ניתוח
בין דיונים נמרחים לאולטימטום של החרדים: התקציב מזדחל
תקציב 2025 תקוע: במקום התקציב המתוכנן בגובה 620 מיליארד שקל, הממשלה נאלצת לפעול עם תקציב המשכי של 524 מיליארד שקל. הסיבה? החרדים מתנים את אישור התקציב בחוק ההשתמטות, ובינתיים אפילו קיצוצי השכר החיוניים במגזר הציבורי לא מקודמים
תקציב 2025 הוגדל בכ־106 מיליארד שקל לעומת התקציב המקורי של 2024, חלק מהגידול קבוע וחלק הוא חד פעמי ונובע מעלויות המלחמה ומימון פינוי האוכלוסייה, אבל כל עוד התקציב לא עובר יש פער של כ־8 מיליארד שקל מדי חודש שמונח לפתחו של החשב הכללי יהלי רוטנברג. הוא צריך למצוא את האיזון בין הצורך לאפשר למשרדי הממשלה לעבוד כסדרם, ובפרט למערכת הביטחון, לבין העובדה שעדיין לא עבר תקציב והחוק לא מאפשר להוציא יותר מ־1/12 לפי תקציב מצמצם למדי.
הקושי של משרדי הממשלה הופך להיות משמעותי יותר ככל שחולף יותר זמן בלי תקציב, וככל שמתבססת תפיסה במשרדי הממשלה כי יש סיכוי שהממשלה תתפזר לפני התקציב.
נזכיר כי התקציב המתוכנן ל־2025 הוא כ־620 מיליארד שקל, אך כל עוד הוא לא מאושר בכנסת, על הממשלה להסתדר עם תקציב המשכי בהיקף של כ־524 מיליארד שקל בלבד - נמוך בכ־96 מיליארד שקל לעומת התקציב המתוכנן ל־2025. נציין כי כשהממשלה נכנסת לשנה חדשה ללא תקציב, היא פועלת על בסיס מסגרת ההוצאה המקורית של השנה הקודמת כשבכל חודש מקצים 1/12 מהמסגרת.
מסגרת ההוצאה המקורית של 2024 היתה כ־514 מיליארד שקל. כלומר, למרות שבגלל המלחמה והתארכותה התקציב של 2024 הוגדל שלוש פעמים עד לסכום של קצת יותר מ־620 מיליארד, הרי שמבחינת התקציב ההמשכי הממשלה מחויבת לתקציב המקורי של 2024 שעומד על כ־514 מיליארד שקל, יחד עם תוספת של כ־10 מיליארד שקל נוספים בשל גידול האוכלוסייה.
למעשה, אם תקציב המדינה לא יעבור עד סוף מרץ והממשלה תתפזר, המצוקה של משרדי הממשלה תהיה כנה. במקרה שהממשלה המתפזרת בסוף מרץ, מתרחבת אי הוודאות אם בכלל יעבור תקציב עד סוף 2025 - מה שמצמצם את מרחב הפעולה של רוטנברג, שכן כיום העובדה שככל הנראה יעבור תקציב מאפשרת לו להפעיל שיקול דעת ולאפשר במקרים מסוימים תקצוב של פרויקטים דחופים.
זו אחת הסיבות ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להעביר את תקציב 2025 גם אם הולכים לבחירות. בנוסף, ייתכן שיהיו פתרונות מקומיים כמו קופסת מלחמה, שיאפשרו הגדלה של התקציב לצרכים הדחופים ביותר.
ניתוח זה מעלה שוב את השאלה מה קורה עם תקציב 2025? התשובה גם היום היא בדיוק כפי שהיתה בחצי השנה האחרונה - הכל תלוי בחוק ההשתמטות שהחרדים מבקשים לקדם. המצב החוקי כיום הוא שהחרדים חייבים בגיוס לצבא ולא ניתן לפטור אותם בצורה רוחבית, כפי שנעשה עד כה.
מצד אחד, יש נכונות ציבורית רחבה לחוקק חוק שיעגן את אי־הגיוס החרדי באופן מוגבל ולתקופה מוגבלת, אך החרדים מצידם מתעקשים על חוק שיעגן את המצב שהיה נהוג דה פקטו עד לאפריל בשנה שעברה בו חרדים לא מתגייסים בפועל, והשתמטות זו לא משליכה על זכויות אזרחיות או חברתיות. מבחינת החרדים, אי־הסדרה של ההשתמטות שלהם היא עילה לפירוק הממשלה.
החרדים כמובן מתכוונים לכך, המשך ההשתמטות הוא הדבר הכי חשוב להם. מהתבטאויות מנהיגי הזרמים החרדיים השונים ניתן לראות שההשתמטות הפכה להיות רכיב מהותי בהגדרת הזהות החרדית. אך למרות שהחרדים רציניים לגמרי בכוונותיהם, האיום שלהם לא אפקטיבי במיוחד כי אין להם חלופה טובה יותר מראש הממשלה בנימין נתניהו, והליכה לבחירות לא תגדיל את הסיכויים לחוק השתמטות שיהיה טוב יותר עבורם.
לכן, ההגיון של נתניהו, הנתמך גם בסגנון האישיות שלו, הוא להמתין לשעת השי"ן, לזמן שבו אין ברירה וחייבים להעביר תקציב מדינה. ואז ברגע האחרון החרדים יסירו את עוצמת האולטימטום, יקחו את מה שאפשר וגם יעבירו מסר לציבור שלהם שהם עשו את כל מה שהיה ביכולתם.
בינתיים, דיוני התקציב ממשיכים בוועדות באיטיות. התקציב עצמו דולל למדי, כך שניתן להימרח באופן שבו מעבירים אותו. החרדים מצידם גם לא להוטים לקדם את התקציב במהירות, ביטוי לכך ניתן לראות בדיונים בוועדת העבודה והרווחה, בראשותו של חבר הכנסת ישראל אייכלר.
הוועדה צריכה לקדם שני צעדים פיסקאליים חשובים: גביית יום הבראה מכל העובדים במשק והפחתות שכר לכל העובדים במגזר הציבורי ובחברות הממשלתיות. צעדים אלו מהווים כ־7 מיליארד שקל מהחבילה הפיסקאלית ל־2025, אך למרות זאת לא נקבע דיון בנוגע אליהם השבוע, כי כנראה שבכנסת לאף אחד לא בוער לקדם את המהלכים המכניסים החשובים.
נחדד שבמובנים מסוימים העברת התקציב השנה איננה חשובה כבכל שנה, שכן התקציב השנה לא מלווה ברפורמות מבניות שיתרמו לצמיחת המשק וככל הנראה מסתתרים בו כספים סקטוריאליים מדכאי צמיחה.
יחד עם זאת, אי־העברת התקציב תביא לבעיה משמעותית בפעילות משרדי הממשלה ומערכת הביטחון, שבנו על גידול של כ־96 מיליארד שקל מעבר למסגרת התקציב ההמשכי. בנוסף, אי־העברת התקציב תמנע את היכולת להעביר צעדי התכנסות נוספים, ובראשם הפחתת השכר במגזר הציבורי וגביית יום ההבראה.
