בלעדי
למה ניר ברקת ממהר להיפטר מראשת מערך הדיגיטל הלאומי בשנת בחירות?
שירה לב־עמי, שמונתה בממשלת השינוי, טוענת כי שר הכלכלה לא האריך כהונתה משיקולים זרים, אף שעמדה בביצועים הנדרשים. עורך דינה לנציבות: "הסמיכות לבחירות מעלה חשש למחטף". ברקת: "ההחלטה כדין ולאחר היוועצות עם הנציב"
ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, שירה לב־עמי, טוענת כי שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת מנסה להשתלט על המערך ערב הבחירות, תוך דחיקתה החוצה משיקולים זרים לכאורה. אלה הן חלק מהטענות שהעלה עורך דינה במכתב לברקת, שהועבר גם לנציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ, כך נודע לכלכליסט. לב־עמי מונתה בתקופת ממשלת השינוי במרץ 2022 לכהונה של ארבע שנים עם אפשרות להארכה בשנתיים נוספות. בינואר ברקת הודיע לה על אי־הארכת כהונתה וסיום תפקידה אף על פי שהיא הציגה בפניו את עמידתה בתבחינים שנקבעו בעבר בהחלטת ממשלה ובהמלצת צוות בין־משרדי ביחס להארכת קדנציה הכוללת בחינת ביצועים בתפקיד, רציפות ניהולית וסיום פרויקטים, וכן את הנסיבות המיוחדות של המלחמה.
מבחינת ברקת, שקיבל גיבוי מהייעוץ המשפטי והתייעץ עם נציב שרות המדינה, החוזה עם לב־עמי הסתיים, ולא היתה כל חובה להאריכו והדבר בסמכותו. ברקת נימק זאת ב"צורך ברענון שורות ובהתאמת מערך הדיגיטל הלאומי לאתגרים המשתנים והמתחדשים של התקופה הנוכחית", וכי "הצטבר אצלי חוסר שביעות רצון מתפקוד המערך במספר היבטים, לרבות סוגיות של ניהול, עמידה ביעדים, תהליכי עבודה ותיאום עם השר הממונה ועוד". ואמנם, משרד הכלכלה והנציבות פרסמו השבוע את הקמת ועדת האיתור לתפקיד, לפני שהמדינה תיכנס לתקופת בחירות שבה לא יוכלו להתבצע מינויים. באופן חריג, גם הואצו לוחות הזמנים להגשת המועמדויות: בעוד הנחיות נציבות שירות המדינה קובעות כי "ככלל, ייקצבו 21 ימים להגשת מועמדויות, אלא אם כן נקבע אחרת בפרסום" — במקרה הנוכחי ניתנו רק שבועיים להגשת המועמדויות. לטענת גורם בכיר בשירות המדינה, ברקת ומנכ"ל משרדו מוטי גמיש כנראה מעדיפים לראות בתפקיד אדם "מטעמם", שהם יכווינו את בחירתו - "ברקת פשוט רוצה שם מישהו שלו, כנראה כי ראשת המערך הנוכחית גילתה עצמאות יתר. היא לא 'משלהם' ולא משנה אם היא עשתה עבודה מצוינת".
לב־עמי היא אשת מקצוע מוערכת, יוצאת יחידה 8200, בעלת חמישה תארים, שקודם למינויה כיהנה בתפקידי ניהול ציבורי בכירים בגופים שונים המשלבים תפעול, טכנולוגיה ודאטה והיתה גם מנמ"רית משרד הבריאות. היא נבחרה לפני ארבע שנים לתפקיד שהוא בדרג מנכ"ל משרד ממשלתי. המערך אמון על קידום מהפכת הדיגיטל וה־AI במגזר הציבורי, והוא פועל תחת שר הכלכלה. תקציב המערך היום כולל פרויקטים של כמיליארד שקל והוא מעסיק קרוב ל־1,000 איש, רובם נותני שירותים חיצוניים. לב־עמי היא האשה היחידה (למעט מ"מ מנכ"לית משרד רה"מ) החברה בפורום המנכ"לים הממשלתי ובמהלך כהונתה הובילה פרויקטים מרכזיים כמו קידום מעבר משרדי הממשלה לענן הלאומי "נימבוס", גיבוש תוכנית ממשלתית להטמעת תהליכי AI במשרדי הממשלה ועוד.
