"קיימת עליה ממשית בסיכון בו מצויות חברות"
לקראת פורום בכירות ובכירי ענף המשפט בתחום חדלות הפירעון של Duns 100 התייחסו בכירי הענף להשפעת הסביבה המאקרו-כלכלית ולשאלה האם נדרש שינוי חקיקה בעקבותיה: "יש מקום לשקול יצירת מנגנונים מהירים ופשוטים יותר"
חברות ועסקים בכל גודל חשופים כיום לא רק להשלכות המלחמה ולחוסר ודאות אלא גם לסיכונים מאקרו-כלכליים מוחשיים במיוחד. סביבת הריבית עודנה גבוהה, עליות המחירים הולכות ומצטברות וכך גם עוד ועוד שינויים ספציפיים בכל ענף וענף. בהתאם, הסיכון שעימו הם מתמודדים גבוה יותר ועשוי להוביל גם לסכנת קריסה. לקראת פורום בכירות ובכירי ענף המשפט בתחום חדלות פירעון של Duns 100 שיתקיים בשבוע הבא (רביעי, 19.5), התייחסו עורכי דין מובילים בתחום, לתמונת המצב הנוכחית, האתגרים וכן לשינויי חקיקה שייתכן ונדרשים כעת.
לדברי עו"ד ליהי בלומנפלד, שותפה במחלקת חדלות פירעון במשרד פישר (FBC & Co.), הסיכון המאקרו כלכלי משפיע עמוקות על הסכנה של עסקים לכשל פיננסי. "מדובר בסיכון שלא רק מחדד את האיום, אלא לעיתים אף מאיץ מעבר מקושי תזרימי זמני למשבר של ממש - סביבת ריבית גבוהה מגדילה את עלויות המימון ואת הקושי למחזר חובות קיימים; אינפלציה שוחקת את שולי הרווח ומייקרת תשומות; חוסר יציבות כלכלית וביטחונית פוגע בביקושים, בשרשראות האספקה וביכולת של עסקים לתכנן קדימה; לעיתים גם תנודות בשערי המטבע פוגעות, במיוחד ביצואנים ובחברות החשופות לשווקים בינלאומיים"
ההשפעה של סיכונים אלה ניכרת בשני מישורים - במבט צופה פני עתיד, הם מקשים על תכנון עסקי, הן בטווח הארוך והאסטרטגי והן בטווח הקצר של ההתנהלות היומיומית. חוסר הוודאות גובר, הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות, ובפרט בכל הנוגע לעלות האשראי, למבנה החוב וליכולת להעריך ביקוש. במבט צופה פני עבר, אותם סיכונים מביאים לכך שתחזיות, הנחות עבודה והתחייבויות שניטלו בתקופה אחרת אינן מתממשות עוד. כך, תוכניות עסקיות שנבנו על בסיס סביבת ריבית נמוכה, יציבות בביקושים או יכולת מימוש נכסים, עלולות להפוך בתוך זמן קצר לבלתי ישימות.
בנסיבות כאלה נדרשת מצד אחד גמישות, כדי להתמודד עם אי התממשות תחזיות העבר ומצד שני שמרנות, כדי לשפר את יכולת ההתמודדות עם חוסר הודאות הגובר. גופים שחסרה להם הגמישות הנדרשת עלולים להיקלע במהירות למצוקת נזילות, להפרות של התחייבויות פיננסיות ואף לחדלות פירעון. הדבר נכון לא רק ביחס לעסקים חלשים מלכתחילה, אלא גם ביחס לעסקים טובים ואיתנים, בעלי מודל כלכלי תקין, שפועלים בסביבה שהופכת יקרה, תנודתית ולא צפויה".
"לבחון מצב כלכלי מדי יום"
עו"ד שאול ברגרזון, מייסד ברגרזון ושות' עורכי דין, מציין כי "העסקים בארץ מצויים באי וודאות וחוסר יציבות. המלחמה, וסיכוני המאקרו כלכלה גורמים למצב בו העסקים הקטנים צריכים מידי יום ביומו לבחון מצבם הכלכלי לרבות תזרימי ההכנסות הצפויים, מצב הלקוחות והספקים, ולחשוב על פתרונות יצירתיים.
לדבריו, זו גם הסיבה שבגללה עסקים רבים מצויים בפני איום מתמשך לקריסה וחדלות פירעון. "ישנם תחומים כמו תחום הבנייה והקבלנות שבהם גם עסקים גדולים מצויים בקשיי תזרים מזומנים וצריכים לנקוט יוזמות כדי לשפר מצבם ולהימנע מהליכי חדלות פרעון. (ראה למשל מכר דירות תוך הצעה למתן נקודות זיכוי לרכישת כרטיסי טיסה, מכר דירה תוך נכונות לקבלת הדירה הישנה על חשבון התשלום".
