"לאחר השינויים של השנים האחרונות, ובפרט רפורמת הרווחים הכלואים, יש להיזהר מאוד מהטלת נטל מס נוסף"
לקראת פורום בכירות ובכירי המיסוי של Duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט, התייחסו עורכות ועורכי דין מובילים בענף לנושאים המרכזיים בתחום: הצורך בעדכון רפורמת הרווחים הכלואים, האם יש להעניק תמריצי מיסוי להייטק כדי להניע מחדש את קטר הצמיחה וכן אפשרות להעלאת מיסים לשם הגדלת הכנסות המדינה
מערכת המס הישראלית נכנסת לתקופה רגישה במיוחד. מצד אחד, צורכי המימון של המדינה גדלו משמעותית בעקבות הלחימה והלחץ להגדיל הכנסות צפוי להישאר על סדר היום. מצד שני, המשק זקוק דווקא עכשיו להשקעות, לצמיחה ולסביבה שתאפשר לעסקים לתכנן קדימה. בתווך ניצבת מערכת המס, שנדרשת לאזן בין הצורך המיידי בגבייה לבין המחיר הכלכלי שעלולה לייצר הכבדה נוספת. רפורמת הרווחים הכלואים ממחישה היטב את המתח הזה: חקיקה רחבה ומורכבת, שכבר זמן קצר לאחר כניסתה לתוקף מעלה שאלות יישומיות ומחייבת בחינה של התאמות, בין היתר ביחס לחברות נדל"ן ולקבלנים. במקביל, התחזקות השקל מחדדת את התחרות על חברות הייטק ופעילות של תאגידים רב לאומיים, ומחזירה למרכז הדיון לא רק את שאלת שיעורי המס וההטבות, אלא גם את חשיבותן של ודאות, יציבות ופשטות רגולטורית. על רקע המציאות הזו, השאלה שמרחפת מעל מדיניות המס אינה רק מאיפה ניתן לגבות יותר, אלא כיצד עושים זאת מבלי לפגוע במנועי הצמיחה שמהם אמורות להגיע הכנסות המדינה בשנים הבאות.
לקראת פורום בכירות ובכירי המיסוי של Duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט דיברנו עם עורכי הדין המובילים בתחום על המגמות המרכזיות. בכתבה לקחו חלק עו"ד (רו"ח) נועה לב גולדשטיין, שותפה וראש מחלקת מיסים בפישר (FBC & Co), עו"ד (רו"ח) דניאל פסרמן, שותף וראש מחלקת מיסים, גורניצקי GNY, ועו"ד ענת שביט מייסדת ובעלים ענת שביט משרד עורכי דין (STL).
לאחרונה פורסם כי הרשות המסים בוחנת שינוי ברפורמת הרווחים הכלואים. מה לדעתך השינוי הנדרש?
נועה לב גולדשטיין: "רשות המסים בוחנת אפשרות לרכך את תחולת רפורמת הרווחים הכלואים על פעילות עסקית של נדל"ן מניב. הרפורמה החריגה חברות הרוכשות קרקעות במטרה לבנות עליהן, אך לא החריגה פעילות של רכישת מבנים מוכנים לצורכי השכרה. בכך, נוצר תמריץ שלילי להשקעות בנדל"ן מניב, וכפי שפרסמה הרשות, אכן יש מקום לערוך תיקון ביחס לכך. כמו כן, יש לשים לב שהחקיקה בעניין הרווחים הכלואים מאפשרת, חלף ברירת המחדל של תשלום ״קנס״ בשיעור 2% מהרווחים, חלופה של חלוקת דיבידנד בשיעור של 6%. מניסיוני, מרבית החברות יבחרו בחלופה זו, שכן קנס של 2% הוא לא על חשבון חלוקות עתידיות. יחד עם זאת, יש מקרים בהם החברה כלל אינה יכולה לבחור בחלופה של חלוקת דיבידנד בשל מגבלות פיננסיות שחלות עליה. דוגמה מובהקת לכך הן חברות קבלניות שבשל התחייבויות מול מוסדות פיננסיים חלות עליהן מגבלות של הון עצמי מינימלי - נוסח החוק כפי שהוא היום, לא מאפשר להן לבחור בחלוקת דיבידנד חלף תשלום הקנס, ומעבר לעובדה שספק רב האם לחברות מסוג זה התכוון המשורר (או המחוקק), הרי שנוסח החוק הנוכחי גורם לפגיעה לא מידתית בהן".