בחודש שעבר, לפני פרסום ועדת האיתור, לב־עמי פנתה לברקת באמצעות עו"ד גלעד ברנע, וטענה שברקת "פעל שלא כדין, מהותית והליכית" בהחלטה על אי־הארכת הכהונה ותוך "התעלמות ואי שקילה של שיקולים רלבנטיים". לטענת עו"ד ברנע, לאמירותיו של ברקת על חוסר שביעות רצון שמועלות לפתע אין כל בסיס, ולו חלקי, "ואין להן גם כל תיעוד או ביטוי כלשהו בכל תקופת כהונת מרשתי". יותר מכך, הוא טוען כלפי ברקת שפעולותיו "מעוררות חשש כבד כי הן נעשות מתוך שיקולים זרים", וכי פעל ב"חוסר סבירות קיצוני ובצורה לא מידתית, תוך הפרת המשפט המינהלי", בין השאר כאשר קיבל החלטה מראש, בהיעדר תשתית עובדתית מתחייבת "וטרם שמיעת מרשתי כהלכה". לטענת עו"ד ברנע, "אין מדובר במשרת אמון, כי אם במשרה מקצועית, בכירה וחיונית. הניסיון להביא לקטיעת הכהונה בעיצומה בנסיבות אלו, עת ברור כי השר לא עומד ברף ההנמקה הנדרש לשם הצדקת אי־הארכת הכהונה, נדון לכישלון".
עוד נטען במכתב שברקת פעל ב"חוסר סמכות ובניגוד להחלטת הממשלה" משנה שעברה, להעברת מערך הדיגיטל הלאומי לאחריות משרד רה"מ. הוא הוסיף ש"הסמיכות לתקופת הבחירות מעלה חשש ממשי כי אי־הארכת הכהונה נועדה לנצל את המצב לשם מינוי במעין מחטף של ראש מערך הדיגיטל". אחת הטענות החריפות במכתב מייחסת לברקת "תופעות חמורות של התערבות בתהליכי מינוי לתפקידים בכירים בעולמות הדיגיטל במשרדי הממשלה והתערבות בהחלטת העסקה והתקשרות של מערך הדיגיטל לטובת מקורבים" (טענות שבמשרד הכלכלה ובסביבת ברקת דוחים מכל וכל).
עו"ד ברנע כותב ש"תופעות אלו מהוות התערבות בעצמאות המקצועית והניהולית של מערך הדיגיטל הלאומי, המעלה תמונה מדאיגה של ערבוב בין בעלי תפקידים פוליטיים לשירות הציבורי המקצועי". הוא מזכיר שמרשתו פעלה להבטחת הממלכתיות, העצמאות והמקצועיות של המערך – "ועל רקע זה, ההחלטה שלא להאריך את הקדנציה מעלה טעם לפגם אשר עלול לאותת למחליף שייבחר כי עליו לשתף פעולה עם התערבויות בלתי ראויות".
גורמים בנציבות שירות המדינה מספרים לכלכליסט שהמכתב החריף של עו"ד ברנע הועבר גם לנציב, לצד בקשה ששלחה לו לב־עמי להיפגש עמו באופן אישי כדי להתריע בפניו על החששות שלה מפני אובדן העצמאות של מערך הדיגיטל, פגיעה בתפקודו וחשש מקידום פוליטיזציה – אולם פגישה כזו לא יצאה אל הפועל, לאכזבתה של לב־עמי. במכתבה לנציב כתבה לו לב־עמי כי "אין לאפשר מצב בו כהונה של שומרת סף מקצועית נגדעת בהליך בזק, ללא עילה עניינית ובניגוד לאינטרס הציבורי". היא הזהירה כי "מרכזיותו של מערך הדיגיטל הלאומי בביצוע תפקידי הממשלה, ובפרט ביכולתו של המגזר הציבורי להעניק שירותים לציבור, לבנות עבודה ממשלתית מסונכרנת, ולעצב מדיניות נבונה, הולכת וגדלה... דברים אלה נכונים שבעתיים במהלך שנת בחירות, כאשר עולה חשש כי תקופה זו יש בה כדי להשפיע על שיקול דעת השר".
לב־עמי לא הגיבה לפניית כלכליסט. ממשרד הכלכלה וברקת נמסר בתגובה: "ההחלטה על אי הארכת הקדנציה של ראש מערך הדיגיטל נעשתה כדין, ולאחר היוועצות עם נציב שירות המדינה כנדרש". מנציבות שרות המדינה נמסר בתגובה: "הממונה על משרדי הממשלה ויחידות הסמך בנציבות היה בקשר כל העת עם לב־עמי, ופרסום ועדת האיתור נעשה בידיעתה ועל דעתה. באשר לקיצור משך זמן פרסום ועדת האיתור, לאור פניית המשרד והצורך הדחוף באיוש המשרה, במיוחד בעת הזו, אושר פרסום למשך 14 יום".
