העז חזרה: באוצר שוב מציעים לבטל את הטבת המס על קרנות ההשתלמות
סקירה חדשה של האוצר מראה שהעובדים בעשירונים העליונים נהנים יותר מהטבת המס בקרנות ההשתלמות, ושוב מציעה לבטל את ההטבה המשמעותית היחידה שנותרה למעמד הביניים היצרני – בדיוק לפני שמתחילים הדיונים על תקציב 2026
דווקא בתקופת של גירעונות ממשלתיים עצומים, ממשלת ישראל ממשיכה לוותר על כ־11 מיליארד שקל בגין אחת הטבות מס הכי רגרסיביות במערכת המס הישראלית: על קרנות השתלמות. כך עולה מסקירה שפרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר. נזכיר כי משרד האוצר מנסה זה שנים, עם תמיכה של בנק ישראל, לבטל את הטבת המס הזו אך ללא הצלחה. זאת למרות שיש קונצנזוס בקרב הכלכלנים כי אין בהטבת המס הגיון כלכלי וגם לא 'עשיית צדק' כלשהי, שכן הרוב המוחלט של ההטבה מגיעה לעובדים החזקים ביותר במשק.
לפי הסקירה, מתוך 10.7 מיליארד שקלים - כ־79% מהטבה (8.5 מיליארד שקלים) הם בגין ההפקדות (פטור מתשלום למס הכנסה וביטוח לאומי) וה־21% הנותרים של ההטבה הם בגין הפטור ממס רווחי הון בעת המשיכה. נזכיר כי שיעור ההפקדות המוטבות ע"י המעביד עומד על 7.5% שכר ברוטו המקסימלי (יש תקרה) ועוד 2.5% על ידי העובד עצמו. בתום שש שנים העובד רשאי למשוך את הכספים עם פטור ממס, כאמור.
לפי הסקירה, כמעט מחצית השכירים (47%) בגיל 25–64 (קבוצת הגיל המרכזית בשוק העבודה, שבה מתרכזים מרבית העובדים הפעילים והמשתכרים) מפקידים לקרן השתלמות. אך מטבע ההטבה, שיעור ההפקדה עולה בצורה חדה עם ההכנסה וההשכלה: בעשירון העליון מפקידים 83% מהעובדים, לעומת 9% בלבד בעשירון התחתון. מכאן שמדובר בהטבה מיועדת לעשירים בעיקר, אם לא בלבד.
הכלכלן הראשי מאפיין את סוג העובדים שנהנים מההטבה: כשני שליש (63%) מהמפקידים הם בעלי תואר אקדמי, לעומת שליש בלבד מבעלי השכלה נמוכה. כמו כן, שיעור ההפקדות גבוה במיוחד בקרב עובדים יהודים שאינם חרדים (56%) ובענפי ההייטק, הפיננסיים והמגזר הציבורי, לעומת 18% בלבד במגזר הערבי ו־26% במגזר החרדי.
"מבנה ההטבה בקרנות מובנה לבעלי הכנסה גבוהה"
באוצר מדגישים את האופי הרגרסיבי של ההטבה, שמיטיבה עם מי שיש לו יותר ולכן מרחיבה את אי השוויון בחלוקת ההכנסות: גובה ההטבה השנתית הממוצעת לעובד בעשירון העליון עומד על 6,200 שקלים, פי 5.6 לעומת כ־1,100 שקלים בלבד בעשירון החמישי.
עוד עולה כי 71% מכלל ההטבות בהפקדות מוענקות לשלושת העשירונים העליונים, כאשר רק כעשירית מההטבה מגיעה לעשירונים התחתונים (1–5).
היות ונהוג להסתכל על הטבות כאלו בראייה ארוכת טווח, חשוב במיוחד הנתון הבא שמעלה צוותו של הכלכלן הראשי, ד''ר שמואל אברמזון: במהלך חיי חיסכון של 36 שנה, עובד בעשירון העליון נהנה מהטבה מהוונת של כ־173 אלף שקלים לעומת כ־1,100 שקלים בלבד בעשירון התחתון – פי 5 יותר מעובד במעמד הבינוני (עשירון 5). "מבנה ההטבה בקרנות ההשתלמות הוא רגרסיבי ומקנה יתרון מובנה לבעלי הכנסה גבוהה", כותבים באוצר ומדגישים כי ההטבה נקבעת לפי מס שולי, ולכן ככל שההכנסה גבוהה - כך התועלת מוגדלת.
הסקירה הזו לא נכתבת בכדי אלא מתוך כוונה ברורה לבטל או לצמצם את ההטבה. "מבחינתו זו סוגיית יסוד שצריך היה לשים נייר עליה. בכל הזדמנות שיש לנו, כולל עכשיו, ננסה לקדם", מספר בכיר באוצר.
ולראייה, באוצר מציעים שלוש דרכים לצמצם את ההטבה. הראשונה היא הפחתה בתקרת השכר המוכר להטבה ב־25% (כלומר, מ־15,712 שקלים ל־11,784 שקלים), מהלך שיניב חיסכון תקציבי של 1.7 מיליארד שקלים בשנה ונחשב ליעיל ביותר בהפחתת הרגרסיביות. כלומר, לא פוגע בעובדים החלשים ביותר שמקבלים את ההטבה.
הצעד השני הוא ביטול הפטור ממס רווחי הון, כלומר, מהחלק הסופי, שכאמור, יניב כ־2.2 מיליארד שקלים.
החלופה השלישית היא הגבלת הפטור לשש השנים הראשונות. כלומר, לא להרשות להמשיך להשתמש בהטבה - שזו האופציה הפחות עדיפה, שכן יש לה השפעה מתונה יותר על השוויון.
אם ההטבות לא יופחתו, הממשלה תעלה מסים לכולם
לפי הסקירה, הטבת המס הזו הפכה למנגנון יקר ורגרסיבי שאינו שקוף לציבור. היא מעצימה אי־שוויון בהכנסה ואינה מהווה עוד כלי מדיניות יעיל לעידוד חיסכון. אך, כאמור, יישום הביטול הוא בגדר בלתי אפשרי על רקע שתי קבוצות לחץ שמתנגדות באופן היסטורי לביטול ואף לצמצום ההטבה: הסתדרות העובדים, שם התחילה ההטבה. הקרנות היו מיועדות לממן השתלמויות לעובדים, במקום להעלות שכר.
הקבוצה השנייה היא העובדים העשירים ביותר, שממילא היו חוסכים במכשירים פיננסיים המחויבים במס, וההטבה הזו מאפשרת להם לעשות זאת ועוד עם פטור ממס.
הלכה למעשה, הביטול עוד יותר קשה שכן רוב ההטבות בתקציבי המדינה של ממשלת נתניהו-סמוטריץ' יועדו לחרדים ומתנחלים, כך שההטבה הזו היא כמעט הבלעדית שנותרה על כנה לציבור הרחב והליברלי, שהכי תורם לכלכלה. לכן, השיקולים המקצועיים כמעט ולא רלבנטיים.
ובכל זאת, גם היום כדאי להזכיר כי ככל שלא יפחיתו פטורים ממס – שהיקפם כבר חצה את רף ה־80 מיליארד שקלים - הממשלה תיאלץ להעלות שיעורי מס לכלל האוכלוסייה כדי למזער את הגירעון ולהקטין את החוב.
