פרשנות
הנגיד מציג: תחזית ורודה - על כרעי תרנגולת
במסיבת העיתונאים שלאחר הפחתת הריבית חגג אמיר ירון את הניצחון על האינפלציה - ואולם הדגיש את אי הוודאות הגדולה סביב איראן, מחירי האנרגיה ותקציב הביטחון
בכל הנוגע לריבית ולאינפלציה, המסרים של נגיד בנק ישראל אמיר ירון במסיבת העיתונאים שלאחר הפחתת הריבית היו חיוביים ביותר. למעשה, חוץ מלהניף דגל ולהצהיר "ניצחנו את האינפלציה", הוא אמר הכל. הנגיד החמיא לעצמו ואמר "אגיד בצניעות כי קרן המטבע ציינה את המדיניות שלנו כמדיניות מוניטרית שקולה". מעבר לכך, הנגיד והוועדה המוניטרית רמזו במגוון רחב של דרכים, כי הורדת הריבית הזו איננה האחרונה, וכי אם לא יהיו הפתעות, אנו צפויים לראות הורדות ריבית נוספות.
ראשית, בכל הקשור לתיאור הסביבה האינפלציונית, הבנק הדגיש כמה שהסביבה הנוכחית "רגועה". החל ממחירי האנרגיה שירדו בשל ההסכם של ארה"ב עם איראן, דרך הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל וכלה בירידה במספר משרתי המילואים. כשהבנק היה צריך לתאר את האיום היחידי שנותר על האינפלציה, והוא עליית השכר המהירה, הרי שהוועדה המוניטרית הסבירה - באופן עקיף - כי לא צריך לדאוג מזה במיוחד, מדובר בעליית שכר בגין הסכמי שכר ובגלל שינויים בהרכב העובדים.
שנית, גם בנוגע לעתיד הוועדה המוניטרית והנגיד התנסחו בצורה אופטימית ביותר. בהודעת הוועדה, במקום לכתוב כפי שנהגו עד כה – "שיש סיכונים לאינפלציה", נאמר: "הסיכונים הם בכיוונים מנוגדים". כלומר, העתיד לא צופה לנו אינפלציה גבוהה, אלא אולי דווקא המשך ירידה. למי שלא הבין את הרמז, הנגיד הוסיף ואמר בסוף נאומו, ש"ההתפתחויות מאז החלטת הריבית הקודמת תומכות בהתמתנות מסוימת בסביבת האינפלציה". כלומר, התרחיש הסביר הוא דעיכה של האינפלציה.
הבנק המרכזי גם התבטא בנוגע לריבית. הנגיד הבהיר בצורה מפורשת כי הדברים שלו בכנס אלי הורוביץ מלפני חודש, לפיהם בכוונתו לזרז את קצב הורדות הריבית, עדיין רלוונטיים גם היום אחרי הורדת הריבית. גם התחזית של חטיבת המחקר מציינת במפורש שביולי 2027 הריבית במשק צפויה לעמוד על 3% בלבד. כלומר, צפויות לנו עוד שתי הורדות.
הנגיד לא הבטיח דבר. הוא חזר שוב ושוב על כך שיש אי־ודאות גדולה ועל כך שכל ניתוח המציאות הזה מתבסס על כך שלא יהיה סבב נוסף מול איראן, על כך שמחירי האנרגיה לא יחזרו לעלות, על כך שימי המילואים ימשיכו לרדת, על כך שתקציב 2027 יהיה אחראי ויכלול העלאות מסים(!), ועל כך שתקציב הביטחון והגירעון לא ייצאו משליטה.
כדאי להתעכב על ההנחה האחרונה. בבנק אמרו כי האינפלציה הצפויה לשנת 2026 היא 1.8% בלבד. עם זאת, אם יינתנו למערכת הביטחון עוד 25 מיליארד שקל (כפי שהיא דורשת), האינפלציה השנתית עשויה לעלות ל־2%–2.3%. או במילים אחרות, היענות לדרישות מערכת הביטחון לא תעלה לנו רק בעוד מסים ופחות שירותים אזרחיים, אלא עשויה להשאיר אותנו עם ריבית גבוהה יותר על המשכנתא ועל המינוס. כדאי לזכור זאת.
