ממתי החוף שייך לעשירים בלבד?
מדינת ישראל התברכה ברצועת חוף ים-תיכונית ייחודית ביופייה המשתרעת לאורך כ-198 ק״מ. נתון תמים זה עשוי להישמע כמספק למדינה המונה כ-10 מיליון תושבים. בפועל, ביותר מ-40 ק״מ נמנעת גישתו של הציבור הרחב ממשאב הטבע הכחול והגדול. בעוד וייתכן שחסימות אלו מוצדקות בחלקן ונועדו לשרת אינטרסים ביטחוניים וחינוכיים כאלו או אחרים, בחוף של בת גלים בחיפה המציאות קצת שונה.
רצועת חוף שלמה, הכוללת שטח של למעלה מ-6 דונם, סגור על ידי גדר שנסיבות הקמתה עד היום אינן ברורות. במרכז רצועת החוף שוכן מבנה ״הקזינו״ האייקוני השכונתי, שמזה למעלה מ-20 שנה עומד מוזנח ואף הוגדר כמסוכן ע״י רשויות האכיפה המקומיות.
המבנה, הצמוד לשטח הבריכה המיתולוגית החיפאית ששירתה בעבר מוקד עירוני תוסס שאירח תחרויות שחייה אולימפיות, נמצא באחזקתו של דור כימיקלים בע״מ. היות שהקרקע עצמה שייכת למנהל מקרקעי ישראל, אחזקת דור כימיקלים את המבנה וחלק מהשטחים הנלווים לו הוגדרה בהסכם חכירה שאמור להסדיר את החובות והזכויות שחלות על המחזיקים בה. אולם נדמה שבמדינת ישראל של שנת 2025, המחזיקים בקרקע נהנים בעיקר מהזכויות.
על אף שהחוק הישראלי מגדיר את חובת המחזיק בקרקע בסביבה החופית להתיר את מעברו השוטף של הציבור ולהבטיח את גישתו למשאב הטבע הימי, מעבר לפגיעה הנופית שמהווה הפיל הלבן במרכזו של השכונה היפה בחיפה, רצועת החוף המגודרת חוסמת את יכולתו של הציבור להנות ממרחב ימי פתוח ונגיש.
בשנתיים האחרונות, לאחר כישלון להעביר תוכנית בנייה מלונאית צמודת חוף כבר בעשור הקודם, מקודמת תוכנית המבקשת להגדיל את זכויות הבנייה הקיימות לטובת הקמתו של ״מלון בוטיק״ חיפאי. לצד תוכניות תקדימיות של פינוי בה״ד חיל הים, שעתידות להגדיל את מספר יחידות הדיור הנדרש בחיפה והגדלת מספר היחידות המלונאיות הקיימות לטובת פיתוח תיירותי, התוכנית מבקשת להוסיף 110 יחידות מלונאיות נוספות. עבור הקמת 110 היחידות המלונאית הייחודיות, מבקשים מקדמי התוכנית לאשר את הריסתו של המבנה הקיים ובנייתו של מבנה בעל 7 קומות בצמידות לקו המים. בין היתר, טוענים מקדמי התוכנית, שאין ליזם ו/או למחזיק בקרקע, האינטרס הכלכלי לפתח את המבנה עבור ייעוד שונה מזה.
קידום התוכנית, שתוביל לעליית ערך משמעותית של הנכס, משרת באופן מובהק אינטרסים כלכליים נדלניים בעוד ולא ברורה תרומתו הממשית לאוכלוסייה המקומית ולציבור המתרחצים. התומכים בתוכנית ובראשם וועדות התכנון והבנייה, ספק אם מאמינים שזו הדרך היעילה והמהירה ביותר לפיתוח החופי הנחוץ לטובת הציבור ספק אם בוחרים בדרך הקלה שתבטיח מינימום השקעה עירונית עבור התוצאות. מנגד, ציבור התושבים שגישתו לרצועה החופית נמנעה במשך יותר משני עשורים, מבקשים שיראו אותם וקוראים לקידום תוכנית בנייה שתבטיח שאינטרסים ציבוריים מהותיים יתממשו. וביניהם, הקמות מבני ציבור נחוצים ופתיחת רצועת חוף רחבה יותר מזו הקיימת כיום לציבור החיפאי.
ביום שני האחרון, התכנסה וועדת התכנון והבנייה המקומית של חיפה לדון בתוכנית ואשרה את הפקדתה העתידית בכפוף לעמידתה בתנאים. על אף שעוד לא פורסם פרוטוקול הוועדה שהתכנסה בדלתיים סגורות, מהודעה שיצאה לעיתונות נראית מגמה ברורה – קידום הפקדת התוכנית ובנייתו של מלון הבוטיק, תוך התעלמות מהצרכים הציבוריים ואפילו מבלי לדרוש תסקיר סביבתי כיאה למבנה שצפוי להיבנות בצמידות לקו המים. כך למעשה, נוצר מצב שבו משתלם למחזיק בקרקע לא לפעול לטובת הנגשת הסביבה החופית לציבור ולהמתין ליום שבו תקודם תוכנית שתעניק לו יתרונות כלכליים שיותר משתלמים מהבטחת המשאב הציבורי לכולנו.
אומנם הדרך במוסדות התכנון עוד ארוכה ונראה שהציבור החיפאי ימשיך לדרוש את שהוא ראוי לו, אבל נותרים אנו עם השאלה המרכזית העיקרית: למה בשנת 2025 כשהציבור מבקש עוד חופי ים פתוחים, הוא מקבל חדרי מלון יוקרתיים לעשירים בלבד?
ענבר דרויאן היא עו"ד מהקליניקה לצדק סביבתי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
