ביהמ"ש: סבא וסבתא לא יגבילו את מקום מגורי כלתם, אך יקבלו זמן עם נכדם
בנם של השניים נפטר כתוצאה ממחלה קשה והשניים ביקשו כי כלתם לשעבר לא תוכל לעבור למקום מגורים מרוחק מהם, מעבר לקו הירוק, מאחר וברצונם לשהות ליד נכדם. ביהמ"ש דחה בקשתם אולם קבע להם זמני שהות קבועים עם נכדם; השופטת: "הדרישה שהאם לא תוכל להתרחק מעל 25 ק"מ מדירת הסבים חריגה ואין מקום להיעתר לה"
נדחתה דרישתם של סבא וסבתא להגביל את מקום מגורי כלתם, לאחר שבנם נפטר כתוצאה ממחלה קשה. השניים ביקשו כי כלתם לשעבר לא תוכל לעבור למקום מגורים מרוחק מהם מאחר וברצונם לשהות ליד נכדם, אולם נדחו. יחד עם זאת ביהמ"ש קבע להם זמני שהות קבועים עם נכדם.
מדובר במקרה בו הקטין נולד לזוג הורים שהתגוררו סמוך לבית הוריו של האב, אשר נפטר לאחר מאבק במחלה קשה בשנות ה-30 לחייו והותיר אחריו אלמנה וילד יתום מאב ואת הוריו שכולים. לאחר פטירתו, שמרו הסבא והסבתא על קשר רציף עם נכדם, אך בשנת 2023 עברה האם ליישוב מרוחק יותר, מה שהוביל לסכסוך בין הצדדים.
התובעים, הסבא והסבתא, ציינו בפני בית המשפט כי חוו אובדן קשה מנשוא עת נפטר בנם, וכיום הם חווים שברון לב נוסף בשל הניסיון של האם להרחיק מהם את נכדם הקטין. נטען כי הקטין גדל בביתם של הסבים ממועד היוולדו, וכל רצונם של הסבים הוא להמשיך ולקיים עמו זמני שהות קבועים. עוד טענו כי לאחר פטירת האב, התובעים סייעו לאם בטיפול בקטין וכן סייעו לאם כלכלית. אף על פי כן, נטען, האם בחרה לעזוב את העיר ולעבור ליישוב אחר ביודעה שהתובעים לא יגיעו ליישוב המצוי מעבר לקו הירוק והדרך אליו גובלת במעבר בין יישובים ערביים עוינים. לפיכך, טענו יש לקבוע הגבלת מרחק מגורים על מנת למנוע ניתוק נוסף של הסבים מהקטין. עוד טענו הסבים כי הם מבינים את מקומם כסבא וסבתא ואינם חפצים להוות תחליף אב לקטין, אלא מהווים עמוד תווך יציב ואיתן לקטין כסבא וסבתא.
מנגד טענה האם כי אין כוונה לנתק את הקטין מהסבים והיא מעולם לא טענה שאין חשיבות לקשר ביניהם. עם זאת, טענה כי על התובעים לשמש כסבא וסבתא ולא כתחליף אב לקטין.
עוד טענה כי האם לא הייתה יכולה להמשיך ולממן מגורים בעיר בה גרה בסמוך לסבים ומבירור שערכה עלה כי ביישוב אליו עברה תוכל לשכור דירה גדולה וראויה בכמחצית מדמי השכירות.
השופטת מורן ואלך-ניסן קבעה כי "הדרישה שהאם לא תוכל להתרחק מעל 25 ק"מ מדירת הסבים היא דרישה חריגה שאין מקום להיעתר לה". יחד עם זאת הבהירה השופטת כי "התרשמתי שהסבים אוהבים את הקטין בכל נפשם, מסורים לו ורוצים בטובתו. עם זאת, על הסבים להבין כי כל ניסיון לעקוף את הסמכות ההורית של האם או להתנגח באם ולגרור אותה לתביעות נוספות, אינם תורמים לרווחת הקטין ואף אינם מאפשרים תקשורת חיובית ומיטיבה בין הצדדים... על אף שאין גבול לכאב של הורים שכולים, גם לאם ולקטין נגרם אובדן קשה כתוצאה מפטירת האב. האם זכאית להמשיך בחייה מבלי שתוגבל חירותה ומבלי שיוחלט עבורה שעליה למצוא בן זוג בקרבת מגוריה דווקא, ובפרט שמדובר באישה צעירה המעוניינת להביא לעולם ילדים נוספים". יחד עם זאת השופטת קבעה לסבים זמני שהות קבועים עם נכדם.
עו"ד דלית יניב מסר, מומחית לדיני משפחה שלא ייצגה בתיק מסבירה כי "פסק הדין מחזק את העובדה כי לסבים זכויות של ממש בכל הנוגע לזמני שהות רציפים וקבועים עם הנכדים לאחר מות בנם/בתם, גם אם ההורה האחר מתנגד לכך. עם זאת פסק הדין מדגיש, כי אין בכך כדי להקנות לסבים זכויות הוריות. מדובר בהחלטה שמשמרת את הקשר הבין-דורי, אך במקביל מכירה באופן חד-משמעי בכך שהאם היא האפוטרופוסית הבלעדית של בנה, ולכן יש לה את הזכות לקבוע את מגוריה על פי שיקול דעתה. המקרה הזה מדגיש את החשיבות של איזון בין זכויות המשפחה המורחבת לבין האוטונומיה ההורית של האם".
