Re:Israel
להפוך תרומות להון חברתי מנוהל
מאיה נתן־מוזר, מנכ"לית ומייסדת שותפה של קרן קשת, טוענת שהמגזר החברתי בישראל סובל מתלות גבוהה מדי בתקציבי מדינה וממחסור בכלים פיננסיים ארוכי טווח. הפתרון שלה: לאמץ מודלים מתקדמים של ניהול הון פילנתרופי, שמאפשרים ליזמים, משפחות ובעלי הון להפוך תרומות חד־פעמיות לנתינה אסטרטגית, מתוכננת ומשפיעה לאורך שנים
מאיה נתן, מנכ"לית ומייסדת שותפה של קרן קשת, התארחה בפודקאסט Re:Israel של אוניברסיטת רייכמן וכלכליסט והציגה תפיסה חדשה לניהול פילנתרופיה בישראל. בשיחה עם ד"ר יוסי מערבי, דיקן בית הספר אדלסון ליזמות, והסטודנט למדעי המחשב ויזמות אמיר שרים, היא הסבירה מדוע המגזר החברתי בישראל חייב לאמץ כלים פיננסיים, עסקיים ואסטרטגיים מתקדמים - לא כדי להפוך פחות חברתי, אלא כדי להגדיל משמעותית את היכולת שלו לעשות טוב.
נתן, מהדמויות הבולטות בישראל בתחום הפילנתרופיה האסטרטגית וניהול ההון החברתי, פועלת כבר כשני עשורים בחיבור שבין תורמים, קרנות, משפחות בעלות הון ועמותות. בעבר ייסדה את שלוחת JFN בישראל, וכיום היא עומדת בראש קרן קשת - קרן שיתוף תורמים ראשונה מסוגה בישראל, המבוססת על מודל Donor-Advised Fund, או בקיצור DAF.
לדבריה, אחת הטעויות המרכזיות ביחס לעולם החברתי היא המחשבה ש"עשיית טוב" ו"ביזנס" הם שני עולמות מנוגדים. להפך: דווקא מי שרוצה להשפיע באמת חייב להבין תזרים, מיסוי, השקעות, תכנון ארוך טווח ומדידת אימפקט. "הרבה אנשים שואלים למה מי שעובדת במגזר החברתי צריכה מנהל עסקים", אמרה נתן. "אבל החיבור בין תפיסה עסקית ופיננסית לבין עשייה חברתית בשטח הוא בעיניי מתכון הזהב להצלחה".
הבעיה: מגזר חברתי ענק בלי יציבות פיננסית מספקת
נתן מתארת את המגזר השלישי בישראל כסקטור עצום, חיוני ולעיתים שקוף מדי. עמותות וארגונים חברתיים מפעילים בפועל שירותים מרכזיים בתחומי רווחה, חינוך, בריאות נפש, שיקום, אומנה, סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ותמיכה אזרחית בשעת חירום. אלא שמאחורי הפעילות הזו עומד מודל פיננסי שברירי מאוד.
חלק גדול מהכנסות העמותות בישראל נשען על תקציבי מדינה. בעקבות תהליכי הפרטה ממושכים, המדינה מעבירה לעמותות אחריות להפעלת שירותים חיוניים, אך התלות הזו יוצרת פגיעות קשה. כאשר תקציב המדינה מתעכב, כאשר יש חוסר יציבות פוליטית, או כאשר משרדי ממשלה עובדים לפי תקציב זמני וחלקי - העמותות הן הראשונות להיחנק תזרימית, והאזרחים הזקוקים לשירותים הם הראשונים להיפגע.
לצד זאת, נתן מצביעה על כשל נוסף: בישראל נוצר בעשורים האחרונים הון פרטי אדיר, בעיקר סביב ההייטק, היזמות והשווקים הפיננסיים, אך הפילנתרופיה המקומית לא צמחה באותו קצב. רבים מבעלי ההון עדיין תורמים באופן נקודתי, רגשי או תגובתי - תרומה חד-פעמית בזמן משבר, אירוע או פנייה אישית - במקום לבנות אסטרטגיית נתינה מתמשכת. התוצאה היא הרבה כסף פוטנציאלי שנשאר "על הרצפה", והרבה עמותות שאינן יכולות לתכנן קדימה.
הפתרון: להפריד בין רגע התרומה לבין רגע ההחלטה
הפתרון שמציעה נתן באמצעות קרן קשת מבוסס על מודל פשוט אך מהפכני: להפריד בין הרגע שבו אדם או משפחה מקצים כסף לפילנתרופיה, לבין הרגע שבו הם מחליטים בפועל לאילו מטרות, עמותות או מיזמים חברתיים הכסף יחולק.
במודל DAF, תורם שחווה אירוע נזילות - למשל אקזיט, מכירת מניות, הנפקה או העברה בין-דורית - יכול להעביר כסף או נכסים לחשבון פילנתרופי ייעודי על שמו. ברגע ההפקדה הוא מקבל את הטבות המס הרלוונטיות, והכסף נצבע באופן בלתי חוזר למטרות חברתיות. אבל מכאן ואילך הוא אינו חייב להחליט מיד לאן הכסף ילך. הוא יכול ללמוד את השטח, לפגוש מנהלי עמותות, לבחון צרכים, למדוד אימפקט ולחלק את הכסף לאורך שנים.
היתרון הגדול הוא שהפילנתרופיה מפסיקה להיות פעולה תגובתית והופכת לניהול הון חברתי. הכסף שמופקד בקרן יכול להיות מושקע, לצבור תשואה, ולייצר לאורך זמן יותר משאבים לחלוקה. בנוסף, קרן קשת מאפשרת תרומות של נכסים מורכבים שלא תמיד ניתן היה לתרום בעבר בקלות: מניות סחירות, אופציות, מניות פרטיות, נדל"ן ואפילו נכסי אמנות.
מאז הקמתה ב-2020, קרן קשת מנהלת חשבונות פילנתרופיים עבור כ-200 משפחות ובעלי הון, יותר מ-90% מהם ישראלים. לדבריה של נתן, כ-1.5 מיליארד שקל כבר הופקדו בקרן, וכ-900 מיליון שקל כבר חולקו בפועל לעמותות ולמיזמים חברתיים.
לא רק לעשירים: לחשוב כמו משפחה פילנתרופית
אחד המסרים החשובים של נתן הוא שהחשיבה הזו אינה מיועדת רק לבעלי הון גדולים. גם משפחות שתורמות מאות שקלים בחודש יכולות לעבור מתרומה אקראית לנתינה אסטרטגית: לשבת יחד, להגדיר ערכים, לבחור תחום חברתי שחשוב להן, לקבוע תקציב שנתי ולהתחייב לאורך זמן לעמותה אחת או שתיים.
גם לעמותות עצמן היא מציעה שינוי תודעתי: לא להתנצל על הצורך לנהל. עמותה אינה יכולה להסתפק בלב טוב ובמוטיבציה. היא זקוקה למודל עסקי, ניהול כספים מקצועי, תכנון תזרים, יכולת מדידה ושקיפות. זה לא מחליש את השליחות - זה מה שמאפשר לה לשרוד, לצמוח ולהשפיע.
את השיחה חתמה נתן במסר אופטימי. למרות המשברים, היא מספרת כי המפגש היומיומי שלה עם תורמים, יזמים חברתיים, עמותות ובני נוער נותן לה תחושה עמוקה של תקווה. "יש פה עם מטורף", אמרה. "יש לנו את הקסם הזה לתקן. צריך פשוט לקום בבוקר, להאמין שיהיה פה טוב, ולעשות".
