בג"ץ: "הגדלות הרמטכ"ל" אינן חוקיות, אבל תנאי הפנסיה של גמלאי צה"ל לא ייפגעו
הגדלות הרמטכ"ל ניתנות במשך עשרות שנים כמעט לכל הפורשים מצה"ל, ומקפיצות את תמלוגי הפנסיה שלהם; בג"ץ קבע היום כי מדובר ב"עקיפה" של המסגרת החוקית, אך הקפיא את יישום פסק הדין עד לסוף השנה כדי לאפשר לממשלה ולכנסת להסדיר את הנושא
בג"ץ שם היום סוף לסאגה שיצרה עימות מתמשך בין מערכת הביטחון למשרד האוצר, וקבע כי "הגדלות הרמטכ"ל" שהקפיצו במשך עשרות שנים את תקבולי הפנסיה של אנשי קבע - ניתנו שלא כדין.
לצורך חישוב הפנסיה של אנשי קבע מכפילים את מספר שנות השירות ב-2% לשנה; אך ישנו סייג ייחודי וחריג – המכונה "תוספת הרמטכ"ל" - המקנה צבירה כפולה (4%) כשהיא ניתנת גם על שלוש השנים שבהן שירת הקצין בחובה, כלומר צבירה מצטברת של 12%. במילים אחרות, אותה תוספת מגדילה גם את שיעור הפנסיה וגם - באופן מלאכותי - את תקופת השירות המזכה בגמלת פנסיה של אנשי קבע פורשים. יתרה מזו, על אף שהתוספת הוגדרה בחוק כ"מיוחדת וייחודית", הרמטכ"לים העניקו אותה לכמעט כל פורש - לפי הנתונים של צה"ל עצמו, אותה תוספת משולמת כיום לכ־98% מהפורשים. ממוצע התוספת הוא כ־9%, כאשר ההגדלה המרבית לגמלאי מגיעה ל-19%.
שופטי בג"ץ - הנשיא יצחק עמית, דוד מינץ ועופר גרוסקופף - קבעו היום פה אחד כי הגדלות הרמטכ"ל ניתנו לרובם המוחלט של הפורשים לגמלאות משירות קבע, בניגוד לברירת המחדל שנקבעה על ידי המחוקק. עוד נקבע כי נוהל הרמטכ"ל, שמכוחו ניתנו ההגדלות האמורות, חורג מהוראות החוק ולכן הוא בטל.
"סטייה כה רחבה וממושכת מההסדר הקבוע בחוק שירות הקבע אינה בגדר מימוש סמכותו של הרמטכ"ל, אלא עקיפת המסגרת החקיקתית ויצירת 'הסדר ראשוני' אחר, שאותו רק הכנסת מוסמכת לקבוע", קבעו השופטים. לדבריהם, נוהל הרמטכ"ל חורג מהחוק גם מאחר שהוא מכיר ברכיבים שהחוק עצמו אינו מכיר בהם.
עם זאת השופטים קבעו כי פסק הדין לא יביא לפגיעה בתנאי הפנסיה של גמלאים שכבר פרשו, והם לא ייאלצו להחזיר כספים שקיבלו. בנוסף נקבע כי תוקפו של פסק הדין יושהה עד לסוף 2025, כדי לאפשר לממשלה ולכנסת להסדיר את הסוגיה כנדרש בחקיקה ראשית. משיבי הממשלה הצהירו לאורך השנים בהם ההליך התנהל כי ישנה כוונה לעשות.
כאמור, סוגיית הגדלות הרמטכ"ל נותרה ללא פתרון זה שנים רבות, אך בית המשפט העדיף שלא להתערב ולאפשר לממשלה ולכנסת להסדיר את הסוגיה באמצעות שינוי חקיקה ראשית. ואולם הליך החקיקה התעכב למרות המשמעות התקציבית (1-2 מיליארד שקל בשנה), דבר שהיטיב עם מערכת הביטחון. כעת, אם משרד הביטחון ירצה להמשיך להעניק את אותה תוספת לצורך חישוב הפנסיה, יהיה צורך בחקיקה חדשה.
