עד כמה גדולה העליה במקרי חדלות הפירעון במשק?
המכות שנוחתות בחמש השנים האחרונות על המשק הישראלי נותנות את אותותיהן. גם אם יסודותיה של הכלכלה הישראלית איתנים, הרבה עסקים לא מצליחים לדלג מעל רצף המשברים הגלובליים והמקומיים אשר מקשים על ענפים ומגזרים עסקיים רבים לשגשג. לקראת פורום בכירי ענף המשפט בתחום חדלות פירעון של Duns 100 מתייחסים עורכי דין בכירים בתחום חדלות הפירעון לסוגיות מרכזיות איתן הם מתמודדים. עורכי הדין גם מתארים מה קורה בדיוק בשטח בתקופה הכלכלית המאתגרת אותה חווה המגזר העסקי
המלחמה בישראל, שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, הותירה חותם עמוק על הכלכלה הישראלית. בעוד שההשלכות הישירות של המלחמה עדיין מתגלגלות, מתחילות לבלוט התמונות המטרידות מהשטח המשפטי-כלכלי: עלייה חדה בהליכי חדלות פירעון, סגירת עשרות אלפי עסקים, ובעיקר - פגיעה קשה בענפים מרכזיים במשק.
על פי נתונים עדכניים, כ-60,000 עסקים נסגרו במהלך שנת 2024, כ – 50% מעל הממוצע השנתי בשנים קודמות, כאשר ענפי הבנייה, המסעדנות, ההיי-טק והתיירות נמצאים בחזית "הסובלים". לאור המספר הגבוה של העסקים הנמצאים בסיכון, ולצד המשך הלחימה עמוק לתוך שנת 2025, נראה שגם השנה הנוכחית תביא למספר גבוה של עסקים המגיעים לכישלון כלכלי. אך מעבר לנתונים הקרים, מסתמנת תמונה מורכבת יותר: משבר שהחל כהשלכה ישירה של המלחמה, הפך לסופת שלמה שבה מתרכזים גורמים נוספים - עלייה חדה בריבית, אינפלציה, מחסור בכוח אדם והפרעות לשרשרת האספקה.
בין עורכי הדין המתמחים בחדלות פירעון קיימת מחלוקת מעניינת: יש הסבורים כי השוק, שעבר כבר מספר משברים בשנים האחרונות, פיתח חוסן וידע להתמודד עם המצב, ולכן העליה במספר העסקים שיגיעו בעתיד הקרוב לחדלות פירעון תהיה מוגבלת יחסית. לעומתם, אחרים צופים עליה משמעותית בחודשים הקרובים, בעיקר בקרב חברות שנמצאות כבר בקשיים כלכליים אך מתחמקות מפנייה לבית המשפט בתקווה שהמצב יסתדר מעצמו.
השאלה המרכזית שעולה היא: האם המשק הישראלי מספיק חזק ובוגר כדי לספוג את המכות הללו מבלי לקרוס, או שמא אנו עומדים בפתחה של גל חדלות פירעון שיהיה הגדול ביותר מזה שנים?
מעבר לכך, קרוב לשנתיים לאחר פרוץ המלחמה עולה השאלה האם בתי המשפט מגלים רגישות מיוחדת כלפי אזרחים ובעלי עסקים שנקלעו לקשיים כלכליים בעקבות שירות מילואים ממושך או פגיעה ישירה מהמלחמה. עורכי הדין המובילים ש'חיים את השטח' מתארים תמונה מעורבת של התחשבות וגמישות מצד המערך המשפטי, אך לא ללא אתגרים. לדבריהם, המערך המשפטי והפיננסי אכן מגלה רגישות מיוחדת לקשיים הנובעים מהמלחמה. אולם, הרגישות הזו אינה חד-ממדית ודורשת הוכחה מדוקדקת של הקשר בין המלחמה לבין הקושי הכלכלי. המערכת מנסה לשמור על איזון בין החמלה לבין שמירה על הכללים המשפטיים.
