הממשלה תוקעת מינויים שעשויים לעכב את ההפיכה המשטרית
הממשלה תוקעת מינויים שעשויים לעכב את ההפיכה המשטרית
נתניהו מצא דרך פסיבית לפגוע בתפקוד המדינה: עיכוב מינויי בכירים בתפקידי מפתח. מנשיא העליון, דרך נציב שירות המדינה ועד יו"ר תעשייה אווירית - הכסאות ריקים, אין מחליפים באופק והממשלה רוצה למנות מקורבים ותומכי הפיכה
ראש הממשלה בנימין נתניהו, השרים והקואליציה אולי חוגגים את נפילת משטר אסד בסוריה, אך האופוריה החדשה בממשלה לא מסתירה את המשך קידום ההפיכה המשטרית והשמדת הדמוקרטיה דווקא באמצעות אי עשייה, על ידי עיכוב מינויים בכירים. כך מינויים לעמדות בכירות במערכת המשפט, שירות המדינה, החברות הממשלתיות והתקשורת לא מאוישים. כך, בפסיביות מעוררת זעם, הממשלה מתעלמת מכל אבני היסוד הנחוצות למדינה מתפקדת ומותירה אחריה שובל כסאות ריקים ממנו נפגע המינהל התקין הבסיסי.
שורת התפקידים הלא-מאוישת נוגעת לשני הנושאים הקרובים במיוחד לליבה של הממשלה – מערכת המשפט וג'ובים, מנשיא בית המשפט העליון, דרך נציב שירות המדינה ועד למנהלים ויו"רים של חברות ממשלתיות.
הסיבה מאחורי התפקידים הריקים היא בדרך כלל התעקשות וניסיון למנות אנשים לא ראויים וללא כישורים מתאימים בשם קידום ההפיכה המשטרית או סתם מינוי מקורבים פוליטיים למשרות מפנקות בחברות ממשלתיות. רק ההתעקשות של מוסדות המדינה שעדין מתפקדים, כמו ועדות איתור או הייעוץ המשפטי מונעים שורה של מינויים לא ראויים.
נשיא בית המשפט העליון
לוין מפר את פסיקת בג"ץ ותוקע את המינוי
בלחצי בג"ץ, שר המשפטים ויו"ר הוועדה לבחירת שופטים לוין יכנס ביום חמישי שוב את הוועדה, אך גם הפעם היא לא צפויה לבחור בנשיא לבית המשפט העליון. לוין מתנער מעקרון הסניורטי (מינוי נשיא בית המשפט העליון לפי ותק של השופט) וגרם לכאוס לאחר שהציע את כל שופטי העליון כמועמדים. בתגובה השופטים, למעט יצחק עמית ויוסף אלרון, הסירו את מועמדותם. כעת, תדון הוועדה במאות הסתייגויות שהוגשו נגד שניהם. כך שנראה שבחירת נשיא לעליון, כפי שהורה בג"ץ ללוין, לא עומדת להתרחש בקרוב. גם איוש שתי משרות של שופטים בבית המשפט העליון לא יקרו בקרוב. מבחינת לוין, בית המשפט העליון יכול להמשיך לתפקד ללא נשיא קבוע ובהרכב חסר - הרי החלשת מערכת המשפט ושומרי הסף הם חלק מהותי בהפיכה המשטרית.
בליכוד מאיימים גם לחדש את מהלכי החקיקה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הצעת החוק בעניין התקבלה אשתקד בקריאה הראשונה אך הוקפאה בשל המלחמה. נראה שרק לאחר מכן, ימנו עוד 2 שופטים לבית המשפט העליון, ובראשם הנשיא.
נציב שירות המדינה
אפילו ממלא מקום לא מונה
נתניהו ביצע את ההפך מכל מה שקבעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה סביב מינוי נציב חדש: היא הציעה ועדת איתור לאיוש התפקיד והוא התנגד לה והציע ועדה שתמונה על ידו, ותתבקש לאשר את המועמד שלו. בהרב מיארה המליצה להאריך את כהונת הרשקוביץ ולא למנות ממלא מקום מחוץ לנציבות, אך נתניהו סירב.
נתניהו מנסה להתיש את היועצת המשפטית במינוי ממלא מקום, זאת בשל החלטת בג"ץ שאוסרת עליו למנות נציב קבוע. מי שמפסידות מכך הן נציבות שירות המדינה ושירות המדינה: לא ניתן לכנס את ועדת המינויים לאישור מינויים בכירים, אין מי שיחתום על הארכתם של חוזים בתפקידים בכירים ואין בעל בית לנציבות. כתוצאה מכך, שרי הממשלה ימשיכו לתקוף את עובדי הנציבות, וינסו לכופף אותם להיענות לגחמותיהן.
