לקראת רפורמה ברכש הביטחוני: יותר דיפנס־טק לצד האצת ההצטיידות
צוות הרכש הביטחוני שהוקם לפני חודשיים בראשות האלוף (במיל’) אמיר אבולעפיה בוחן רפורמה מקיפה בתהליכי ההצטיידות, כדי לקצר שרשרת אישורים מסורבלת. הצעדים שעל הפרק: שינוי מודל ההתקשרויות עם ספקים ושילוב חברות דיפנס־טק קטנות וזריזות עם חדשנות טכנולוגית
משרד הביטחון וצה"ל למדו בדרך הקשה שאפילו מלחמה אזורית כוללת לא מרככת את הבירוקרטיה הישראלית שמגלה עמידות וחוסן גם בזמן שהתותחים רועמים. שם מספרים בנימה חצי מבודחת שאם מסירתה של מערכת נשק חדשה החיונית לצה"ל דורשת תהליך ממושך של כעשור, הרי שתשע שנים מתבזבזות רק על ויכוחים ועל תהליכים סבוכים של קבלת החלטות ושנה נוספת נדרשת לפיתוח עצמו.
לפני כחודשיים, בעת שהקשב הציבורי הופנה בעיקר לחורבן השגרה הישראלית מחמת אימת הטילים הבליסטיים של איראן, החל לפעול במשרד הביטחון צוות חדש הבוחן את כלל תהליכי הרכש הביטחוני ובראשו האלוף (במיל') אמיר אבולעפיה, שלפני כשש שנים פשט מדים ובתפקידו האחרון היה ראש אגף התכנון של צה"ל.
הצוות שבראשות אבולעפיה אמור למסור למנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם ולסגן הרמטכ"ל האלוף תמיר ידעי את המלצותיו עד ספטמבר. המלצות אלה עורכות רפורמה מקיפה בתהליכי הרכש הביטחוני שהיקפו הוכפל מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר ברקע הצרכים המבצעיים התובעניים של צה"ל בכלל זירות המערכה.
מתחילת המלחמה ועד סוף מרץ האחרון הסתכם הרכש הביטחוני בתוך ישראל ב־258 מיליארד שקל, באופן שמשקף זינוק של פי ארבעה ביחס להיקף הרכש השנתי הממוצע לפני המלחמה. מנתוני משרד הביטחון עולה כי 116 מיליארד שקל הופנו לרכש בתעשיות הגדולות, 101 מיליארד שקל לתעשיות הקטנות והבינוניות ועוד 41 מיליארד שקל הופנו לרכש ממשווקים, יבואנים וספקים. את מרבית הרכש הביטחוני בתקופה זו ניהלו מפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות) שבראשות ד"ר דני גולד ומינהל הרכש (מנה"ר) שבראשות זאב לנדאו.
אלא שיותר משנתיים וחצי של מלחמה לימדו את משרד הביטחון שעם כל הכבוד לכסף הגדול שהוא מזרים לתעשיות הביטחוניות ולאלפי הספקים שלו במשק, תהליכי הרכש שהוא מקיים מסורבלים וארוכים מדי. ביטוי לכך ניתן בכתב המינוי של הצוות שבראשות אבולעפיה, המבקש "המלצות והצעות אופרטיביות לקיצור וייעול תהליכי הרכש לצרכים המבצעיים של צה"ל".
בעבודת הצוות שותפים אנליסטים, מומחים לחקר ביצועים, בכירים לשעבר במשרד הביטחון, במשרד האוצר ובצה"ל המעורים בתהליכי הרכש ובניין הכוח בניסיון לסלק אבני נגף שמעכבות תוכניות הצטיידות דחופות. "מה שהיה טוב במשך שנים ועד לפני שנתיים וחצי צריך להשתנות כי כל העולם נמצא כבר באירוע אחר ואין מנוס משינוי כללי הרכש וההתקשרות עם חברות וספקים", אמר לכלכליסט בכיר במערכת הביטחון. “נצטרך לסרוק במסרקות של ברזל כל תחנה בתהליכים האלה, מהשלב הראשוני של העלאת הדרישה המבצעית מצד בעל הצורך, כמו צה"ל, ועד השלב שבו המוצר המבוקש נמסר לשימוש".
“זמן יקר שאין לנו”
על הקמת הצוות שבראשות אבולעפיה הצהיר לראשונה מנכ"ל משרד הביטחון ברעם בוועידת כלכליסט בסוף השנה שעברה. בדברים שנשא הוא ביקר בחריפות את מדיניות משרד האוצר המתקצב בחסר את מערכת הביטחון, והזהיר כי מהלכיו מסכנים את קצב בניין הכוח הנדרש נוכח השינויים האזוריים וריבוי המשימות של צה"ל אל מול האיומים הגוברים המחייבים מענה באמצעות התעצמות צבאית שישראל לא ידעה מעולם.
במערכת הביטחון מתלוננים כי שרשרת האישורים הנדרשת לקידום רכש ביטחוני, גם כזה בהול ביותר מטעמים מבצעיים, דורשת זמן שאין. לאחר שאחת מזרועות הצבא — אוויר, יבשה או ים — מעלה צורך בהצטיידות דחופה, גלגלי הבירוקרטיה לא מפסיקים להסתובב. מימוש ההצטיידות דורש שרשרת ארוכה של אישורים ובחינות מהמטה הכללי ואגף התכנון, הליכי בחינה באגף התקציבים של משרד הביטחון, החלטות שאמורות להתקבל במינהל הרכש על אופן ביצוע ההתקשרות עם הספקים, אם באמצעות פרסום של מכרז ואם באמצעות התקשרות עם ספק יחיד.