עורכי הדין התייחסו בתשובותיהם לנושאים בוערים נוספים בתחום חדלות הפירעון, כמו למשל תיקון 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי והשפעתו על האיזון בין שמירת זכויות הנושים לבין מתן אפשרות לשיקום כלכלי של חייבים, ולשינויים המרכזיים או ההתאמות הנוספות שיש לבצע בחוק על רקע המלחמה והעובדה שלעסקים ייקח זמן להשתקם.
לכתבה התראיינו עו"ד ליהי בלומנפלד, שותפה, מחלקת חדלות פרעון, פישר (.FBC & Co), עו"ד גיל אורן, שותף מנהל, חדלות פירעון, מיזוגים ורכישות ומימון, Arnon, Tadmor – Levy, עו"ד תחסין עוואד, בעלים במשרד תחסין עוואד- עורכי דין ועורך הדין לירום סנדה ראש פירמת עורכי הדין L.S .
האם תיקון 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יצליח לדעתך להגביר את האיזון בין שמירת זכויות הנושים לבין מתן אפשרות לשיקום כלכלי של חייבים?
עו"ד גיל אורן: "כן. קיצור לוח הזמנים והדרישה להגיש תכנית הסדר מגובשת (ולא ראשית הסדר) מגבירים את הסיכוי שהתהליך לא ישמש למשיכת זמן ומעבר החברה להליך לפי חלק ב' במצב פחות טוב. תיקון 9 נותן מענה למקרים בהם יש נכונות והיתכנות להסדיר את החוב ולהביא לשיקום החייב (מגמה שהחלה עם תיקון 4 ). הוא מביא בחשבון מספר רחב יחסית של נקודות שעל ביהמ"ש לשקול ולכן שומר באופן מאוזן בסך הכל על האינטרסים של שני הצדדים".
עו"ד תחסין עוואד: "הסדרי חוב בהתאם לתיקון 9 הם טובים, כאשר ישנה היתכנות להגיע להסכמות עם הנושים על הסדר כזה, ובהתאם אכן דרוש לשם כך שקט זמני בדמות עיכוב הליכים קצר שיאפשר להשלים את אישור ההסדר. התיקון המוצע אמור לשפר את סיכוייהם של החייבים לאשר הסדרי חוב עם הנושים, בלי שהחייב יאבד שליטה בענייניו הכלכליים ובלי שיאלץ להיכנס להליך חדלות פירעון על כל השלכותיו של הליך זה, לרבות השמדת ערך. לדעתי – בהליכי ההסדר יש להקנות סמכויות רוחביות למנהל ההסדר לפחות בתקופה הראשונית וזאת במטרה שיוכל לסייע לבעלי המניות של החברה לקדם את ההליך הקוליטיבי, תוך סיוע לחברה בקידום פעילותיה, ובין השאר, לסייע לה בפתיחת חשבון בנק חדש שייועד לקידום מטרתו של ההליך".
עורך הדין לירום סנדה: "תיקון מספר 9 לחוק חדל"פ צפוי לחולל מהפכה מכיוונו של החייב ולאפשר את שיקומו המהיר תוך שמירה על כבודו ובעיקר שמירה על כבוד התא המשפחתי מקרבה ראשונה. לתיקון חמש נקודות עיגון מהפכניות. הראשונה: קיצור תקופת ההליך באמצעות הכוונה ברורה לבתי המשפט לייעל דיונים ולמנוע עיכובים מצד הנאמן או הנושים. השנייה: הגנה על דירת המגורים, חיזוק הרטוריקה לגבי הצורך להימנע ממכירת דירת המגורים של החייב, במיוחד כשיש ילדים קטינים או כשזו הדירה היחידה. השלישית: הפחתת עלויות מיותרות ומתן סמכות לבתי המשפט לדחות בקשות שאינן הכרחיות מצד הנאמנים (כגון חקירות מופרזות או מינוי בעלי תפקיד מיותרים). הרביעית: שקיפות וחובת הנמקה מצד הנאמנים, אולי התיקון החשוב ביותר המחייב נאמנים לנמק החלטות שמפחיתות מהתשלומים למחייה של החייב ומגביר את השקיפות לערער עליהן. החמישית: יש חיזוק לכך שטובת הקטינים נלקחת בחשבון (בתשלומי מחייה, במכירת דירה וכיוצ"ב)".
