בג"ץ מאלץ את הממשלה לדון בתקציב ההמשכי בשקיפות
חברי האופוזיציה בוועדת הכספים וקרן ברל כצנלסון עתרו נגד הממשלה ושר האוצר סמוטריץ' בטענה שהפרו את חובתם לצרף לדיוני הוועדה סביב התקציב ההמשכי או בעת פריצת מסגרת התקציב את המסמכים הדרושים ומידע מלא ומפורט; "המסמכים המצורפים יהיו בהיקף שיאפשר לקיים דיון המבוסס על תשתית עובדתית מלאה וברורה"
בחסות עתירה שהגישו לבג"ץ הצליחו חברי האופוזיציה בוועדת הכספים ביחד עם קרן ברל כצנלסון לכופף את הממשלה ואת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ולהביא לכך שדיוני התקציב ההמשכי – בעקבות העובדה שעדיין לא אושר תקציב מדינה חדש - יתנהלו בשקיפות. זאת בדומה לדיוני תקציב המדינה השנתי הרגילים, תוך שחברי ועדת הכספים יקבלו לידיהם מסמכים רלוונטיים בנוגע לתקציב ההמשכי.
מדובר בעתירה שהוגשה בטענה לכך שהממשלה ושר האוצר סמוטריץ' מפרים את חובתם על פי חוק לצרף לעיון חברי ועדת הכספים מסמכים ומידע מלא ומפורט, בעת שהיא פורצת את מסגרת התקציב או מעבירה תקציב המשכי – ולמעשה חברי הכנסת נאלצים להצביע על השינויים בלי שהם יודעים בדיוק לאן הכספים הולכים.
בג"ץ, בהרכב השופטים נעם סולברג, יעל וילנר ויחיאל כשר, פסק, בהתאם להודעה מוסכמת שהגישו אתמול (ב') הצדדים לבית המשפט לאחר שיח ביניהם, כי "כל הוראות הדין החלות על הצעת חוק תקציב, יחולו על הצעת חוק תקציב נוסף, לרבות ביחס לחובה לצרף מסמכים נלווים".
על פי פסק הדין, "מתכונת הצעת חוק התקציב הנוסף תהיה דומה להצעת חוק התקציב השנתי, אך עשויה להיות שונה מזו בהתאם לנסיבות הגשת הצעת חוק התקציב הנוסף. המסמכים המצורפים להצעת חוק תקציב נוסף יהיו בהיקף שיאפשר לוועדת הכספים לקיים דיון המבוסס על תשתית עובדתית מלאה וברורה".
עוד כתבו שופטי בג"ץ כי "דברי ההסבר יצורפו להצעת חוק התקציב הנוסף ויכללו הסבר מילולי שיבאר את השינויים התקציביים המוצעים ביחס לחוק התקציב השנתי המאושר על שינוייו במהלך השנה. כמו כן תובא התייחסות לשינויים בתיאור התוכניות התקציביות, ככל שיש כאלה, בדומה לנעשה בתקציב שנתי".
עוד כתב בג"ץ בפסק דינו כי "מובן שנציגי משרד האוצר יימצאו בדיון בוועדת הכספים, יתייחסו לשאלות חברי הכנסת וימסרו השלמות נדרשות (לרבות בדבר השינויים שבהצעת התקציב הנוסף ביחס לתקציב המאושר), לרבות השלמות בכתב לאחר הדיון".
בג"ץ אף פסק לטובת העותרים (ממפלגות יש עתיד והעבודה), חברי הכנסת ולדימיר בליאק, מירב כהן, נעמה לזימי, מטי צרפתי הרכבי, גלעד קריב ואפרת רייטן, ולטובת קרן ברל כצנלסון, שיוצגו על ידי עורכי הדין חגי קלעי ועוז פנקס, הוצאות בגובה 18 אלף שקל מקופת המדינה.
חברי הכנסת פנו לאוצר בעניין במהלך דיוני התקציב אולם סורבו לקבל פירוט לגבי הסעיפים השונים, ועל כן הגישו עתירה לבג"ץ בבקשה שיוציא צו על תנאי שיורה לממשלה ולאוצר לספק את הפירוט והמידע – הן לאחור והן קדימה.
כאמור, לאחר שיח בין הצדדים, הם הגיעו לפשרה לפיה האוצר יחיל את הוראות הדין שחלות על תקציב רגיל גם על תקציב נוסף (המשכי). בהודעה מוסכמת שהגישו לבג"ץ הצדדים כתבו כי הם "מסכימים למתן צו מוחלט ביחס להסכמות".
ח"כ ולדימיר בליאק, מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים אמר לכלכליסט כי "מדובר בהישג משמעותי לאופוזיציה בוועדת הכספים. בית המשפט העליון הכריע, בפסיקה תקדימית, את עיגון עקרונות השקיפות בדיונים על תקציב המדינה. נמשיך להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי לשמור על כספי הציבור וכללי המינהל התקין".
