סגור
ראש הממשלה בנימין נתניהו על רקע הבורסה לניירות ערך ירידות שערים
ראש הממשלה בנימין נתניהו על רקע ירידות בבורסה (צילום: אלכס קולומויסקי, יאיר שגיא)

מחקר: הבורסה מאותתת על חוסר הכרעה בבחירות

יחידת המחקר של הבורסה בדקה את עשר מערכות הבחירות האחרונות, ומצאה כי ת"א 125 ירד בממוצע ב־5.3% בשלושת החודשים שלפני בחירות שלא הסתיימו בהקמת ממשלה - לעומת ירידה של 0.2% לפני בחירות שהובילו להקמת ממשלה; מאז ה-27 ליולי ירד המדד ב-5.9%

שוק המניות הישראלי מצביע על תחזית שבה לא תהיה הכרעה בבחירות הקרובות. כך לפחות מעריכה הבדיקה שערכה יחידת המחקר של הבורסה כדי להסביר את המגמה השלילית בשוק המניות בשבועות האחרונים. על פי המחקר של ניסן אברהם, כלכלן ביחידת המחקר של הבורסה, שוק המניות סובל יותר לפני בחירות שבהן אין הכרעה: בשלושת החודשים שלפני מערכות בחירות שלא הסתיימו בהקמת ממשלה ירד ת"א־125 בממוצע ב־5.3%, לעומת ירידה של 0.2% בלבד לפני בחירות שהובילו להקמת ממשלה. עד כה ירד המדד ב-5.9% מאז ה-27 ליולי. גם חודש לפני הבחירות קיים פער משמעותי בין מערכת בחירות שהוכרעה לכזו שלא: השוק ירד 3.3% חודש לפני, לעומת 0.7%.
אולם על פי בדיקת הבורסה, לאחר יום הבוחר מתקיימת תמונת מראה. חודש לאחר הבחירות עלה ת"א־125 בממוצע ב־2.3% במערכות ללא הכרעה, לעומת ירידה של 0.7% בבחירות שהסתיימו בהכרעה. כעבור שלושה חודשים היו התשואות המצטברות 4.7% בבחירות ללא הכרעה ו־4.1% בבחירות עם הכרעה, וכעבור חמישה חודשים כמעט שלא נותר פער: 6.7% לעומת 6.5%. כלומר, הפרשנות של הבורסה היא שהשוק נוטה לתמחר את הקיפאון הפוליטי מראש, ולא בהכרח להמשיך להיענש לאחר יום הבחירות.
יש במחקר גם ממצא רחב יותר: ב־12 החודשים שלאחר עשר מערכות הבחירות שנבדקו, עלה ת"א־125 בממוצע ב־16.4%, לעומת תשואה שנתית ממוצעת של 11.5% לאורך כל התקופה. כלומר, באופן רחב בחירות עושות טוב לשוק המניות הישראלי. הבורסה נזהרת מקביעה מוחלטת, מאחר שחלק מהבדיקות נעשו בתקופות שהתאפיינו בהתאוששות גלובלית בשוק המניות, שהשפעתה על שוק המניות המקומי הייתה ברורה. בשיחות עם אנליסטים שקיים כלכליסט ביומיים האחרונים עולה כי בקרב המוסדיים קיים חשש עיקרי מלהיקלע לסבב בלתי נגמר של בחירות, כפי שאפיין את תחילת העשור הנוכחי, כאשר בין אפריל 2019 למרץ 2021 התקיימו ארבעה סבבי בחירות.
אי־הוודאות משפיעה גם על השקל מול שאר המטבעות. בשנה שלפני הבחירות התחזק השקל מול סל המטבעות ב־1.4% בממוצע, פחות מקצב הייסוף ארוך הטווח של 2.3%, ובשנה שלאחר הבחירות הייסוף הגיע ל־2.5%. ההסבר שמציע המחקר הוא שאי־הוודאות הפוליטית עשויה להעלות את פרמיית הסיכון ולגרום למשקיעים זרים "לשבת על הגדר". ואחרי הבחירות, כשהתמונה מתבהרת, הלחץ הזה מתפוגג.