המועמדים האפשריים למילוי מקום הנציב הם רואי כחלון, ראש מטה במשרד ראש הממשלה, שלא כיהן במשרה שוות ערך בהיקפה למשרת הנציב; גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, שעוזב את תפקידו בסוף החודש, ברשימה; בנוסף הוזכר שמה של דרורית שטיינמץ, המשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה שהעניקה אישור לשיפוץ הווילה של נתניהו בקיסריה. היא זו שמקבלת את גחמות משפחת נתניהו ומוציאה אותן לפועל. היא גם אמורה להתמנות לממלאת מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה לאחר ששלי יעזוב.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה
מחפשים אדם מקורב מספיק למשפחת נתניהו
כאמור, משרת מנכ"ל משרד ראש הממשלה תתפנה בסוף החודש, כשהמנכ"ל שלי יארוז את המזוודות וייצא לשליחות דיפלומטית כשגריר ישראל באיחוד האמירויות.
שנתיים בתפקיד הספיקו לשלי, שקיבל עוד ועוד פניות מרעיית ראש הממשלה שרה נתניהו ונציגיה לשיפוץ הווילה בקיסריה והמעון הפרטי בירושלים. נזכיר כי שלי קידם יחד בתחילת 2023 החלטה של ועדת הכספים של הכנסת המקנה לו סמכות בלעדית לאשר את ההוצאה התקציבית הממשלתית לשני מעונות הפרטיים של משפחת נתניהו. כך לפי הערכות, תוכל משפחת נתניהו להעביר ביתר קלות את מימון דרישותיה התקציביות לשיפוץ ותחזוקת מעונות נתניהו.
לאחר עזיבתו של שלי, המשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה שטיינמץ עשויה להתמנות לממלאת מקום זמנית. כאמור, שטיינמץ נוהגת לאשר בקלות בקשות שיפוץ תמוהות של משפחת נתניהו. בין המועמדים הלא רשמיים למנכ"ל משרד ראש הממשלה מוזכר גם העסקן הפוליטי ומקורבו של נתניהו יעקב ברדוגו, אלא שבכנסת מעריכים שהוא עשוי להתמנות באמצע 2025 כיו"ר מפעל הפיס אחרי שהיו"ר הנוכחי אביגדור יצחקי יסיים את כהונתו.
היעדר מנכ"ל קבוע ובעל שיעור קומה למשרד ראש הממשלה, שמשמש גם משרד מטה המרכז את עבודת מנכ"לי משרדי הממשלה, פוגעת בעבודה המשרדים עצמם.
יו"ר מינהלת תקומה
בהיעדר נציב, המינוי עומד במקום
מאוגוסט 2024 פועלת מינהלת תקומה לשיקום יישובי הדרום ללא יו"ר קבוע. באותה העת פרש מהתפקיד משה אדרי, שביקש לחזור לכהן כיו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית. מאז משמש מנכ"ל משרד ראש הממשלה גם כממלא מקום יו"ר מינהלת תקומה. כאמור, שלי יפנה גם את התפקיד הזה בסוף החודש.
לפני כשבועיים וחצי אישרה הממשלה את העברת האחריות על מינהלת תקומה והמינהלת לשיקום הצפון לידי שר המינהלות במשרד האוצר זאב אלקין (הימין הממלכתי). המועמד של אלקין לראש תקומה הוא אביעד פרידמן, ששימש כמנכ"ל משרד השיכון כשאלקין היה שר השיכון בממשלת השינוי. פרידמן שהוא איש עסקים פרטי ובין היתר משמש דירקטור בחברת גפן.
מינוי ראש מינהלת תקומה אומנם פטור ממכרז אבל טעון אישור של ועדת מינויים בראשות נציב שירות המדינה. בהיעדרו של ממלא מקום נציב שירות המדינה לא ניתן לכנס את הוועדה לבחור בראש מינהלת תקומה.
יו"ר התעשייה האווירית
דוד אמסלם מתעקש: גלעד ארדן יהיה היו"ר
יו"ר התעשייה האווירית עמיר פרץ פרש מתפקידו בשבוע שעבר, אך המינוי של יו"ר חדש במקומו מתעכב. לפני 3 חודשים סיכמו נתניהו ושר הביטחון דאז יואב גלנט על מינויו של גלעד ארדן כיו"ר התעשייה האווירית. הסיכום היה על דעתו של השר דוד אמסלם, המופקד על החברות הממשלתיות.
כפי שנחשף בכלכליסט, ארדן קיבל ב־30 באוקטובר 2024 את אישורה של הוועדה למינוי בכירים בחברות הממשלתיות בראשות השופטות בדימוס שלומית דותן.
בניגוד לגלנט, שר הביטחון הנוכחי ישראל כ"ץ מתנגד בחריפות למינויו של ארדן, אף שהאחרון כבר מונה לדירקטור בתעשייה האווירית. אמסלם נאבק כעת על מינוי ארדן ליו"ר הן בשל הסיכום עימו, והן בעקבות דו"ח של רשות החברות הממשלתיות הממליץ על מינוי ארדן. הוא אף הצהיר בשבוע שעבר "שלא יהיו אי הבנות - השר לשעבר גלעד ארדן יהיה יו"ר התעשייה האווירית". נחכה ונראה.
