בלעדי
הסקר שאינו סקר: טרנד הפולימרקט שמאיים על עיצוב התודעה
מחקר חדש מזהיר כי שוקי החיזוי וסימולציות AI מציגים מנדטים בלי לעמוד בכללי השקיפות החלים על סקרים, תוך טשטוש הגבול בין הימור לסקר. החוקרים מציעים לחייב גילוי על אופן יצירת הנתונים. ועדת הבחירות סירבה להגיב
כלים חדשים שנראים לציבור כמו סקרים ויכולים להשפיע על מערכת הבחירות באופן דומה, אך אינם כפופים לכללי השקיפות ולמגבלות החלים על סקרי בחירות, יוצרים פרצה שיש לסגור כבר בבחירות הקרובות. כך עולה ממחקר של ד”ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד”ר גיא לוריא וד”ר רחל ארידור הרשקוביץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
המחקר בוחן שני “תחליפי סקרים” חדשים: שוקי חיזוי דוגמת פולימרקט וסימולציות המבוססות על בינה מלאכותית. אף שאינם סקרי דעת קהל, הם מוצגים לציבור במספרים שנראים כמותם – אחוזי ניצחון, מנדטים ושיעורי תמיכה. החשש, לפי החוקרים, כפול: טעויות מתודולוגיות וחוסר דיוק, ולצדם יצירת תחליפים שנהנים מהסמכות המקצועית המיוחסת לסקרים, בלי להיות כפופים לחובות הגילוי ולמגבלות הפרסום שלהם. המחקר מדגיש כי פולימרקט אינה סקר. סקר בחירות מבקש למדוד העדפה – למי אנשים מתכוונים להצביע – ואילו שוק חיזוי מתמחר ציפיות לגבי מה שיקרה. המשתתפים אינם מדגם מייצג, וגם אין בו עיקרון של “אדם אחד, קול אחד”: מי שמשקיע יותר יכול להשפיע יותר על המחיר. לפי המחקר, גם סכומים קטנים יחסית יכולים להזיז את “סיכויי הניצחון”, ופולימרקט אינה מדויקת באופן עקבי יותר מסקרים או ממודלים המבוססים עליהם. בשווקים שבהם נפח המסחר קטן ביצועיה חלשים במיוחד.
החוקרים מזהירים גם ממניפולציה תקשורתית. שינוי במחיר למשך שעות בלבד יכול להפוך לצילום מסך ולכותרת שלפיה מועמד “זינק ל־70% סיכוי לנצח”. כך עלולה להיווצר לולאת משוב: השוק מגיב לחדשות ולקמפיינים, ולאחר מכן מחיר השוק חוזר לתקשורת כאילו היה מידע עצמאי חדש על מצב המרוץ. לדבריהם, הצגת שוקי חיזוי כמקור מהימן למידע על הבחירות עלולה לטשטש את ההבדל בין הימור ספקולטיבי, שבו המשתתף מסכן כסף על הערכתו לגבי אירוע עתידי, לבין סקר שמודד את עמדות הבוחרים.
גם לגבי “סקרים” מבוססי AI, קובעים החוקרים, אין כיום בסיס להתייחס אליהם כתחליף אמין לסקרים אנושיים לצורך הסקה סטטיסטית. מחקרים מצאו כי ממוצעים סינתטיים יכולים להיראות דומים לתשובות בני אדם, אך השונות בהם נמוכה יותר, הקשרים בין המשתנים שונים, ושינויים קטנים בפרומפט או בגרסת המודל יכולים לשנות את התוצאה.
לכן מציעים החוקרים להתייחס לנתוני פולימרקט ולסימולציות AI כאל תחליפי סקרים לצורך דיני הבחירות, כאשר הם מוצגים כמדידה או כחיזוי כמותי של דפוסי הצבעה, מנדטים או סיכויי ניצחון. המשמעות היא החלת שתי מגבלות מרכזיות: איסור פרסום נתונים חדשים מתום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות ועד סגירתן, בדומה לסקרים; וביתר תקופת הבחירות, חובת שקיפות וגילוי לגבי הדרך שבה נוצר הנתון.
לפי ההצעה, מי שמפרסם נתון המבוסס על פולימרקט יידרש לחשוף את נפח המסחר, הנזילות, מספר המשתתפים, ריכוזיות השוק ועסקאות חריגות, ולהבהיר שאין מדובר במדגם מייצג. בפרסום סקר AI יהיה צורך לחשוף בין היתר את המודל, מקורות הנתונים, הפרומפטים, מספר ההרצות והמשקולות, ולהבהיר כי ה”נשאלים” אינם בני אדם.
המחקר מציג גם ממצאים של ACDC (Anti Corruption Data Collective), ארגון מחקר ללא כוונת רווח. במחקר, שעליו דווח ברויטרס ב־9 בספטמבר 2026, נבחנו יותר מ־11 אלף שווקים הנוגעים לבחירות לקונגרס בפולימרקט וב־Kalshi. לפי הניתוח, ב־94% מהשווקים שנבדקו, עסקה בודדת של פחות מ־1,000 דולר הייתה יכולה להזיז את המחיר בשיעור המקביל לעשר נקודות אחוז של הסתברות. במאות מקרים בפולימרקט המחיר החדש נותר לפחות יממה.
שתי הפלטפורמות טענו מנגד כי מחיר מעוות יוצר הזדמנות ארביטראז’: אם המחיר התרחק מההסתברות הסבירה בעיני סוחרים אחרים, הם יכולים לסחור נגד העיוות ולהרוויח כשהמחיר מתקן את עצמו. לטענתן, כך נוצר תמריץ לשוק לתקן את העיוות.
מחקר נוסף שמובא בנייר מצא כי 1% מהארנקים היו אחראים לכ־68% מנפח המסחר בשווקי הקונגרס שנבדקו, ועשרה ארנקים בלבד לכ־17%. כלומר, מספר קטן של שחקנים יכול לקבל משקל משמעותי בקביעת “סיכויי הניצחון” המוצגים לציבור. החוקרים מציגים גם דוגמה לכשל אפשרי בתחזית: באוגוסט האחרון העניקו פולימרקט ו־Kalshi למועמדת בפריימריז בוויסקונסין סיכוי של 95%–96% לנצח – והיא הפסידה.
ועדת הבחירות המרכזית סירבה להתייחס למחקר של המכון לדמוקרטיה.
