היועצת המשפטית לכנסת מזהירה: הצעת החוק שעלולה לפגוע בשכר השופטים ובאי-תלותם
עו"ד ארבל אסטרחן מזהירה כי הצעת החוק לשינוי שכר נושאי המשרה תוביל להפחתה דרמטית בשכר השופטים - למשל: משכר של 116 אלף שקל לנשיאת בית המשפט העליון לכ-59 אלף שקל כמו ראש הממשלה. המכון הישראלי לדמוקרטיה: "מסדרון חלקלק של פגיעה באי-תלות השופטים"
היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד ארבל אסטרחן מזהירה מפגיעה בשכרם ובתנאיהם של השופטים במידה שתחוקק הצעת חוק שהגיש ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) לשינוי שכר הח"כים ונושאי המשרה. הקואליציה מקדמת את הצעת החוק במגמה להשלים את החקיקה בקרוב. לפי ההצעה, תוקם ועדה ציבורית שתקבע את תקרת השכר של נשיא המדינה ותחתיו יקבלו שכר זהה שלושה ראשי רשויות: נשיא בית המשפט העליון, ראש הממשלה ויו"ר הכנסת. שכרם של כל נושאי המשרה בדרגות הנמוכות יותר (שופטים, שרים, ח"כים) יקבע באחוז משכר נשיא המדינה.
בוועדה ישתתפו: חבר סגל אקדמי שיבחר על ידי נשיא המדינה, שופט בית משפט עליון בדימוס שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון ודיין. ועדת השרים לחקיקה התנתה לאחרונה את תמיכתה בהצעת החוק בכך ששכר הח"כים לא יועלה, אבל אסטרחן הבהירה שהחלטת ועדת השרים לחקיקה אינה מחייבת את הכנסת.
אסטרחן הסבירה כי יש לבחון את ההצדקה להקבלה (בין שכר השופטים לשכר רה"מ, יו"ר הכנסת, והח"כים) - בהתחשב במאפיינים הייחודים של כל משרה. אצל חברי הכנסת אין משמעות מידית לוותק של הח"כ, ואין שונות בין הח"כים הוותיקים לחדשים. לגבי השופטים הם נהנים מתוספות וותק והדבר מוביל לכך ששכר נושאי משרה שיפוטית עולה בהרבה על שכר יתר נושאי המשרה.
היא העריכה כי הצעת החוק תביא להפחתת שכר השופטים לאור הפערים הגדולים. (שכרה של הנשיאה הקודמת של בית המשפט העליון אסתר חיות הוערך ב-116 אלף שקל בחודש לעומת שכר של 59 אלף שקל ברוטו בחודש לראש הממשלה).
עוד הסבירה כי הצעת החוק נוקבת בתוספות שאותן ניתן לתת לנושאי המשרה אבל מהרשימה הושמטו תוספות שניתנות רק לנושאי המשרה (תוספת ותק, תוספת ניהול וכיו"ב -צ.ז) דבר שיביא הפחתה בשכר השופטים.
עוד הדגישה כי בהצעת החוק מוצע להגביל ל-15% את תוספת הוותק לשופטים. השילוב של פערי שכר בין נושאי המשרה, העובדה שהתוספות הייחודיות מושמטות, ותוספת הוותק מוגבלת, עלולה להביא לירידה בשכר השופטים - אלא אם שכר הנשיא יקבע בסכומים גבוהים (למשל יהיה זהה לשכר נשיא בית המשפט העליון כיום -צ.ז)".
למרות שבהוראת המעבר המוצעת בהצעת החוק יש הסתמכות לא לפגוע בנושאי משרה מכהנים (לאחר חקיקת החוק), נשאלת השאלה גם אם הוא יתקדם בתפקיד שכרו לא יעלה? (למשל משופט בבית המשפט השלום לשופט בבית המשפט המחוזי -צ.ז).
