נחשף בכלכליסט
לאחר מחאת מנהלי מחלקות בפריפריה - משרד הבריאות ממנה ועדה לבחינת מתווה קיצור התורנויות
ועדה בראשות מנהל בי"ח סורוקה, פרופ' שלומי קדוש, תבחן את כישלון המתווה בפריפריה לאחר שנה וחצי. בפברואר חשף כלכליסט את כוונת הרגולטורים לבחון מחדש את המתווה. מנכ"ל משרד הבריאות, בר סימן טוב: "לצד ההקלה בעומס העבודה, נוצרה פגיעה באיכות ההכשרה ובתפקוד המחלקות". ארגון הרופאים המתמחים "מרשם" שלא נכלל בצוות הבדיקה: "ועדת כיבוס שתוצאותיה ידועות מראש"
באיחור של שנה, משרדי הבריאות והאוצר ייבחנו מחדש את יישום תוכנית קיצור התורנויות, זאת על רקע כישלונה בפריפריה. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שיגר היום מכתב ובו הודיע על הקמת צוות בחינה בראשות פרופ' שלומי קדוש, מנהל בית החולים סורוקה בבאר שבע. בפברואר האחרון חשף "כלכליסט" את כוונת הרגולטורים לבחון מחדש את המתווה – זאת באמצעות ועדה ממשלתית, ומאוחר יותר באמצעות צוות עבודה.
בר סימן טוב שיגר את המכתב לצוות הבחינה, ביניהם: לאה ופנר, מנכ"ל הר"י (שהתנגדו למתווה); דניאל פדון, רכז הבריאות של אגף התקציבים באוצר (גם התנגדו למתווה); יעל ישראלי נבו, יועצת להסכם הרופאים ותכנון כוח אדם במשרד הבריאות (שתשמש גם כמרכזת הוועדה); אורלי מלכה, מנהלת אגף כלכלה במשרד הבריאות וכן שני מנהלים בכירים בבתי החולים בפריפריה: פרופ' פהד חכים (מנהל בית החולים האנגלי בנצרת) ופרופ' חיתאם חוסיין (סגנית מנהל בית חולים הגליל), מיזמי השינוי של המתווה. מה שמעניין שלחברי הצוות הוזמן גם נציג של פורום המתמחים של הר"י, שהתנגדו נחרצות למתווה שהוצע לפני כשנתיים וחצי, אך בניגוד אליו לא הוזמן אף נציג של ארגון הרופאים המתמחים "מרשם", שיזם והוביל את המאבק לקיצור התורנויות.
"לצד ההקלה בעומס העבודה, ישנן טענות מצד חלק מהגורמים במערכת כי נוצרה פגיעה באיכות ההכשרה, ברצף הטיפולי, ובתפקוד המחלקות בהן הוא חל, תוך יצירת פערים משמעותיים בתחומים אלה בין המחלקות בפריפריה לאלו שבמרכז", כתב בר סימן טוב בכתב המינוי והוסיף "יש לבחון ולפעול באופן רציף לטיוב המתווה ולבחון עדכון שיטת העבודה, תוך שמירה על מטרת הקלת עומס העבודה על המתמחים כך שניתן יהיה בבוא העת להחילו על כלל מערך האשפוז". אחת הסוגיות הרגישות ביותר היתה הרחבת המתווה – שיושם עד כה רק בפריפריה - לשאר המדינה. כבר אז הסבירו ל"כלכליסט" גורמים בבריאות ובאוצר כי לא תהיה הרחבה של המתווה כל עוד אין שינוי ותיקון הליקויים שהתגלו.
מתווה קיצור תורנויות המתמחים נכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 2023, בעשרה בתי חולים בפריפריה, ביניהם העמק בעפולה, סורוקה בבאר שבע, גליל בנהריה, זיו בצפת, פדה-פוריה בטבריה, ברזילי באשקלון, יוספטל באילת, והמשפחה הקדושה, הסקוטי והצרפתי בנצרת. בשלב ראשון, התורנויות במחלקות הפנימיות, חדרי המיון והמחלקות הגריאטריות בבתי החולים הנבחרים קוצרו מ-26 שעות ל-21 שעות. בהמשך, במרץ 2024, התוכנית הורחבה למחלקות נוספות כמו נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה. ביוני 2024, קוצרו התורנויות גם במחלקות הילדים.
