שנתיים למלחמה: הפגנות מחוץ לבתי שרים וחברי כנסת
החל מ-06:29: מוחים התייצבו סמוך לבתיהם של נבחרי הציבור בדרישה להחזיר את החטופים, על רקע השיחות במצרים. בקיבוצים בעוטף נערכו טקסים והדגל הורד לחצי התורן. ב-10:00: "צפירה אזרחית"
ביום השנה לטבח 7 באוקטובר, שמצוין השנה במקביל לחג סוכות, נערכות הבוקר (שלישי) מחאות מחוץ לביתם של שרים וחברי כנסת מהקואליציה החל מ-06:29, זכר לשעה שבה החל הטבח. בצל השיחות במצרים על תוכנית נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לסיום המלחמה, מחוץ לביתו של ח"כ יולי אדלשטיין פנו באנגלית המוחים לנשיא האמריקני: "אנחנו דורשים מהממשלה שלנו לקבל את תוכנית השלום שלך ובכך להביא שלום לאזור שלנו, תחזירו את כולם הביתה - עכשיו".
כמה עשרות מוחים התייצבו מחוץ לביתו של שר החוץ גדעון סער וקראו בשמות 48 החטופים, תוך שהם נושאים שלט "לא שכחנו את ההפקרה". מול ביתה של שרת התחבורה מירי רגב התייצבו מספר מפגינים עם תמונות חטופים ושלטים שעליהם נכתב בין היתר: "מירי, אין כפרה. לא נשכח ולא נסלח".
בין המוחים מחוץ לביתו של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד בחיפה היה גם בועז זלמנוביץ', בנו של החלל החטוף אריה זלמנוביץ'. "באנו לקרוא פה לנציג השלטון, שהוא חלק מהשותפים להפקרה. ההפקרות היא חלק מההפקרה, חלק מההשכחה של יקירינו. למזלנו יש לנו את הנשיא טראמפ שדואג ללחוץ על שני הצדדים - חמאס וביבי - לגשת למשימה ולחלץ את החטופים", אמר. הוא הוסיף: "אין לנו ברירה, אנחנו צריכים להמשיך למחות, כי זה לא הגיוני שזה עוד קורה". הוא הודה למפגינים שהגיעו יחד איתו בבוקר החג.
חלק מהמחאות התחילו ב-07:10. מיצב מחאה הוצב גם מול ביתה של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן - שם גם קראו בשמות החטופים. לפי ארגוני המחאה מחאות מתקיימות גם מול בתיהם של השרים אבי דיכטר, יואב קיש, אלי כהן, עמיחי שיקלי, רון דרמר, ניר ברקת, ישראל כ"ץ, יריב לוין, גילה גמליאל, חיים כץ, יצחק וסרלאוף, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט, ראש המל"ל צחי הנגבי ומול בתיהם של מספר חברי כנסת נוספים מהקואליציה.
המארגנים ציינו כי המחאה הגיעה לבתיהם של 26 נבחרי ציבור בקריאה להשבת החטופים, ומסרו: "היום השחור בתולדות ישראל התרחש במשמרת שלכם, כישלון ביטחוני על מלא-מלא". מובילי המחאה הדגישו: "שנתיים לטבח הגדול בהיסטוריה של ישראל, שנתיים של הפקרות. לא נעזוב את חברי הכנסת עד שאחרון החטופים יחזור. אנחנו כאן להזכיר להם שהיום השחור בתולדות ישראל התרחש במשמרת שלהם, כתם שילווה כל אחת ואחד מהם עד סוף ימי חייהם".
במספר קיבוצים בעוטף עזה נערכו הבוקר טקסים לציון שנתיים לטבח והמחדל, שבהם הורד הדגל לחצי התורן. ב-10:00, ביוזמת מטה משפחות החטופים ו"משפחת שבעה באוקטובר", תתקיים "צפירה אזרחית". המארגנים מבקשים מהציבור "לעצור הכול במשך דקה" לדקת דומייה. לנהגים ומשתמשי הדרך הם קוראים לצפור ברכבים: "כולנו נעמוד דקה לזכר קרוב ל-2,000 נשים, גברים וילדים שהיו ואינם ובקריאה ברורה לחתימת עסקה להחזרת כל החטופים וסיום המלחמה".
המילים שכתבה ליאת אצילי
בקיבוץ ניר עוז פרסמו הבוקר טקסט שכתבה שורדת השבי ליאת אצילי, שבעלה אביב נרצח ב-7 באוקטובר, נחטף לעזה - וגופתו הושבה ביוני האחרון: "7.10. 6:29. בדיוק לפני שנתיים, חרב עלינו עולמנו. איבדנו 65 אנשים אהובים באותו יום שחור, ומאז בשבי. 83 אנשים נחטפו מבתיהם, 4 מהם הצליחו לברוח, 3 נרצחו בדרך, 76 נכנסו בשערי הגיהנום של עזה. 9 עדיין שם.
"נזכור את קהילת ניר עוז בימי תפארתה, את הבתים, את הדשאים, העצים והשבילים. את הבריכה ואת הכלבו, מקומות בהם נפגשנו באקראי וניהלנו את שיחות החולין שהיו חלק כה מרכזי ברקמת החיים המשותפת שלנו. ואת הפאב עם הערקיטו, והגולדסטאר מהחבית. את בית הילדים על גלגוליו, מטפלות אהובות, מדריכים בברוש ובנעורים, את הסטודנטים והש"שינים.
"את ארוחות ההקמה והמשחקים על הדשא בבילוי. את חדר האוכל! צ'יפס לנפש בחמישי ופלאפל בשישי. את השדות, הפרדסים והמטעים שכל אחד בעונתו סיפק לנו את הירקות והפירות הכי טעימים בעולם. את השקיעות המרהיבות. את הנווה, שמי ייתן ועוד נשוב לשמוח בו ושתהיה בו חתונה! את הדוג' ראם של הגד"ש, עם כל הכלבים בארגז מאחורה. את החגים שחגגנו יחד, את הריבים והוויכוחים שחלקם בוודאות נראים עכשיו חסרי חשיבות.
"את הפרח של ניר עוז. את היצירה והעשייה שהפכו את ניר עוז לפנינת תרבות בנגב, את התערוכות בבית הלבן ואת ליין ההופעות הכי שווה ever. נזכור את השער הצהוב שהגן על המקום המיוחד שלנו, אך ביום פקודה, כרע תחת המתקפה הרצחנית ולא הצליח לשמור עלינו. נזכור שכולנו גיבורות וגיבורים, מהתינוקות ועד הוותיקים. כולנו! נזכור שאנחנו חזקים באלף דרכים ושכעוף החול, מתוך האפר נבנה חיים חדשים.
"נזכור את היום. את היום בצהריו. את השמש שעלתה על מוקד הדמים. את השמים שעמדו גבוהים ומחרישים. נזכור את תלי האפר אשר מתחת לגנים הפורחים. יזכור החי את מתיו. יזכור בן החורין את אסוריו, כי הנה הם מנגד לנו. הנה ניבטות עיניים סביב סביב. ואל דומי, אל דומי לנו עדי יהיו חיינו ראויים לזכרם".
