פרסום ראשון
העליון דחה דיון נוסף בחוק מיסוי רווחים כלואים
בית המשפט קבע כי חוק מיסוי רווחים כלואים הוא חוקתי ומידי. הבקשה לדיון נוסף נדחתה לאחר שנקבע כי התועלת הציבורית גוברת על הפגיעה בקניין. החוק, שנכנס לתוקף ב-2025, נועד להילחם בתופעת חברות הארנק ומטיל מס של 2%
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, דחה היום (ד') בקשה לקיים דיון נוסף על פסק הדין שאישר במאי את חוקיותו של תיקון 277 לפקודת מס הכנסה - חוק מיסוי רווחים לא מחולקים (רווחים כלואים). במסגרת החוק שנכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2025 נקבעו שני הסדרים עיקריים שנועדו לחול על חברות מעטים, כלומר, חברות שבשליטתם של עד חמישה בני אדם ואינן חברות בת או חברות שיש לציבור עניין ממשי בהן.
ההסדר הראשון - הרחבת קשת המקרים שבהם תיוחס הכנסה של חברת מיעוטים ליחידים המחזיקים בה, והשני - הטלת מס חדש בשיעור של 2% על רווחים שהחברה בחרה שלא לחלק כדיבידנד לבעלי מניותיה. תכליתו העיקרית של החוק היא להתמודד עם התופעה של "חברות ארנק" - חברות שמנצלות את הטבת המס הנגזרת מהמיסוי הדו-שלבי החל על חברות (להבדיל מיחידים), המאפשרת לדחות את התשלום של כמחצית מהמס למועד לבחירתן, שלא למטרה שלשמה ניתנה.
בהמשך לחקיקת החוק, חברות שונות טענו שהוא אינו צודק. הטענה המרכזית הייתה שהחוק פוגע בזכות הקניין שלהן וכי החוק פוגע בטעות גם בחברות רגילות ותמימות שהחליטו לשמור כספים בצד משיקולים עסקיים לגיטימיים (מה שכינו "נזק אגבי"). לבית משפט העליון הוגשו שתי עתירות נגד חוקיותו של החוק. במאי ניתן פסק הדין שדחה את העתירות פה אחד וקבע כי החוק חוקתי. נקבע כי התועלת שתצמח מהחוק היא ברורה ומיידית, ומנגד, הפגיעה שתיגרם לחברות מעטים שאינן חברות ארנק לא מצויה ברף הגבוה והיקפה איננו ידוע ולכן נקבע כי החוק חוקתי. המבקשים (קבוצת רובינשטיין) ביקשו מבית המשפט העליון לקיים "דיון נוסף" כדי לבטל את רוע הגזירה.
בהחלטתו קבע הנשיא עמית כי דיון נוסף הוא הליך חריג שאינו מהווה ערעור נוסף, וכי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים לכך. נקבע כי "קביעה כי חוק הוא חוקתי, אין משמעה, כלל ועיקר, כי אין בחוק משום פגיעה בזכויות חוקתיות, אלא שפגיעה זו נעשית לתכלית ראויה, היא מידתית וכיוצא בזאת. כך גם בענייננו".
מטעמם של עו״ד איתן לירז ועו"ד יעד רותם ממשרד איתן לירז, המייצגים את קבוצת רובינשטיין והגישו את העתירה, נמסר: "חרף העיוות שיוצר חוק מיסוי רווחים כלואים ביחס לחברות מסוגה של העותרת, שפעילותה העסקית לבניית משרדים והשכרתם הוכרה גם בפסק-הדין כפעילות ריאלית שהחוק לא נועד למסות, והגם שאין הלכה בשאלה מתי חקיקת מס פוגעת בזכות הקניין אלא ריבוי דעות שופטים בנושא, בית המשפט העליון דחה את בקשתנו לדיון נוסף. אנו מצרים על כך, אך נמשיך לפעול לתיקון העיוות, שפגיעתו בעסקים קשה ובלתי מוצדקת".
