בלעדי
פז מול גוד פארם במאבק על וולט מרקט, המחיר עשוי להגיע ל־300 מיליון שקל
לאחר שארבע קבוצות הגישו הצעות, פז ומייסדי גוד פארם הם המתמודדים המובילים במרוץ לרכישת רשת חנויות המזון של וולט. מדובר בשתי השחקניות היחידות להן תשתית קמעונאית שתוכל להזרים לוולט מרקט פעילות משמעותית כבר בטווח הקצר
הקרב על רכישת וולט מרקט נכנס לשלב ההכרעה. ארבע קבוצות הגישו בשבוע שעבר הצעות לרכישת פעילות רשת החנויות של וולט בישראל, כאשר ההצעה הגבוהה ביותר עמדה על כ־300 מיליון שקל. ההחלטה על זהות הרוכש צפויה להתקבל בשבועות הקרובים, אולם בענף מעריכים כי המחיר לבדו לא יקבע את זהות הזוכה.
בין המתמודדים נמצאים מייסדי גוד פארם אדם פרידלר ואוהד סנדלר, אורי מקס בשותפות עם קרן אייפקס, פז קמעונאות וקרן פרטית בראשות תור רוזנברג. לפי הערכות בשוק, הקרב המרכזי מתנהל בין קבוצת פרידלר־סנדלר לבין פז, בין היתר כי הם יכולים להיות בעלים אסטרטגיים מבחינת וולט מרקט.
המכירה נכפתה על וולט בעקבות החלטת הממונה על התחרות, מיכל כהן, שלא להאריך את הפטור שאפשר לחברה להפעיל במקביל פלטפורמת משלוחים לרשתות קמעונאות ובמקביל פעילות קמעונאית עצמאית באמצעות וולט מרקט. המשמעות היא שוולט נדרשת למכור את הפעילות, ובינתיים קיבלה תקופת מעבר מוגבלת לצורך השלמת העסקה. אלא שבניגוד למכרזים רגילים, במקרה הזה המחיר הוא רק אחד מהפרמטרים. גורמים המעורים בתהליך אומרים כי וולט בוחנת בעיקר מי יהיה השותף שיידע להפוך את וולט מרקט למנוע צמיחה משמעותי עבור הפלטפורמה בשנים הקרובות.
בענף מצביעים על מספר מבחנים מרכזיים שבהם נבחנים המציעים לרכישת וולט מרקט. הראשון הוא היכולת להרחיב את הפעילות, להביא לקוחות חדשים לפלטפורמה ולהגדיל את המכירות. השני הוא הנכונות להשקיע בפרסום ובחיזוק המותג בפלטפורמת וולט. השלישי הוא פיתוח קטגוריות חדשות מעבר למזון, ובראשן תחום הפארם באמצעות מודל החנויות השחורות (Dark Stores) – מרכז שירות לצרכנים שאינו נותן שירות פיזי, ומהווה מרכז לוגיסטי, חנות קמעונאית או מרכז הפצה המשרת רק קניות מקוונות. האחרון הוא הסיכוי לקבל את אישור רשות התחרות.
גורמים בענף מציינים כי שחקנים ללא פעילות קמעונאית משמעותית יתקשו יותר להזרים פעילות חדשה לוולט מרקט או לבצע השקעות רחבות לאורך זמן. בענף מעריכים כי רק שני מתמודדים - קבוצת גוד פארם ופז - מחזיקים כיום בתשתית הקמעונאית ובהיקפי הפעילות שיכולים להזרים לוולט מרקט נפחי פעילות משמעותיים כבר בטווח הקצר.
גם תחום הפארם נחשב לאחד ממנועי הצמיחה העתידיים. בענף סבורים כי וולט תרצה לראות את מודל החנויות השחורות מתרחב מעבר למזון.
סוגיית הפרסום מהווה שיקול בבחירת הרוכש. וולט רואה בפלטפורמה שלה גם זירת מדיה מסחרית, ולכן מבחינתה יש יתרון לרוכש שיראה נכונות להשקיע לאורך זמן בפרסום ובקידום הפעילות.
אחד הנושאים הרגישים ביותר צפוי להיות אישור רשות התחרות. בענף מעריכים כי מעבר למחיר, וולט תבחן גם את רמת הוודאות שהעסקה אכן תוכל לקבל את האישורים הנדרשים. אחד מסימני השאלה נוגע להצעה של אדם פרידלר ואוהד סנדלר. השניים, שגוד פארם שהקימו נשלטת כיום על ידי רמי לוי והם משמשים בה מנכ״לים ובעלי מניות, טוענים בתוקף כי לוי לא יהיה קשור ברכישה של וולט מרקט ובכוונתם לצרף שותפים לעסקה אם יזכו.
אבל גם כך עולה שאלה הקשורה לאופן בו בוחנת כיום רשות התחרות את מבנה תחרות בבואה לאשר עסקה. גם אם ההצעה תוגש באמצעותם באופן פרטי, ברקע עומדת העובדה שגוד פארם נמצאת בשליטת רמי לוי, המחזיק ב־51% ממניותיה.
גורמים בענף מעריכים כי רשות התחרות עשויה להסתכל לא רק על זהות המציע הפורמלי אלא גם על מבנה הבעלות והאינטרסים הכלכליים, ולראות את הצדדים כחלק מ"שולחן משותף" לצורך בחינת השפעת העסקה על התחרות. אם הרשות תראה את השניים כחלק מקבוצת לוי, הרי שלו קיימת כבר כיום פעילות אונליין רחבה בתחום המזון.
לשניים עלול להיות אתגר נוסף בדמות הפעלת וולט מרקט בשבת, שכן העסקים של לוי לא פועלים בשבת.
