בג״ץ כפה, הנציבות יישרה קו – כך תתקשה הממשלה למנות גברים בלבד
נוהל חדש לשיפור הייצוג של נשים גם במשרות אמון מחייב שרים לאתר ולנמק אי־מינוי נשים, מעביר אליהם את נטל ההוכחה ומוסיף בקרה משפטית. אבל אל חשש, עדיין נשארו דרכי מילוט למינויים פוליטיים
נציבות שירות המדינה פירסמה בסוף השבוע נוהל חדש, שנועד לוודא שהממשלות אכן יפעלו למנות נשים לתפקידים בכירים – גם במשרות אמון (הפטורות ממכרז). הנציבות לא פירסמה את הנוהל מתוך רצון טוב, אלא כדי לעמוד בפסיקת בג"ץ שניתנה בפברואר 2025. בין היתר מדובר על כך שבמצב של תת־ייצוג נשים, יוגבר על השר נטל ההוכחה למינוי גבר; נדרש איתור אקטיבי וממשי של מועמדות נשים; ונקבע שייצוג הולם הוא שיקול מהותי, ממש כמו כישורים מקצועיים.
התנאים החדשים מגיעים בעקבות "בג"ץ המנכ"ליות", שבו עתרו שדולת הנשים בישראל, נעמת ופורום דבורה נגד ממשלת ישראל הנוכחית, שלא מינתה מנכ"ליות. את פסק הדין המרכזי כתב המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נועם סולברג, שסבר כי החובה החוקית של "ייצוג ההולם של שני המינים" חלה גם על משרות האמון הבכירות שנעשות בפטור ממכרז. סולברג כתב, כי לא מספיק שהשר "יצהיר שהוא ריאיין אשה לתפקיד, ושהוא ריאיין מספר שווה של גברים ונשים לתפקיד". שכן, לדבריו, הצהרות מעין אלו אינן "אמצעים סבירים לאיתור ומינוי של מועמד רלבנטית".
סולברג אף הוסיף כי ייתכן שמצב כזה שחובת ייצוג ההולם הופכת לחובה פורמלית לראיין אישה, אפילו מרעה את המצב כי יהיה קשה מאוד אחר כך לבקר את השר באופן אפקטיבי על המאמצים שעשה לאתר אישה לתפקיד. ייתכן וסולברג במובן מסויים חזה את מה שהתרחש מספר חודשים לאחר מכן בהתנהלות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' סביב מינוי מהרן פרוזנפר לתפקיד ראש אגף תקציבים.
באותה באותה פסיקה הורה סולברג לממשלה לקבוע בתוך חצי שנה נוהל חדש לוועדת המינויים, שיתאים לדרישה החוקית ששואפת שיהיה ייצוג הולם בין נשים לגברים. עברו כמעט עשרה חודשים, והנוהל החדש התפרסם. הנוהל החדש הוא ללא ספק שינוי משמעותי בתהליך המינוי של משרות אמון, אך עדיין לא ברור אם השינויים בתהליך אכן ייצרו גם שינוי בשטח.
הנוהל קובע את התהליך הבא, אם יש תת-ייצוג של נשים במשרות הבכירות בממשלה, הרי שאם השר הממנה החליט למנות גבר, הוא יצטרך להגיש לוועדת המינויים טופס שכולל מלבד המועמד גם שני שמות של נשים, שרואיינו לתפקיד. והוא יצטרך גם להסביר "מדוע לדעתו מתאים וראוי המועמד המוצע על ידו לתפקיד, בין היתר בהתייחס לסוגיית ייצוג הולם, והנטל המטל על המציע בעניין הזה". ובעברית: הנוהל מפנים את פסיקת בג"ץ הקובעת שבסופו של דבר שנטל ההוכחה לכך שהיו "חייבים למנות דווקא גבר" יהיה על השר.