עו"ד דורון אריאל, שותף מייסד של משרד דורון אריאל ושות', המתמחה בתחום חדלות הפירעון מפנה את הזרקור לזווית נוספת, בפרט בתור מי שממונה לעיתים קרובות על ידי בתי המשפט כנאמן בהליכי חדלות פירעון לחברות ופרוייקטים גדולים. לדבריו, "אכן קיימת עליה ממשית בסיכון בו מצויות חברות – בעיקר בתחומי הבנייה – בעקבות הריבית הגבוהה וחוסר היציבות הביטחוני. יחד עם זאת, המשק מפגין חוסן ממשי".
"הדין מספק באופן חלקי כלים להתמודדות עם מצבים כאלה"
הסביבה המאקרו-כלכלית, משפיעה גם על הליכי שיקום כלכלי של עסקים, ואף מעלה שאלה האם נדרשת גמישות מצד המחוקק. עו"ד בלומנפלד מציינת כי "בבסיס הליך השיקום עומדת ההנחה כי ניתן לייצב את פעילות העסק, לשמר ערך ולבנות מסלול להבראה על יסוד תחזית עסקית וכלכלית סבירה. כאשר תנאי השוק משתנים לרעה, למשל, בשל עלייה חדה בריבית, התייקרות עלויות, ירידה בביקוש, קושי בגיוס אשראי או נסיגה של משקיעים, ההנחות שעל בסיסן גובשה תכנית השיקום עלולות להתערער. כתוצאה מכך, תוכניות שנראו ישימות בעת אישורן עלולות להפוך לקשות מאוד לביצוע, ולעיתים אף ללא ריאליות. הקושי בולט במיוחד במקרים שבהם עסק נכנס להליך שיקום על יסוד הנחות מסוימות, אך במהלך הדרך המציאות הכלכלית משתנה באופן מהותי. במצבים כאלה נדרשות התאמות, אם משום שלא ניתן לעמוד בלוח התשלומים, אם משום שעלויות המימון עלו, ואם משום שמשקיעים נסוגים מהצעות קודמות בפרט שחברה בהסדר מצויה מראש במצב רגיש. מבחינה משפטית, הדין הקיים מספק באופן חלקי כלים להתמודדות עם מצבים כאלה. בתי המשפט כבר הוסמכו להפעיל גמישות, ובפועל אף אישרו לא אחת תיקונים להסדרים קיימים, בין אם באמצעות פריסה מחודשת של החוב ובין אם באמצעות התאמת גובה ההחזרים התקופתיים למצב. לצד זאת, חלק ניכר מן הגמישות נוצר גם בזירה המעשית, באמצעות עבודה אינטנסיבית מול הנושים והגעה להסכמות המותאמות למציאות המשתנה, לעיתים אף מחוץ לבתי המשפט. אין מדובר בוויתור על משמעת משפטית או כלכלית, אלא בהתאמה הכרחית של מנגנון השיקום לנסיבות חיצוניות שלא תמיד ניתן היה לצפות מראש".
"בפרקטיקה קיימים קשיים של ממש"
"עם זאת", מסייגת בלומנפלד, "בפרקטיקה קיימים קשיים של ממש. לדוגמא חברה שביצעה הסדר והתוכנית שאושרה הופכת ללא ישימה בשל המצב, ונדרש לבצע תיקונים והתאמות. מבחינה פורמאלית החוק נותן מענה להתמודד עם נסיבות כאלו (תיקון הסדר או מעבר להליך של פירוק) אולם הליכים לתיקון הסדרים קיימים הם לעיתים מסורבלים, יקרים ואיטיים, שכן הם מחייבים לעבור מסלול הדומה במידה רבה לזה שבמסגרתו אושר ההסדר מלכתחילה. כאשר העסק מצוי ממילא בלחץ תזרימי, המשמעות של הליך כבד כזה היא לא פעם אובדן זמן יקר, שחיקה נוספת בערך העסק והכבדה על כל הצדדים. שנית, מתעוררות מחלוקות ביחס להתחייבויות שנוצרו בתקופת ההסדר הראשון, במיוחד כאשר מתברר כי יש צורך לעבור מהליך אחד להליך אחר או להסדר מתוקן. שאלות אלה אינן תמיד מוסדרות באופן מלא חד וברור, והן יוצרות אי־ודאות משפטית ומעשית. לכן, יש מקום לשקול גמישות נוספת מצד המחוקק ליצירת מנגנון יעיל, מהיר וברור יותר לניהול הסדרים בתקופות של מצב חרום, ותיקון הסדרים קיימים במצבים של שינוי נסיבות מהותי. הקלה פרוצדורלית כזו עשויה לאפשר תגובה מהירה ואפקטיבית יותר למציאות כלכלית משתנה, לחסוך בזמן ובמשאבים, ולהגדיל את הסיכוי לשיקום אמיתי של העסק. כמובן, כל גמישות כזו צריכה להיות מבוקרת, שקופה ומבוססת על נתונים, כדי שלא תפגע בוודאות המשפטית ולא תכרסם בזכויות הנושים".
