל, והתחזקות הציר הסוני המתון בעקבותיה, אנחנו צפויים לעשור כלכלי מצוין. היומיים האחרונים בבורסה בתל אביב כבר משקפים את המגמה הזאת.
אבל איך זה מתקשר לדירוג האשראי? דירוג אשראי מודד שורה של פרמטרים שונים בניהם המצב הגיאופוליטי וסיכונים שאינם רק כלכליים, אלא צבאיים וביטחוניים. אלה מנעו בעבר להעניק לישראל דירוג אשראי גבוה יותר. מאז תחילת שנות ה־2000, איום הגרעין האיראני לא נתפס רק כאיום ביטחוני, אלא כסיכון פיננסי. חברות הדירוג הגדירו אותו כ"סיכון קיומי לא מתומחר", כלומר: גם כאשר המספרים נראו טוב, תמיד ריחפה מעליהם השאלה: מה יקרה ביום שבו הסכסוך יידרדר לרמה קונקרטית? ביום שבו מטחים יירו לעבר גוש דן? ביום שבו תכנית הגרעין תבשיל לכלי נשק?
ולכן, גם כשהמשק הישראלי הציג ביצועים פנומנליים, הצמיחה נשענה על סקטורים חזקים והיצוא הישראלי נע בין אמריקה, אסיה ואירופה – תקרת הזכוכית נשארה בעינה. לא משנה כמה צמחנו – הדירוג נותר מאחור.
התקיפה שהסירה את הסיכון
השבוע האחרון עשוי להיחשב לנקודת מפנה. לא עוד דוחות ביון, הערכות מצב ואיומים הדדיים – אלא פעולה ישירה ומתוזמנת, שהסבה נזק אמיתי ליכולות הגרעין של איראן. ישראל, בשיתוף פעולה אמריקאי, ביצעה תקיפה שממחישה שלמערב – ולישראל – יש את היכולת, הנכונות והמודיעין לבצע מבצע מהיר, מדויק ובעיקר אפקטיבי.
וזה משנה את כללי המשחק. כאשר התשתית שנחשבה לאיום הקיומי ביותר נפגעה קשות – האיום האסטרטגי התרכך. וכתוצאה מכך, גם הסיכון הפיננסי של ישראל ירד.
פחות סיכון = דירוג גבוה יותר
דירוג אשראי הוא מראה של מצב הכלכלה הישראלית והיכולת של ישראל להחזיר את החוב הממשלתי. הוא לא מודד רק מספרים, אלא גם תחושת יציבות. וסיכון קיומי, גם אם תיאורטי, משפיע ישירות על ההערכה הזו. מה שאומר שאם ישראל תמשיך לנהל מדיניות אחראית אחרי המבצע, תחזור לצמיחה, ותשמור על אמון השווקים, אז אין מניעה שסוכנויות הדירוג יחזרו לשולחן עם תסריטים חיוביים יותר.
מנקודת מבט גלובלית, התקיפה הצבאית לא נתפסת רק כתגובה על טרור – אלא כצעד נועז להקטנת סיכון אזורי מתמשך. בדיוק מסוג המהלכים שמגדילים את הביטחון להשקיע, להקים חברות, להחזיק אג"ח ישראלי ארוך טווח.
בטווח הארוך: ההשקעות יגדלו והכלכלה הישראלית תזנק
המשקיעים ברחבי העולם הסבירו תמיד כי הם נמנעים מהשקעה בישראל, למרות הסיפור המצוין של ההייטק, חדשנות ומובילות בשורה ארוכה של תחומים, מתוך מחשבה שבעת מלחמה הכל ישותק. הכלכלה הישראלית הוכיחה ההפך, תפקדה היטב במלחמה ואפילו צמחה. כעת עם ההצלחות הגדולות ושיקום ההרתעה, גם הכלכלה הישראלית בדרך למסלול של צמיחה והקטנה משמעותית של הגירעון. בטווח הקצר הגירעון יגדל בשל הוצאות המלחמה הגבוהות מול איראן, אך בטווח הבינוני ארוך, הגירעון יילך ויקטן בהדרגה ויחס החוב תוצר של ישראל יתחיל להשתפר החל מבעוד שנתיים, ייתכן אפילו שמוקדם יותר.
במשרד האוצר כבר מדברים על הקטנת תקציב הביטחון בעתיד, בשל הסרת האיום האיראני, אולי זה יקרה ואולי לא. אבל מה שאפשר להגיד הוא שישראל נכנסת לתוואי של העלאות דירוג שיתחיל עם שינוי אופק הדירוג משלילי או יציב לאופק דירוג חיובי. בטווח הארוך הדירוג יעלה ויחזור לרמה שהייתה ערב המלחמה.
יובל אייזנברג הוא מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק
