"ייסוף השקל מסכן את היצואנים באובדן הכנסות של כ־30 מיליארד שקל בשנה"
דאגה בקרב התעשיינים והיצואנים מהירידה בשער הדולר לרמתו הנמוכה ביותר זה ארבע שנים והייסוף החריג בשקל. לדבריהם, הימשכות המגמה מהווה איום ממשי על היצוא ועל סיכויי הצמיחה של המשק
דאגה בקרב התעשיינים והיצואנים מהירידה בשער הדולר לרמתו הנמוכה ביותר זה ארבע שנים והייסוף החריג בשקל. בהתאחדות התעשיינים הזהירו כי הימשכות המגמה מהווה איום ממשי על היצוא ועל סיכויי הצמיחה של המשק. כלכלני ההתאחדות מתייחסים אל השפל בדולר לצד זינוק מתמשך בעלויות הייצור השקליות כמו שכר עבודה, הוצאות חשמל, מים, ארנונה ושכירויות כמצב היוצר "צבת כלכלית החונקת את רווחיות המפעלים".
לאלה מתווספים המכסים בשיעור של 15% על מוצרים ישראליים המיוצאים לארה"ב וזאת מתוקף רפורמת המכסים של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. מכסים אלה מהווים חסמי כניסה לאחד משווקי היעד המרכזיים של המשק הישראלי. לפי תחשיבים שעשתה ההתאחדות הייסוף בשקל שוחק את רווחיות היצואנים ומסכן אותם באבדן הכנסות בהיקף של כ־30 מיליארד שקל בשנה. לצד אלה אובדן הכנסות המדינה ממס חברות עלול להסתכם ב־2.4 מיליארד שקל בשנה.
לפי נתוני התאחדות התעשיינים 43% מכלל מכירות התעשייה הישראלית מופנים ליצוא, כך שהימשכות שחיקת הרווחים של חברות מוטות יצוא בלבד עלולה להוביל לגלי פיטורים של רבבות עובדים בתעשייה ובענפי השירותים.
נשיא התאחדות התעשיינים היוצא רון תומר ויו"ר איגוד תעשיות ההייטק אלון בן צור הציגו בימים האחרונים את התחשיבים בנושא לשר הכלכלה ניר ברקת וקראו לו לפעול לקידום צעדים פיסקליים שבכוחם לחזק את היצוא התעשייתי. צעדים אלה כוללים מענקים לייעול ושדרוג קווי הייצור במפעלים לחברות המייצאות לפחות 20% מתוך המכירות שלהן ופתיחת מסלולי סיוע בערבות מדינה ליצואנים וזאת כמענה למצוקת התזרים שנובעת משחיקת הרווחיות. הם מציעים גם לחדש את תוכנית "כסף חכם" שהופעלה בעבר כדי להקל על מאמצי החדירה של חברות תעשייתיות לשווקים חדשים אך הופסקה בידי משרד הכלכלה.
הם הזהירו כי הייסוף של השקל נושא השפעה נרחבת על מרכזי הפיתוח ועל חברות בענף ההייטק תוך יצירת התייקרות מלאכותית וחדה של עלויות השכר בישראל במונחים דולריים. "מצב זה שוחק את הכדאיות של חברות רב־לאומיות וזרות להחזיק מרכזי פיתוח בארץ", הזהירו תומר ובן צור.