דניאל פסרמן: "זו אכן אחת החקיקות הפיסקליות היותר מורכבות שחוקקו בישראל בשנים האחרונות. מעבר לביקורת שנמתחה לגבי הרציונל שבבסיס הרפורמה והמורכבות שלה, עולות שאלות יישומיות ופרקטיות רבות. בהנחה שרשות המסים אינה מתעתדת לחזור בה מהחקיקה, נדרשים שינויים והבהרות בסוגיות שונות שעלו בתקופת היישום הקצרה של הרפורמה. השאלה היא אם יש נכונות מצד הרשות לבחון את הדברים והאם בתקופת זו יש היתכנות למהלכי חקיקה כאלה".
ענת שביט: "הבעיה המרכזית בעיניי אינה דווקא פרט כזה או אחר ברפורמה, אלא האופן שבו היא נחקקה. מדובר ברפורמה רחבה ומורכבת, שנועדה להתמודד במהירות ובאופן גורף עם מגוון גדול מאוד של חברות ומצבים, וכבר לאחר כניסתה לתוקף התברר שנדרשות הבהרות והתאמות. דוגמה לכך היא היחס להשקעות בנדל”ן: הרצון להתמודד עם החזקת נדל”ן כהשקעה פסיבית מובן, אך המנגנון עלול לחול גם במקרים שבהם השקעה בנדל”ן היא הפעילות הכלכלית האמיתית של החברה והותרת הרווחים בחברה נדרשת לצורך המשך פעילותה. בעיניי, זה ממחיש בעיה רחבה יותר. חקיקת מס צריכה להיות מדויקת וצופה פני עתיד, ולא להישען על הנחה שניתן יהיה לתקן בדיעבד את מקרי הקצה. שינויים תכופים והבהרות לאחר כניסתה של חקיקה לתוקף פוגעים בוודאות, ביכולת של עסקים לתכנן את פעילותם, ובסופו של דבר גם באמון הציבור במערכת המס".
שער הדולר הנמוך פוגע ברווחיות חברות ההייטק ומאידך קיים צורך לשמר ואף לעודד חברות להגיע ארצה. האם הטבות או שינוי מנגנוני המיסוי החלים עליהן הוא צעד נכון? כיצד לדעתך נכון לפעול?
נועה לב גולדשטיין: "לפני מתן הטבות מס, הדרך לעודד חברות הייטק רב-לאומיות להגיע לישראל צריכה להתחיל בשינוי של 180 מעלות באופן שבו רשות המסים מתייחסת אל אירועים אלו. אנו מייצגים חברות רב-לאומיות מהגדולות בעולם, ובמקרים רבים מדי התחושה של החברות הללו היא, שבמקום לראות בהן שותפות להצלחת הכלכלה הישראלית - רואה אותן רשות המסים כ'חשודות מיידיות' בתכנוני מס שונים שהחברות כלל לא תכננו לבצע. כך למשל, במקום לעודד חברות רב-לאומיות אשר מחזיקות חברות ישראליות להמשיך להשקיע בחברות ישראליות נוספות, לאחרונה החלה רשות המסים בניסיון להטיל מס נוסף על פעולות מסוג זה. כך למשל, רשות המסים מקשה על חברות שמעוניינות להשאיר את נכסי הקניין הרוחני שלהן בישראל, וחלף זאת בהתנהלותה, כמשתקף בחוזרים, בהוצאת שומות וכיו"ב. היא מתמרצת חברות רב-לאומיות שרוכשות חברות ישראליות להוציא את נכסי הקניין הרוחני מהמדינה. זאת, בניגוד לאינטרס העסקי של אותם תאגידים ובניגוד לאינטרס הציבורי ארוך הטווח של הכלכלה הישראלית".
