סגור
שלמה קרעי חבר כנסת מ טעם ה ליכוד
שלמה קרעי. אופציה אחת היא לתת הנחה באגרות (צילום: אבי מועלם)

שר התקשורת מציע להשקיע כסף ציבורי בשוק הסלולר

קרעי מוביל מהלך להשקעת 1.7 מיליארד שקל בחיזוק תשתיות התקשורת, אך הוא מעוניין שהכסף יגיע מהמדינה, אף שעד כה יוזמות בתחום מימנו החברות

אירועי 7 באוקטובר הובילו את שר התקשורת שלמה קרעי לקדם מהלך להגדלת ההשקעה בתשתיות הסלולר ובגנרטורים שמספקים חשמל לאנטנות הסלולריות בעת חירום. הבעיה היא העלות: 1.7 מיליארד שקל - שכוללת גם את חיזוק התשתיות, אך חלק לא מבוטל מיועד לשדרוג רשת דור 5, אף שעד היום שדרוגים כאלו נעשו על ידי החברות. ביום פרוץ המלחמה נהרסו 50 תשתיות סלולר בדרום הארץ, מתוך כ־113 אתרים הנמצאים במרחק 10 ק"מ מגבול עזה.
נכון להיום מתקני הסלולר דורשים גיבוי אנרגטי (למשל גנרטור) עם דלק שיוכלו להמשיך לפעול במשך כשעתיים. אירועי 7 באוקטובר העלו את הצורך לתגבר את הגיבוי האנרגטי מסביב למתקני הסלולאר, כך שיוכלו לפעול במשך שעות רבות יותר, וכן להגדיל את כמות אתרי הסלולר.
קרעי רוצה שהכסף להשקעה בתשתיות יגיע מהמדינה, או לפחות באמצעות הנחות על האגרות שחברות הסלולר משלמות על תדרים מדי שנה. בישראל פועלות כיום שלוש רשתות סלולר מקבילות: פלאפון, PHI (בה משתמשות פרטנר והוטמובייל) ורשת CMG בה משתמשות סלקום ו־Wecom.
אגרות התדרים בישראל גבוהות מאוד ביחס לעולם. בשנה הקרובה ככל הנראה יעמדו על 440 מיליון שקל לכל חברות הסלולר, שהם כ־5% מההכנסות של חברות הסלולר, כאשר הממוצע בעולם הוא 1.8% בלבד. לכן הכוונה של משרד התקשורת להפחית את האגרות אינה מופרכת כשלעצמה. עם זאת כבר שנים שהמדינה נמנעת מהשקעה בתשתיות תקשורת משום שהחברות הפרטיות הן שעושות זאת, כלומר המדינה עלולה להוציא כסף היכן שהחברות רגילות לעשות זאת.
במשרד התקשורת רווחה עד כה התפיסה שהשקעה ממשלתית בתשתיות אינה נחוצה, בעיקר כי יש כדאיות כלכלית לחברות לפרוש את התשתיות בעצמן. כשחברות התקשורת לא השקיעו את הכסף הדרוש, המשרד שינה רגולציה כדי לקדם תמיכה בהשקעה בתשתיות. כך למשל קרה במתווה הסיבים האופטיים. ישראל השתרכה מאחור בפרישת התשתיות, ובמשרד התקשורת הוקם צוות שמטרתו עידוד הפרישה. במקום להכניס כסף ממשלתי, הוחלט על הקמת קופה, שתרכז כ־0.5% מהכנסות חברות התקשורת, ואלו ישמשו למכרזים לקידום פרישת הסיבים האופטיים באזורים בהם אין כדאיות כלכלית. נכון להיום, ההערכה היא שלכ־84% ממשקי הבית בישראל יש נגישות לסיב אופטי (כלומר יכולים להתחבר, מספר המחוברים בפועל נמוך בהרבה).
בשוק הסלולר כלל לא בטוח שאיטיות התשתיות בישראל נובעת מאגרות התדרים ורווחי חברות הסלולר, אלא גם מחוסר ביקוש של הציבור לתשתיות המתקדמות, כמו דור 5.