עו"ד ברגרסון מוסיף כי "אי הוודאות והחששות משפיעים גם על גופים ועסקים הנמצאים בהליכי שיקום כלכלי, בין הליכי שיקום בחסות בית משפט ובין שיקום מחוץ לכותלי בית המשפט. עסקים כאלה הפועלים על פי תוכנית שאושרה על ידי בית המשפט, צריכים להכניס שינויים בתוכנית עקב שינויים בהכנסות או במימושים ומכירות שצפו, וברור כי גדל החשש כי עסקים כאלה לא יוכלו לממש התוכנית שאושרה וקיבלה תוקף, ויכנסו לפירוק וחיסול והנושים יפסידו כל כספם".
עו"ד אריאל מוסיף כי "גם הבנקים וגופי המימון לא ממהרים לפעול למימוש נכסים והכנסת חייבים למצבי חדלות – מעיקר מפאת חוסר הוודאות ששורר גם אצלם לגבי ודאות המימוש האפשרי או במילים הפשוטות: 'כאשר יש חושך ולא רואים את התחתית לא קופצים ראש'".
"יש צורך להבהיר נושאים שעדיין נותרים עמומים"
לאור הקשיים הייחודיים שנגרמים, בין היתר, על רקע התנאים המאקרו-כלכליים, עולה השאלה האם יש צורך בשינויי חקיקה בנושא חדלות פירעון, "אני סבורה כי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כולל כבר כיום תשתית בסיסית ראויה וכלים חשובים להתמודדות עם מצבי משבר, ובהם אפשרות לקידום הסדרי חוב, מתן ודאות יחסית למימון ביניים, ועידוד שיקום כלכלי של עסקים במקום גלישה אוטומטית לפירוק", אומרת בלומנפלד. "במובן זה, הבעיה אינה בהכרח היעדר כלים, אלא במידת התאמתם למציאות של משברים מאקרו־כלכליים מתמשכים ומשתנים. יש צורך אמיתי לבצע תיקוני חקיקה ממוקדים ולהבהיר נושאים שעדיין נותרו עמומים כיום. אחד התחומים המרכזיים המחייבים הבהרה, נוגע למעבר בין הליכים עוקבים או לתיקון של הליך קיים, כאשר תכנית שאושרה בבית המשפט חדלה להיות ישימה בשל שינוי נסיבות מהותי כפי שקורה כיום. במקרים כאלה מתעוררות שאלות מורכבות באשר למעמדן של התחייבויות שנוצרו בתקופת ההליך הראשון כאשר נפתח הליך שני. חוסר הבהירות הזה יוצר מחלוקות חוזרות ונשנות, מכביד על ההתנהלות, ואף מרחיק גורמים שעשויים היו לתמוך בהסדר ולסייע שכן יש חשש כי החובות לא יפרעו".
עוד מציינת בלומנפלד כי "יש מקום לשקול יצירת מנגנונים מהירים ופשוטים יותר לתיקון הסדרים קיימים, במיוחד כאשר מדובר בעסקים קטנים ובינוניים. כיום, תיקון הסדר מאושר עלול להיות הליך מסורבל, יקר ואיטי, אף שמבחינה מעשית דווקא מהירות התגובה היא לעיתים תנאי מרכזי להצלת העסק שבהסדר. מנגנון גמיש יותר, שיאפשר התאמה של הסדר לנסיבות כלכליות שהשתנו, עשוי לשפר את סיכויי השיקום בלי לפגוע בהגנה הראויה על הנושים. השאלה אינה רק כיצד מטפלים בחדלות פירעון לאחר שהיא מתרחשת (פתולוגיה), אלא כיצד יוצרים מערכת שמעודדת זיהוי מוקדם, הסדרה יעילה ושיקום כלכלי אפקטיבי (רפואה מונעת). אין צורך בשינוי יסודי של החוק, אך בהחלט יש מקום לבצע תיקונים נקודתיים שיבהירו מחלוקות קיימות, יאפשרו פעולות מניעתיות ויקלו על התאמת הליכים למציאות משתנה".
"יש לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם"
עו"ד אריאל מוסיף כי "אינני חסיד של חקיקת יתר. להבנתי, כל שימוש בכלי חקיקה מרובים ומשתנים מעת לעת בעקבות מצבי שוק משתנים אינו נכון ואינו ראוי. יש לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם. כאמור דווקא במצב הקשה של חלק מהעסקים – מתגלים גופי המימון באיפוקם – גם אם לא מאהבת מרדכי – אזי משנאת המן – כלומר מהפחד שמא תתגלה ערוותם במימוש ויתברר כי שווי הבטוחות נמוך או כי תנאי השוק למעשה לא מאפשרים כיסוי נאות של החוב. בתי המשפט נוהגים גמישות בנושא ועושים שימוש בתיקון 4 שאומנם נוצר עבור תקופת הקורונה אולם משמש אותם גם בתקופה זו במידה הראויה והזהירה.