דניאל פסרמן: "קיימת תמימות דעים שהתחזקות השקל הופכת את ישראל ליקרה יותר עבור חברות יצואניות בכלל וחברות הייטק בפרט. מדינות רבות בעולם נאבקות על משיכת השקעות הון וטכנולוגיה, וזהו פקטור מאוד משמעותי בהיבט הזה. העסקת עובדים למשל הופכת ליקרה בהרבה, ואנחנו רואים כיצד חברות רב-לאומיות שאנחנו מלווים נאלצות לבחון את ההשלכות של העניין על פעילותן בישראל. בה בעת, לישראל יש כל כך הרבה מה להציע, שהחברות הרב-לאומיות לא יכולות להרשות לעצמן שלא להיות נוכחות בישראל. ועדיין, מערכת המס היא בהחלט שיקול בקרב החברות הרב-לאומיות. בעיני, אחד הדברים הכי חשובים הוא ודאות. יש לא מעט תחומים שבהם המדיניות והיישום בשומות בשטח יוצרים הרבה אי-ודאות: האדוות של אבן שזורק מפקח מס בת"א מגיעות לסיליקון ואלי מהר מאוד. אנחנו רואים לאחרונה מגמה חיובית של פרסום חוזרים מקצועיים, שמנסים להבטיח מדיניות אחידה ובהירה תוך מעורבות מוגברת של המחלקה המקצועית ברשות המסים".
ענת שביט: "התחזקות השקל אכן פוגעת בחברות הייטק ישראליות, שחלק ניכר מהכנסותיהן נקוב בדולרים בעוד שהוצאות משמעותיות, ובראשן שכר, משולמות בשקלים. עם זאת, לא נכון בעיניי לעצב את מערכת המס כתגובה לתנודות בשער החליפין. הטבות מס צריכות לשרת מדיניות כלכלית ארוכת טווח ולא לשמש מנגנון לפיצוי על שינויי מטבע. השאלה החשובה יותר היא כיצד שומרים על ישראל תחרותית במאבק הגלובלי על חברות, הון ופעילות כלכלית איכותית. לצד תמריצים ממוקדים, נדרשים ודאות מיסוית, פשטות ויציבות רגולטורית. חברה שבוחנת היכן למקם קניין רוחני, פעילות מו”פ או הנהלה מסתכלת לא רק על שיעור המס, אלא גם על היכולת לדעת מראש כיצד יוטל המס לקבל החלטות ורולינגים (החלטות מקדמיות) בזמן סביר ולפעול בסביבה שבה הכללים יציבים. לעיתים ודאות כזו היא תמריץ משמעותי לא פחות מהפחתה נוספת בשיעור המס".
הלחימה הנמשכת מעלה צורך בהגדלת הכנסות המדינה, בין היתר מגביית מסים. אלו צעדים נדרשים בעינייך, אם בכלל?
דניאל פסרמן: "השאלה היא תמיד אם להעלות מיסים באופן שעשוי לפגוע בפעילות הכלכלית, או להגדיל את גביית המסים דווקא באמצעות תמרוץ ועידוד המשק והסרת חסמים. מן הסתם החלופה השנייה עדיפה, אך אם אין ברירה ומבקשים להעלות מיסים, יש לבחון מקומות בהם יש פטורים היסטוריים שייתכן שאין להם עוד הצדקה. עם זאת, חשוב בעיני לשמור על עיקרון חשוב: לא לחוקק חוקים מורכבים ליישום ולאכיפה. חקיקת הרווחים הכלואים היא דוגמא לרפורמה מאוד מורכבת ופתלתלה, ועל אף הגביה המיידית שהביאה, עוד נדרש לבחון בעתיד את ההשלכות ארוכות הטווח שלה".
ענת שביט: "לאחר השינויים המשמעותיים שנעשו בשנים האחרונות, ובפרט רפורמת הרווחים הכלואים, אני סבורה שיש להיזהר מאוד מהטלת נטל מס נוסף. למיסוי יש נקודה שבה התועלת שבהגדלת שיעורי המס עלולה להתחלף בפגיעה בפעילות הכלכלית ובתמריץ לעבוד, להשקיע וליזום, ואף להגביר תכנוני מס ואי-ציות. לכן השאלה אינה רק כמה מס ניתן לגבות בטווח הקצר, אלא כיצד צעדי המס משפיעים על בסיס המס ועל התנהגות הנישומים לאורך זמן. בתקופה שבה המשק זקוק לצמיחה ולהשקעות, הייתי מעדיפה למקד את המאמץ בהעמקת הגבייה והאכיפה, בצמצום פרצות ובהרחבת בסיס המס, ולא בהכבדה נוספת על מי שכבר נושא בנטל. מערכת מס אפקטיבית אינה בהכרח זו שגובה את שיעורי המס הגבוהים ביותר, אלא זו שמצליחה ליצור בסיס מס רחב, פעילות כלכלית וציבור שמוכן לציית לה".
