דעה
כך אפשר לייבש את מקורות הכסף של חמאס
מדיניות ישראלית המונעת חלופה שלטונית מאפשרת לחמאס לשקם את כוחו בעזה. לצד פירוקו מנשק, ישראל צריכה להוביל תוכנית כלכלית שתנתק את הארגון ממקורות ההכנסה שלו ותעביר את השליטה לסיוע ולכלכלה לידי ממשלת הטכנוקרטים
מדיניות ממשלת ישראל המונעת הצבת אלטרנטיבה שלטונית לחמאס מאפשרת לארגון לשקם את יכולותיו הצבאיות ולהחזיר לעצמו שליטה על החלק המאוכלס של עזה (כשליש משטחי הרצועה שאינם מצויים בשליטת צה"ל). בין השאר, באמצעות בנייה מחדש של מערך ההכנסות המממן את פעילותו ומאפשר את חידוש יכולותיו הצבאיות.
בתקופה שקדמה ל-7 אוקטובר 2023, פיתח החמאס מערך מתוחכם של מקורות הכנסה אשר שימשו לביצור שליטתו ולבניית יכולותיו הצבאיות. זאת, תוך שהוא ממנף את מדיניות "חמאס הוא נכס" של נתניהו. המלחמה בעזה אמנם שיבשה את המבנה שתואר לעיל, אך חמאס הצליח לשקמו במידה רבה. השליטה שהשיג על סיוע החירום והיבוא המסחרי הנכנסים לעזה (מזון, דלק ומוצרים נוספים) הפכה למקור ההכנסה החשוב ביותר של חמאס. זאת, לצד חידוש השיטות שהיו נהוגות טרום המלחמה: הברחות, הטלת "מס" וסחיטה של תשלומים מעסקים שחזרו לפעול בעזה (מסחר, מאפיות, שירותי חלפנות וכד').
בחודשים האחרונים, חמאס מנהל מאמץ כפול נוכח המהלכים של הממשל האמריקני ומועצת השלום ליישום תוכנית טראמפ ולכניסה של ממשלת הטכנוקרטים הפלסטינית לעזה: ארגון כוחותיו המזוינים כדי לשלוט ברחוב ולשמור על כוחו כגורם הפוליטי הדומיננטי בעזה; וכן שימור השליטה הלא פורמלית במערכת המנהלית של ממשלת הטכנוקרטים בעזה, באמצעות הותרת נאמניו בתפקידי הניהול של מערכת עתידית זאת. זו המשמעות המעשית של הודעת חמאס מיולי 2026 כי ועדת הממשל לשעת חירום שלו תפורק והמערכת המנהלית שפועלת תחתיו בעזה "תועבר" לידי ממשלת הטכנוקרטים.
ממשלת נתניהו מעכבת במכוון את הכנסת ממשלת הטכנוקרטים במסגרת יישום תוכנית טראמפ, וכך היא מאפשרת לחמאס להיוותר השליט הבלתי פורמלי של עזה, מערערת את סמכותה ומעמדה של ממשלת הטכנוקרטים, דוחה את פירוז עזה ושיקומה, ומובילה לסבב חדש וחסר תכלית של מלחמה בין ישראל לחמאס.
כדי לייצב את המצב בעזה חייבת להינקט מדיניות שונה שתכליתה ביסוס השלטון של ממשלת הטכנוקרטים בעזה כתחליף לשלטון של חמאס. לשם כך נדרשת תוכנית מערכתית שתפרק את הכוח של חמאס ואת מערכות השליטה שלו בעזה. לצד המהלכים הביטחוניים (פירוק חמאס מנשקו ופירוק המערך הארגוני שלו) והמדיניים (הצבת חלופה מדינית בדמות ממשלת הטכנוקרטים), על ישראל להוביל צעדים אפקטיביים גם בתחום הכלכלי:
- החלפת הדרג הבכיר בשירות הציבורי. ממשלת הטכנוקרטים צריכה להציב מנהלים חדשים שאינם בעלי זיקה כלשהי לחמאס בדרגים הגבוהים של כל המשרדים וגופי השירות הציבורי החדש (בדגש על המשטרה). בדרגים הנמוכים יותר ניתן לקלוט עובדים של ממשל חמאס, לאחר בדיקה (vetting) ואישור של גורמי הביטחון הישראלים.
-ארגון מחדש של אספקת הסיוע לאוכלוסייה, והעברת שרשראות האספקה של הסיוע והיבוא לעזה לשליטתה המלאה של ממשלת הטכנוקרטים. זאת, תוך נקיטת אמצעים שימנעו מעורבות של חמאס במרכיב כלשהו של שרשראות האספקה הללו.
-הסדרים להעברה מלאה של כל המכסים והמיסים שישראל גובה על יבוא לרצועת עזה ("הכנסות הסילוקין", clearance revenues) לידי ממשלת הטכנוקרטים. זאת, במשולב עם אמצעים שימנעו מחמאס גבייה של מיסים לא פורמליים נוספים על היבוא.
-ייבוש מקורות ההכנסה האחרים של חמאס, כולל צורות שונות של "מיסים", "אגרות" ותשלומים מסוגים נוספים שחמאס גובה מהפעילות הכלכלית ומפרויקטים של שיקום בתוך עזה. זאת, לצד פעולה תקיפה ומתמשכת לבלימה של העברות כספים לחמאס מחו"ל, הברחות, פעילות קריפטו ופעילויות פיננסיות אחרות של חמאס.
לישראל יש אינטרס חיוני להיות גורם מוביל ביישום הצעדים הללו, יד ביד עם הממשל האמריקני ותוך שיתוף פעולה הדוק עם ממשלת הטכנוקרטים, הרשות הפלסטינית ומצרים. זאת, כחלק מתוכנית מערכתית שתאפשר לעקור את שליטת חמאס בעזה ולבסס את המעמד של ממשלת הטכנוקרטים כחלופה אפקטיבית המנהלת את זרימת הסיוע, אוכפת חוק וסדר, מספקת שירותים ציבוריים ומקדמת את שיקום עזה.
יצחק גל הוא עמית מחקר במכון מיתווים ומרכז דיין ללימודי המזה“ת ואפריקה. יועץ כלכלי ועסקי בכיר העוסק שנים רבות בעולם הכלכלה והעסקים במזרח התיכון, בכלכלה הפלסטינית ובקשרי הכלכלה בין ישראל והפלסטינים. מייעץ לממשלות, גופים וחברות בתחומים הללו ומעורב במיזמי שת“פ כלכלי אזורי