אסטרחן הוסיפה כי יש בהצעת החוק בעיה חוקתיות כי יש בה הצעה המנוגדת בחוק קיים שנועדה לשמר את עצמאותה ואי תלותה של מערכת המשפט.
ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הזהיר אף הוא מפגיעה בשכרם ובתנאיהם של השופטים: "אי תלות שיפוטית נחלקת לאי תלות מהותית עניינית בקבלת ההחלטה, עקרון שנמצא בחוקות דמוקרטיות אחרות בעולם. זהו אחד העקרונות המקובלים בעולם שמגנים על אי תלות השופטים ואי פגיעה בשכרם".
"גם ככה יש דריסת רגל גדולה לשר המשפטים ולרשות המבצעת ברשות השופטת שהיא בגרעון מבחינת ההגנה על אי תלות השופטים. הפגיעה בשכר השופטים עלולה להוות תקדים לבאות. מדובר במסדרון חלקלק של פגיעה בנושאים אחרים של אי תלות השופטים. יש עקרונות שאסור לפגוע בהם. עושים כאן תיקון חקיקה שמראה כוונה אמיתית שהיא כן פגיעה בבתי המשפט, בשופטים עצמם וחלק ממהלך כולל של פגיעה במערכת המשפטית".
ברק לייזר אמר כי השכר הרגיל לא גבוה משכר חברי הכנסת. נטרול תוספת ותק ושהייה יגרום לכך שלא יהיה ניתן להשאיר שופטים בתפקיד. עצם העובדה שרוצים לבטל את העיגון החוקתי של השכר של השופטים מלמד על כוונת המחוקק.
חבר הכנסת הרב גלעד קריב: "לחוק יש רק מטרה אחת: לפגוע דרמטית בשכר השופטים. כל הדיבורים מסביב הם רק הסוואה שקרית. ח"כ בוארון משמש בהצעה הזו כזרוע של ממשלה וקואליציה שגמרו אומר להחליש את מערכת המשפט ולהפוך אותה למת מהלך".
ברק לייזר, יועמ"ש הרשות השופטת: "לב העניין הוא העצמאות השיפוטית. שכר מאובטח בהוראת חוק הוא לא אינטרס אישי אלא אינטרס לאומי. המרכיב המשמעותי הוא תוספת שחיקה בכהונתם. נטרול תוספות אלה יביא למצב שבו לא נצליח להחזיק שופטים במשך זמן בתפקיד. עו"ד שעסק בענייני ביטוח יתמנה לשיפוט ואם שכרו לא יהיה ראוי אז בנקודת זמן הוא יעזוב לפרקטיקה פרטית. הכוונה אולי טובה לראות בבחינה מחודשת את מנגנון השכר אבל ביטול הסעיף שנועד למנוע את אי התלות של השופט אז ברור שהכוונה תהיה להוריד שכר השופטים. אזרחי מדינת ישראל זכאים לקבל מערכת שיפוטית בלתי תלויה".
יו"ר נציגות השופטים השופט ירון לוי: "אני חש אי נוחות רבה והתחושה של שינוי סדרי עולם והשמטת כל הקרקע מתחת למערכת שנכנסנו אליה. הפגיעה הקשה ביותר היא באינטרס ההסתמכות ולא רק המספרים אלה על שיטה של טייס אוטומטי. אין לנו וועד והסכמים קיבוציים. הפער בין שכר היסוד לשכר שהצגתם הוא תוצאה של תוספת הוותק ותוספת ייחודית של 15%. חפרתי בפרוטוקולים מלפני 30 שנה והם דיברו בועדת הכנסת על הצורך של שכר הולם והשכר היה מאוד נמוך. אם יש מערכת שלא מתגמלת וותק אז אולי צריך לתגמל אותה גם לחברי כנסת". ח"כ בוארון: "שכר ייסוד השופטים שהוא נמוך אולי יש בו גם טעם לפגם".