נציב תלונות על שופטים
רוטמן רוצה נציב נוח לקואליציה
השופט בדימוס אורי שהם פרש לפני 7 חודשים ממשרת נציב התלונות על השופטים אבל בשל חילוקי דעות פוליטיים לא מונה לו מחליף. ועדת החוקה המשיכה אתמול לקדם את הצעת החוק שהגיש היו"ר ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לשינוי שיטת בחירת הנציב. לפי רוטמן, הצעה למועמד לנציב תלונות הציבור על שופטים תוגש בידי שר המשפטים או 10 ח"כים, ובחירתו תתבצע במליאת הכנסת, בהצבעה חשאית, ברוב מיוחד של 70 ח"כים. לפי ההסדר שקיים כיום, הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא העליון כאחד.
היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת להצעת החוק של רוטמן וקבעה כי היא גורמת ל"הענקת בכורה לשיקולים פוליטיים בבחירת הנציב על פני השיקולים המקצועיים. פוליטיזציה של הליך מינוי הנציב, תוך דחיקה החוצה של השיקולים המקצועיים בבחירתו, עלול להוביל לפגיעה בעצמאותו ובאי התלות של הרשות השופטת", אבל כרגיל בקואליציה מתעלמים מעמדותיה. החשש הוא שלפי הצעת רוטמן יתמנה נציב תלונות לא כשיר, בעל גישה לעומתית למערכת המשפט, שלא יטפל בליקויים המערכתיים.
מנכ"ל ביטוח לאומי
הגוף בקריסה וכבר שנתיים ללא מנכ"ל קבע
החודש מלאו שנתיים לאי מינויו של מנכ"ל קבוע לביטוח לאומי, שמופקד בין היתר על חלוקת קצבאות הרווחה לאזרחי ישראל. במרץ השנה שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) מינה את צביקה כהן לממלא מקום מנכ"ל.
בן צור רצה למנות לתפקיד את מנכ"ל משרדו ינון אהרוני, אך כפי שחשף כלכליסט הוועדה למינוי בכירים פסלה את המינוי בשל אי עמידה בתנאי הסף וחשד כי אחד מתנאי המכרז נתפר למידותיו של אהרוני. באחרונה הגיש בן צור לוועדה את מועמדותו של המקורב ליו"ר ש"ס אריה דרעי אריאל משעל, שכיהן ב־2016 כמנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל. הניסיון שלו פחות מקודמיו, שכבר נפסלו ממועמדות, וספק אם יאושר. דו"ח של מבקר המדינה מ־2020 גילה שמשעל נתפס בדיווחי כזב ב־2016-2015, כששימש כיועץ לרשות לפיתוח הגליל. הוא טען כי הוא בפגישות עבור המשרד בארץ, אך למעשה שהה בחו"ל.
יו"ר רשות שדות התעופה
רגב לא ממהרת להציע מועמדים
שרת התחבורה מירי רגב לא ממהרת לאייש את משרת יו"ר רשות שדות התעופה לאחר פרישתו לפני 3 שבועות של יצחק גרשון. כעת משמש אבנר פלור, המשנה למנכ"ל משרד התחבורה, כממלא מקום יו"ר ומועמדים חדשים לתפקיד לא הוצעו.
גם תפקיד יו"ר דירקטוריון נתיבי איילון פנוי כבר שבועיים, לאחר שרגב לא האריכה את כהונת היו"ר מקסין פסברג. שמה של נורית דאבוש, חברת נבחרת הדירקטורים ובעבר יו"ר מועצת הרשות השנייה, עלה כמועמדת של שרת התחבורה.
הוועדה לאיתור מועמדים למועצת תאגיד השידור
היו"ר התפטר, 7 מקומות פנויים
תאגיד השידור הציבורי סומן על ידי הממשלה ושר התקשורת שלמה קרעי מתעקש לקדם את סגירתו. כך, הוועדה לאיתור מועמדים למועצת התאגיד משותקת לאחר שרק אחד משלושה חברי הוועדה מונה. לאחרונה התפטר יו"ר הוועדה השופט בדימוס משה דרורי, לאחר שבג"ץ הורה להקפיא סמכויותיו עד לדיון בחודש הבא. 5 מחברי מועצת תאגיד השידור הציבורי, ובראשם היו"ר גיל עומר, סיימו לאחרונה את כהונתהם. במועצה יש 7 מקומות פנויים כרגע, עליהם קרעי מנסה להשתלט.
בתוך כך, חברת חדשות 13 פועלת קרוב ל־7 חודשים ללא מנכ"ל קבע. לאחר שהעובדים הגיעו להסכמה עם ההנהלה על ביטול מינוייה של יוליה שמאלוב ברקוביץ' למנכ"לית, הודיעה רשת כי בכוונתה למנות את טלי בן עובדיה. אלא שמועצת הרשות השנייה, גוף שנשלט בידי שר התקשורת, עדכנה כי "יש קשיים במינוי". נציין כי במהלך תיק 4,000 שמה של בן עובדיה עלה כמתנגדת לנתניהו, כשהעידה שעזבה את אתר וואלה בשל ההתערבותו של המנכ"ל דאז אילן ישועה בהחלטותיה.