תיעוד של התהליכים
שני העקרונות הללו לבדם - הוספה של שמות של שתי נשים לוועדה ומתן הסבר למה דווקא ממנים את הגבר – לא צפויים בהכרח לייצר שינוי במציאות. בסופו של דבר השר יוכל לעקוף את הדברים הלו בלי להתאמץ באמת ולבדוק אם יש אישה מתאימה לתפקיד. ולכן הנוהל מחדד, כי הפנייה למועמדות נשים צריכה להיות אקטיבית. כלומר השר צריך לבצע פנייה יזומה וממשית לנשים, או לגופים אזרחיים ומקצועיים שמכירים נשים רלוונטיות. הפנייה של השר צריכה להיות בעלת היתכנות יישומית. השר לא יוכל לפנות לדמות שרוב הסיכויים שהיא לא תיענה הצעה.
במקביל, השר צריך גם לתת משקל לשאלת הייצוג ההולם בין כל שאר השיקולים שהוא שוקל. כלומר, הפסיקה של בג"ץ פירשה שהחוק קובע שכשם שהכישורים המקצועיים הם תבחין שעל השר להביא בחשבון, כך עליו לשקול גם את הייצוג ההולם. את כל התהליך של איתור הנשים המתאימות, הדאגה שהפנייה תהיה יישומית ושניתן משקל לכך שייצוג הולם הוא שיקול רלוונטי למינוי, השר יצטרך לתעד ולהציג לוועדת המינויים.
נחזור להליך המינוי, אחרי שהשר שולח את ההצעה המלאה הזו לוועדת המינויים, הרי שהייעוץ המשפטי של נציבות שירות המדינה יצטרך לבחון את ההיבטים המשפטיים של ההצעה גם מבחינת ייצוג הולם. כלומר, אם הממשלה לא ממנה מספיק נשים, אז היא יכולה להיתקל במכשול בדרך לוועדת המינויים. עוד לפני כינוס ועדת המינויים הייעוץ המשפטי יכול להגיד שלא ניתן מענה מספיק לשאלת הייצוג ההולם. לאחר מכן, הדיון עובר לוועדת המינויים (שתמיד אחד מחבריה הוא אשה), שדנה בכשירות של המועמד ובהתאמה המקצועית שלו.
כעת הנוהל גם אומר שבמקרה שהמועמד גבר, הרי שהוועדה תדון בשאלת הכישורים הדומים – האם אין אישה אם כישורים דומים לגבר המוצע?במקרה והוועדה מרגישה כי השר לא עשה מספיק כדי לבחון בכנות מועמדות של אשה, הרי הוועדה תוכל להורות לשר לבצע השלמה ותיקון לפני שהיא מתכנסת.
אמצעים נוספים שהנוהל מציע כדי לוודא שאכן ימונו בפועל יותר נשים, הם הצעדים הבאים. במקרה והשר מציע אישה לתפקיד, הרי שיקדמו את הדיון במועמדת שלו לפני שרים אחרים שהציעו מועמדים גברים לתפקיד. כמו כן, ועדת המינויים תפרסם באופן פומבי את החלטותיה בנוגע לסוגיית הייצוג ההולם, והיא תפרסם גם את האופן שבו השר נימק למה איננו ממנה אשה.
השלכות מיידיות באוצר
שורת השינויים הללו היא ארוכה, ייתכן שהן יביאו להגדלה של היקף הנשים הממונות למשרות הבכירות. גם עכשיו יש דרכים לצאת ידי חובה. אחת הסוגיות המעניינות בהקשר זה היא מה יקרה בנוגע למינוי של מהרן פרוזנפר לראש אגף תקציבים, שכן למרות שסמוטריץ' מינה את מיכל עבאדי בויאנג'ו לתפקיד החשבת הכללית, עדיין יש ייצוג חסר לנשים בהנהלת האוצר. סמוטריץ' שלח בעבר מכתבים לוועדת המינויים שהוא ריאיין גם נשים לתפקיד, אך ספק אם מאמציו לאיתור אשה עומדים בדרישות הנוהל החדש.
סוגיה נוספת שהוזכרה בפסק הדין של סולברג, אך עדיין לא זכתה להסדרה – היא עניין היועצים ואנשי הלשכה של המנכל והשר. בג"ץ קבע, כי גם שם יש צורך בייצוג הולם, ובקביעת הנחיות מסודרות בנושא, אך הנחיות כאלו טרם נקבעו, שכן המדינה ביקשה הארכה. סוגיה זו צפויה להיות רגישה בעיקר לחכ"ים ושרים במפלגות חרדיות שמעסיקים רק גברים מטעמי תרבות ודת.