במהלך שנת 2025 הגבירו מנהלי המחלקות, בעיקר בפנימיות, את המחאה נגד המתווה, כולל איומים מפורשים שהם יחייבו את המתמחים לחזור לעבוד במתכונת שלפני המתווה וקראו למשרד הבריאות להפסיק את המתווה לאלתר או לכל הפחות לבחון אותו לעומק לפני שמחליטים להרחיב אותו. בין השאר, טענו עשרות מנהלי מחלקות בפריפריה כי המתווה יצא לדרך בלי שקוימו תנאים בסיסיים להצלחתו. ראשי מערך האשפוז סימנו את הבעיה העיקרית כבר לפני שנה: אי נוכחות המתמחים בשעות הבוקר, שהן החשובות והמרכזיות בפעילות הרפואית, אותה הגדירו כ"פגיעה ישירה ומיידית בחולים ופגיעה מתמשכת ומשמעותית באיכות ההכשרה הרפואית". לפי טענותיהם, "נפגעים גם הסטודנטים לרפואה, גם המומחים הצעירים שנושאים בעיקר הנטל במחלקות עקב צמצום נוכחות המתמחים בשעות הבוקר ונפגע תפקוד הרופאים הבכירים שבמקום לנהל ולתכנן את כל פעילות המחלקה ולבצע מחקרים שיקדמו את הרפואה – נאלצים לבצע את עבודת המתמחים החסרים".
מנגד, בארגון "מרשם" טענו כי המתווה החדש מהווה הצלחה. לדעתם, כל מתווה חדש כרוך ב"חבלי לידה" ואסור לבחון אותו בשנתיים של מלחמה עצימה. כמו כן, הם ציינו שהמתווה מחייב תוספת כוח אדם שטרם הגיע במלואה. "המתמחים מאושרים, יש להם הרבה יותר זמן לעצמם, הם גם מעידים על עצמם שהם רופאים יותר טובים, הם יותר סובלניים, הם יותר סבלניים, הם מגיעים לתורנות רעננים יותר, יש להם זמן ללמוד בבקרים. האירוע הוא לא רק שאינו כישלון – אלא הצלחה של ממש." אמר ערן דותן, יו''ר "מרשם" בראיון ל"כלכליסט".
נזכיר כי ראשי מערך האשפוז מציעים מפורשות לבטל את האפשרות להגיע לבית החולים "ב- 4 אחה"צ, אחרי יום סידורים או עבודה בבית", אך בד בבד דורשים תוספת תקנים לרבות הוספת תורן שני במחלקה. לדברי מנהלי מערך האשפוז, מתכונת כזו "תאפשר מתן 4-6 שעות מנוחה בלילה".
במשרדי הבריאות והאוצר כבר החלו לבחון חלופות כאשר הכיוון שמבקשים לקחת שם הוא הקטנת מספר התורניות (מ-6 ל-4) אך שיהיו ארוכות יותר מבחינת שעות התורנות (בין 16 ל-24). כמו כן, באוצר בוחנים גם את האפשרות לבטל את שלב "מדעי היסוד" המחייב כל מתמחה בחצי שנה של פעילות מחקרית במהלך ההתמחות הרפואית. לפי בדיקה ראשונית שהתבצעה במשרד האוצר, שהתנגד באופן מסורתי לקיצור תורניות בגלל המחסור ברופאים, המהלך עשוי להחזיר למערכת הבריאות הציבורית מעל אלף מתמחים פעילים, להקל על המחסור החריף בכוח האדם במחלקות, ולאפשר המשך קיצור תורנויות מבלי לפרק את המתווה כולו.
מארגון "מרשם" נמסר: "משרד הבריאות, במילים מכובסות רבות, הודיע היום שהוא נכנע ללחצים של הר"י וממנה ועדה, שהתוצאות שלה ידועות וקבועות מראש. מבט חטוף על השותפים ל'ועדת הכיבוס' מבהיר את הכוונה האמיתית שעומדת מאחורי הקמתה. הניסיון להכריז על הקיצור, פעם אחר פעם, כבלתי אפשרי ליישום, בלי שקיפות והצגת נתונים, הוא חלק ממניפולציה זולה, שנועדה להצדיק את ההתנהלות של מי שלא מוכנים לקבל את השינוי, ומלכתחילה התנגדו נחרצות למתווה. יש דרכים לפתור קשיים שעולים מהשטח ביישום המתווה - צריך להגדיל את כמות התקנים ולהוסיף כח אדם פרא רפואי. הפתרון הוא בוודאי לא לבטל אותו ולהחזיר את המתמחים לימי העבדות".
