סמוטריץ': "השאיפה היא להמשיך באישור התקציב כמו שהוא"
"אנחנו לא יודעים אם המלחמה תיקח שבוע או חודש, אבל הוועדות יכולות להתכנס מרחוק, ואני בשאיפה להמשיך באישור התקציב כפי שהוא", כך אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. על מתווה פיצויים לעסקים אמר: "אין מה לומר ביום השני למלחמה. האוצר ידחף לפתיחה כמה שיותר מהירה של המשק"; מאז אתמול כ-350 איש פונו מביתם בעקבות נזק מטילים, והוגשו כ-1,000 תביעות על נזק לרכוש
"אף אחד מאיתנו לא יודע להעריך ביום השני למלחמה אם היא תיקח שבוע או חודש, אבל אני שואף שהוועדות בכנסת ימשיכו בדיונים על הרפורמות, שהתהליך ימשיך כמו שהוא, בשאיפה שהתקציב יאושר בזמן", כך אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים שערך היום (א'). ביחס לשאלה אם ניתן לדחות את אישור התקציב מעבר למועד החוקי בסוף החודש, אמר: "הייעוץ המשפטי של הכנסת ושל הממשלה יתכנס ויתייחס לכך. ככל שהמלחמה תימשך נראה אם זה רלוונטי".
מנגד, אתמול פורסם בכלכליסט כי בקרב הפקידות הבכירה הערכה היא כי יש להעלות את תקרת הגירעון ל-2026 - העומדת כעת על 3.9% תמ"ג - כך נקבע בהצעת התקציב שנידונה כעת בכנסת. הסיבה המרכזית לגידול היא כמובן הצפי לתוספת משמעותית למערכת הביטחון לצורך מימון המערכה הזו. שר האוצר הבהיר כי כבר אתמול הקצה משרד האוצר כ-9 מיליארד שקל נוספים למערכת הביטחון, מעבר ל-112 מיליארד שקל שכבר הוקצו במסגרת תקציב 2026. כלומר, תקציב הביטחון לשנת 2026 צפוי לעמוד על 121 מיליארד שקל לכל הפחות, שכן אנחנו רק ביום הראשון של המערכה.
העלות הישירה של "עם כלביא" עמדה על כ-20 מיליארד שקל למערכת הביטחון. כך שהסכום של 9 מיליארד שקל הוא התחלתי ביותר. לגבי מקור התקציב הראשוני, הבהיר סמוטריץ' כי כ-70% הוא ממקורות פנימיים. כלומר, 6 מיליארד שקל ממומנים מתוך התקציב אך כ-3 מיליארד שקל (ה-30% הנותרים) - הם מחוץ לתקציב ולכן יש כבר להגדיל את מסגרת ההוצאה שנקבע בהצעת תקציב 2026. לכן, התקציב כפי שהוא כעת אינו רלוונטי.
לגבי אופן מימון אותם 3 מיליארד שקל, העהערכה היא כי הם יבואו על חשבון הגירעון והחוב, שכן הממשלה הזו שנמצאת בעיצומה של מערכת בחירות ובלי יכולת לגבש רוב, לא תעז להעלות מסים וספק אם לבצע קיצוצים נוספים בכלל. לכן, גם תקרת הגירעון שבהצעת התקציב ל-2026 צפויה לעלות אף היא. מנגד, השר טען כי הוא סבור שהביצועים התקציביים של הממשלה ב-2026 יהיו הרבה יותר טובים מהאומדנים של משרדו ולכן לא יהיה צורך לעדכן את תקרת הגירעון - וגם אז, הגירעון יסתיים מתחת ל-3.9% תמ"ג.
ביחס לאי הוודאות במשק בנוגע למתווה פיצויים לעסקים ולעובדים בחל"ת, אמר סמוטריץ': "הוודאות היא פשוטה: יש משרד אוצר, הוכחנו שאנחנו יודעים לתת ביטחון גדול לאזרחים. גם במבצע 'עם כלביא' חיכינו שבוע עד לפרסום המתווה. ככל שהמערכה תתארך ניתן מענה".
לצד זאת הוסיף סמוטריץ' כי משרד האוצר שואף לפתיחה מהירה ככל שניתן של המשק. כשנשאל מה בכל זאת אפשר לומר לבעלי עסקים שעסקיהם סגורים ואין להם צפי או אופק, השיב: "אין מה לומר ביום השני למלחמה. כולם יודעים שיש מדינה, יש משרד האוצר, יש חקיקה ויש תקנות. מדינת ישראל יודעת לתת רשת ביטחון רחבה מאוד טובה. זה לא נכון ולא מקצועי לומר כבר עכשיו מה יהיה. כשנראה מה הבעיה נדע להגיד".
סמוטריץ' התייחס לעלויות המלחמה, וציין כי "המלחמה היא אירוע טוב לכלכלה. היא עולה כסף, יהיו לה השלכות פיסקליות, אבל היא תביא למה שמכנים בעגה המקצועית צמצום דרמטי של הסיכונים הגאופוליטיים של הכלכלה הישראלית". סמוטריץ' ציין ביחס להוצאות המלחמה כי "מה שמסבך אותנו הוא שאנחנו בתקציב המשכי והגמישויות יותר קטנות, אבל אנחנו יודעים לתת מענה לכל מה שדרוש".
אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים של רשות המסים, אמר כי "נזקי ההדף עצומים ומגיעים גם לרדיוס של 700 מטר" והזכיר כי רשות המסים פתחה הבוקר מסלול מהיר לדיווח על נזק של עד 30 אלף שקל. הוא הבהיר כי בשונה ממבצע "עם כלביא", הפעם רשות המסים היא זו שאחראית על איתור בתי מלון לפנות אליהם תושבים ועל התשלום לבתי המלון, ולא הרשויות המקומיות. דהן אישר את הפרסום בכלכליסט, לפיו כעת יושבים בקרן כ-10 מיליארד שקל, כאשר ציין כי צפויים להיכנס עוד כמה מיליארדים השנה בגין מסי רכישה – מקור המימון של הקרן. דהן ציין כי מאתמול פונו כ-350 אנשים ל-240 חדרי מלון ברחבי הארץ, בעיקר באזור המרכז. הוא הוסיף כי הוא מעריך שהיקף התביעות בשל נזקים שנוצרו עד כה מירי טילים עומד על כ-1,000 איש. בפועל, עד כה התקבלו במוקדי קרן הפיצויים 655 תביעות מהן 523 בגין נזק למבנה, 64 בגין נזק לתכולה וציוד ו-68 בגין נזק לרכב. רוב התביעות הן באזור תל אביב.
