מבחן מציאות
מחקר: כישורי המורים בישראל נמוכים בהשוואה ל-OECD
ישראל מדורגת במקום ה־16 מתוך 19 בהישגי המורים במבחן מיומנויות המבוגרים PIAAC, לפי בדיקת מוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי. עוד נמצא כי שיעור המורים האקדמאים בארץ נמוך יחסית וכישוריהם נמוכים ממקביליהם במקצועות אחרים - כתבה שלישית בסדרה
הכישורים של מורים בישראל נמוכים מאלה של מורים ב־OECD כמעט בכל היבט, כך עולה ממחקר של ד"ר יעל מלצר ממוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי. מתוך 19 מדינות שנבדקו תוצאות המורים הישראלים במבחן מיומנויות המבוגרים PIAAC דורגו במקום ה־16, אפילו נמוך יותר מהמורים בצ'ילה. כמות המורים האקדמאים בישראל נמוכה יחסית, והמדאיג יותר: הכישורים של המורים בישראל נמוכים משמעותית מאלה של אקדמאים אחרים במדינה בעלי אותה השכלה, במיוחד בתחומי המתמטיקה והמדעים.
המחקר מבוסס על סקר המיומנויות הבינלאומי PIAAC שנערך ב־2023-2022, שבו המורים בישראל השיגו ציונים נמוכים יותר בכל שלושת תחומי המיומנות: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות.
אחד הדברים שהמחקר מראה הוא כמה מעט אפשר ללמוד מקיומו של תואר אקדמי על כישורי המורים בישראל. אבל גם שיעור המורים האקדמאים נמוך יחסית: 78% מהמורים בישראל הם בעלי תואר אקדמי, לעומת 84% ב־OECD. רק 37% מהמורים בישראל הם בעלי תואר שני, לעומת 49% מהמורים במדינות ה־OECD.
החוקרת גם השוותה את ציוני המורים האקדמאים לבעלי השכלה דומה במקצועות אחרים. ציוני המורים הגברים בישראל נמוכים ב־7.3% מאלה של אקדמאים במקצועות אחרים; ב־OECD התמונה הפוכה: ציוני המורים הגברים גבוהים ב־0.9% מאלה של אקדמאים אחרים באותן מדינות. בקרב נשים הפער לרעת המורות עומד על 2.6% בישראל, לעומת 0.4% בלבד ב־OECD.
הפער חד במיוחד בקרב בעלי השכלה במדעים וטכנולוגיה (STEM), מקצועות שבהם ענף ההייטק עם המשכורות הגבוהות מתחרה במערכת החינוך על העובדים. ציוני המורים בישראל נמוכים ב־14.4% בקריאה, ב־10.3% במתמטיקה וב־15.9% בפתרון בעיות לעומת בעלי השכלה דומה במקצועות אחרים. העובדה שכישורי המורים נמוכים יחסית מדאיגה מאוד מבחינת הכשרת דור העתיד של ההייטק. במדינות ה־OECD, לעומת זאת, מורים בעלי השכלה אקדמית בתחומי המדע והטכנולוגיה נמנים עם בעלי הכישורים הגבוהים ביותר, עם פערים חיוביים לטובתם על פני בעלי השכלה דומה.
ישראל ידועה בפערי הענק בין הישגי תלמידים מזרמים שונים, והיא אלופת העולם בפערים בכל מבחן PISA. לצד הפער בין ה־OECD לישראל, המחקר מצא פערים גדולים גם בין מורים המלמדים בזרמי החינוך השונים בישראל, מה שמסביר לפחות חלק מהפערים בין התלמידים. הציון הממוצע של המורים בחינוך הערבי בשקלול שלושת תחומי המבחן עומד על 228 לעומת 261 בחינוך החרדי, 268 בחינוך הממלכתי ו־271 בחינוך הממלכתי־דתי. כל הזרמים מגיעים לציון נמוך מממוצע המדינות המפותחות - 281.
הפער הגדול ביותר לרעת המורים נמצא בקרב יהודים בוגרי אוניברסיטאות: ציוניהם של מורים בוגרי אוניברסיטה נמוכים מאלה של עובדים אחרים בעלי השכלה דומה ב־3.8% עד 6.2% בשלושת תחומי המיומנות. בקרב יהודים בוגרי מכללות הפערים לרעת המורים קטנים יותר ועומדים על 4.1%-2.5%.
לדברי נשיא מוסד שורש, פרופ' דן בן־דוד, "הממצאים מראים שמערכת החינוך בישראל מתקשה למשוך ולשמר אקדמאים בעלי כישורים גבוהים". המסקנה, לדבריו, היא ש"הפערים מול מדינות ה־OECD ובתוך מערכת החינוך מחייבים שינוי באופן שבו ישראל מגייסת, מכשירה ומתגמלת מורים. יש לבחון מחדש את תנאי הקבלה להכשרת מורים ולתת משקל רב יותר לכישורים בפועל; לשקול מסלול שבו כל המורים ירכשו תחילה תואר אוניברסיטאי בתחום שאותו ילמדו ורק לאחר מכן יעברו הכשרה להוראה. במקביל נדרשת השקעה ממוקדת בחינוך הערבי ובגיל הרך, שבהם נמצאו רמות כישורים נמוכות במיוחד. בלי צעדים אלה יהיה קשה לצמצם את הפער מול המדינות המובילות ולשפר את איכות ההוראה בישראל".