בכל אלה אין כל ערובה להתממשות הרכש בלוחות זמנים מהירים. במערכת הביטחון מספרים בתסכול כי לעתים ספק שמפסיד במכרז שבו השתתף עותר לבית המשפט באופן שעוצר את התהליך כולו, עד קבלת החלטה. "כשאנחנו מתמודדים מול זירת לחימה פתוחה שדורשת מענה, זה זמן יקר שאין לנו", אומר לכלכליסט בכיר ביטחוני המעורב בעבודת הצוות של אבולעפיה.
הצוות של אבולעפיה יבחן את ממשק היחסים שמקיימים מפא"ת ומנה"ר עם התעשיות הביטחוניות המרכזיות כמו התעשייה האווירית, אלביט מערכות ורפאל, תוך מבט על עלייתן בשנים האחרונות של חברות הדיפנס־טק. מדובר בחברות קטנות שלעתים זריזות יותר מאלה הגדולות, שפעילותן מתאפיינת ביכולת גמישות שאין בתעשיות הגדולות.
כשבוע טרם פרוץ מלחמת איראן השנייה ביקר בחשאי בישראל היזם והמיליארדר האמריקאי פאלמר לאקי שייסד את אנדוריל הנחשבת לאחת החברות העולות בשוק הביטחוני העולמי ומעורבת בתוכנית הגרנדיוזית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפיתוח מערכת "כיפת זהב" שתגן על מדינתו מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים אחרים.
ביקורו של לאקי בישראל התקיים בהזמנת משרד הביטחון במהלך שהוסבר לאחר מכן כ"ניסיון לפתוח את הראש ואת החשיבה ביחס לפיתוח יחסי הגומלין עם תעשיית הדיפנס־טק ולהאיץ את שיתופי הפעולה עם חברות בענף". ניצנים ראשונים לכך ניתן לזהות בשבועות האחרונים אל מול איום רחפני הנפץ הנשלטים באמצעות סיבים אופטיים שחזבאללה מפנה לעבר כוחות צה"ל הפועלים בדרום לבנון. מענה טכנולוגי לאיום זה אינו בנמצא, ובמערכת הביטחון טענו בימים האחרונים כי כשיבוא – הוא יבוא מצד חברות הדיפנס־טק ובהן קלע שבראשות חמוטל מרידור, ומאגוס, העוסקת בפיתוח של מערכות גילוי המבוססות על יכולות גילוי באמצעות בינה מלאכותית.
פרט לתהליכים המתקיימים בצה"ל ובמשרד הביטחון במסגרת תוכניות הרכש וההצטיידות, הצוות שבראשות אבולעפיה צפוי לבחון גם את התהליכים המתקיימים במשרד ראש הממשלה, במועצה לביטחון לאומי (מל"ל) ובמשרד האוצר, בהיותו הגוף שמווסת את זרם התקציבים. במערכת הביטחון סבורים שהשינויים המהותיים הנדרשים בתהליכי הרכש יהיו חייבים לחול על כלל הגופים המעורבים המשיקים אליו, שכן די בגוף אחד שיגיב אליהם באדישות כדי לתקוע את כל שרשרת הרכש. הניסיון לשמר את תקפותן של המלצות הצוות ומימושן עשוי לכלול הקמת מנגנון ייעודי חדש בתוך משרד הביטחון שתפקידו יהיה לשחרר בזמן אמת חסמים שעלולים לעכב תוכניות הצטיידות.
אל מול החזון של משרד הביטחון, שמימושו עשוי להזיז את הגבינה לחלק מהספקים המרכזיים שלו תוך שינוי כללי הרכש, הצוות שבראשות אבולעפיה עתיד לשמוע בקרוב ממנהלים בתעשיות הביטחוניות גם ביקורת נוקבת על המשרד עצמו, על סחבת ואיטיות מובנית בהוצאת הזמנות – באופן שעיכב לא אחת אספקה של מערכות ואמצעים הנחוצים לצה"ל. "אם בודקים איפה נמצאים הפקקים בתהליכים האלה, מוטב שמשרד הביטחון יבדוק גם את עצמו", אמר לכלכליסט בכיר באחת התעשיות.
שלושה צוותים כבר פועלים
הצוות שבראשות אבולעפיה הוא הצוות השלישי שמינה מנכ"ל משרד הביטחון ברעם ברקע המלחמה. בימים הקרובים הוועדה בראשות פרופ' שלמה מור יוסף הבוחנת את המענה שנותן משרד הביטחון לפצועי צה"ל אמורה למסור את המלצותיה לברעם, ובמרכזן מהלכים לשיפור השירותים ואיכות הטיפולים המוגשים לנכי צה"ל.
בסוף השנה שעברה צוות אחר בראשות מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר האלוף (במיל') אודי שני הגיש לברעם את המלצותיו על האצת הרפורמה ביצוא הביטחוני בניסיון להרחיבו באופן ניכר תוך מתן מענה לביקוש חסר תקדים בעולם למערכות נשק. במערכת הביטחון הביעו בימים האחרונים שביעות רצון מהרפורמה ביצוא הביטחוני, שהובילה להסרת חסמים באופן שמקל על חברות ביטחוניות לשווק ולמכור מערכות נשק ברחבי העולם. בשבועות הקרובים משרד הביטחון יפרסם את נתוני היצוא הביטחוני בשנת 2025 וזאת לאחר שב־2024 הוא שבר את שיא כל הזמנים והסתכם בכמעט 15 מיליארד דולר.
מימין: רובי סער של חברת IWI וטיל לורה של התעשייה האווירית
