המהפכה השקטה שמתחילה בפריפריה ומגיעה עד ליחידות ההייטק המובחרות של צה"ל
ביום שישי האחרון נפרדנו מסטף ורטהיימר ז"ל. דרכו החלוצית התבטאה בפועלו ארוך השנים לפיתוח התעשייה. ייחודה היה בדגש ששם על פיתוח התעשייה דווקא באזורים הרחוקים מהמרכז הכלכלי וגני התעשייה בגליל ובנגב הפכו לשם נרדף למאמץ משולב לפיתוח הפריפריה. ורטהיימר ז"ל פעל שנים ארוכות גם לקידום החינוך, דווקא בקרב תושבי הפריפריה. ובכל זאת, מחקרים עקביים של רשות החדשנות מציירים תמונה חדה - הפערים בין הפריפריה למרכז בכל הנוגע לסיכויי ההשתלבות בתעשיית ההייטק, חיים ובועטים. פערים אלו התעצמו בשנה וחצי האחרונות שבהן נאלצו תושבי הנגב המערבי והגליל העליון לעזוב את ביתם ולנדוד למחוזות הזרים להם.
הפערים קיימים, וכל מי שרואה לנגד עיניו את הערבות ההדדית כערך מרכזי העומד בתשתית המלכדת של המדינה, כואב אותם. רבים וטובים השקיעו זמן, ידע ומשאבים בסוגיית שוויון ההזדמנויות. וכשם שפרצופיהם שונים כך פתרונותיהם שונים.
אנו בעמותת "בנתיבי אודי" בחרנו להתמקד בנדבך היסוד: חינוך - כמפתח לפיתוח תעשיית ההייטק בפריפריה.
"בנתיבי אודי" נוסדה לזכר סגן אודי אלגרבלי ז"ל, קצין צנחנים מצטיין שראה את הפוטנציאל הטמון בכל אחד מחייליו ופעל למימושו. בהמשך לדרכו של אודי, הוקמה תכנית "ניצנים", שמפתחת מצוינות טכנולוגית בקרב בני הנוער מהפריפריה. כ-3,500 תלמידים לומדים בתכנית מדי שנה, והמסקנה ברורה: כישרון אינו תלוי גיאוגרפיה, והוא נמצא גם בירוחם, באופקים ובטבריה. השאלה היא – האם ניתנו הכלים לצמוח.
לפני כעשור החליטה הממשלה על מעבר צה"ל דרומה. באותה העת, כשאגף התקשוב בצה"ל יזם את הרעיון להצמחת עתודה טכנולוגית בנגב, הייתה זו מחשבה כמעט דמיונית שתרבות של מצוינות טכנולוגית תיתכן מחוץ לגבולות המרכז. היום, זו כבר מגמה. בשקט ובצעדים בטוחים, "ניצנים" הלכה והתרחבה ולפי נתוני הקבלה לבסמ"ח, כמחצית מהצעירים בפריפריה שהשתלבו באשכול מחשוב בצה"ל הם בוגרי ניצנים.
זו המציאות בשנת 2025: שינוי עומק בתפיסות בני הנוער בפריפריה לגבי היכולת לדמיין עתיד בהייטק, שינוי עומק בתפיסה העצמית של החניכים שהם מסוגלים. שינויים אלו נגרמו משילוב כוחות של שלל שותפים – ראשי רשויות, פילנתרופים כמו ורטהיימר ז"ל ובעיקר – בני הנוער עצמם.
אורפז, החייל הראשון (!) מנתיבות המשרת ביחידת לוט"ם באגף התקשוב בצה"ל - פתח את הדלת לעשרות חניכי ניצנים בנתיבות שהולכים בעקבותיו. גלית מקריית-גת, שהתקבלה למסלול עתודה יוקרתי בצה"ל וכבר חולמת על סטארט-אפ משלה. וגם חניכים מכל רחבי הנגב והגליל שבחרו בשירות קרבי, יודעים לאן הם הולכים אחרי השחרור – לתעשיית ההייטק.
ההשקעה בנוער בפריפריה אינה חינוכית בלבד, אלא נושאת בשורה כלכלית. הצורך הלאומי להגדלת שיעור המועסקים בהייטק מחייב להרחיב את נקודת המבט ולצאת מהמרכז. אם מדינת ישראל רוצה לייצר עתודה טכנולוגית רחבה ובת קיימא – יש להשקיע בדור הצעיר שבפריפריה. כפי שקבעה ועדת פרלמוטר בנובמבר 2022, שם נמצא הפוטנציאל הלא ממומש הגדול ביותר של המשק.
המסע הזה הוא מסע של מדינת ישראל כולה. במדינה שמתמודדת עם אתגרים חברתיים, ביטחוניים וכלכליים – אין השקעה בטוחה יותר מהשקעה בנוער עם פוטנציאל.
מהפכה שקטה אינה קורית ביום אחד. אבל בכל פעם שבוגר ניצנים משתלב ביחידה טכנולוגית, בכל פעם שחניכה משנה את מסלול חייה – אנחנו מבינים: הבשורה תבוא מהחינוך.
הדס פורת-רואש היא עורכת התוכן של ועידת "דור העתיד לטכנולוגיה" שתיערך ביום ג' 8/04 באקספו תל אביב ביוזמת עמותת 'בנתיבי אודי'