עו"ד ליהי בלומנפלד: "התיקון ממשיך את הקו הרעיוני אותו ביקש להנחיל המחוקק במסגרת הוראת השעה (תיקון 4), ולפיו ניתן לפסוק סעד של עיכוב הליכים גם כאשר מדובר בבקשה לאישור הסדר חוב (ולא רק בבקשה לצו פתיחת הליכים). התיקון מהווה התפתחות משמעותית בדיני חדלות הפירעון בישראל, ומעגן באופן קבוע את האפשרות למתן צו עיכוב הליכים במסגרת הליכי הסדר חוב. אני סבורה, כי התיקון משקף מגמה להקל על חברות בקשיים ולאפשר להן לגבש הסדרי חוב תוך הגנה על זכויותיהן מחד, ומאידך מבצע איזונים ובלמים על מנת שלא כל הליך חדלות פירעון יוגש בדרך של בקשה להסדר חוב, גם אם לא מדובר בהסדר חוב. בכך, התיקון מספק כלים משפטיים ברורים לבתי המשפט, ונותן מענה לכשלים ולנושאים שלא הוסדרו במסגרת תיקון 4. עם זאת, לדעתי השימוש בו צריך להיעשות בערנות מרבית, תוך וידוא כי לא יעשה שימוש לרעה בכלי זה גם במקרים שלא מתאימים, מה שיאפשר לחברות בקשיים להמשיך להחזיק במושכות בהנהלת החברה במקום בו אין לאפשר זאת. כך למשל, חברה שאין לה תכנית אמיתית לפירעון חובותיה; חברה שאין לה מקורות מימון לתקופת ההסדר ובפועל מציעה לממן את עצמה על חשבו הנושים; חברה שאינה פעילה בפועל ו\או חברה שאינה יצרנית, ו\או כל חברה שאין בה כל היתכנות להסדר חוב; ועוד".
עד כמה מורגשת העליה בחדלות הפירעון בעקבות המלחמה? אילו ענפים "סובלים" במיוחד בתקופה הזאת?
עו"ד ליהי בלומנפלד: "המגזר העסקי עבר לא מעט משברים בשנים האחרונות, ביניהם המלחמה הארוכה; האינפלציה והעלאות הריבית החדות אשר ייקרו משמעותית את המימון והקטינו את הביקושים; העדר השקעות זרות בשל חוסר הוודאות; ועוד. כל אלו גרמו לשוק להצטמצם באופן טבעי והובילו למקרים רבים של עסקים שהגיעו להליכי חדלות פירעון. המלחמה המתמשכת מטלטלת את המצב הפיננסי בשוק, בפרט בסקטורים ספציפיים שנפגעו (ונפגעים) מהשלכותיה וכן עסקים שממוקמים בפריפריה ופונו - אך גם לא מעט ענפים שהתנהלו במינוף גבוה והיו מסוכנים יותר מלכתחילה.
עם זאת, מניסיון העבר, בדגש על תקופת הקורונה שטמנה בחובה חששות אמיתיים מקריסה כלכלית דוגמת 2008, נדמה כי גם אם תהיה עליה מסוימת בהיקפי הליכי חדלות הפירעון, היא תהיה מוגבלת בהיקפה. השוק בוגר יותר ואחראי יותר, מבין שאנו מצויים בסביבה של חוסר וודאות, ובשל כך חברות שלא היתה להן התכנות כלכלית, בשל האירועים בשנים האחרונות, בעיקרן כבר סיימו את דרכן. חברות שיש להן התכנות כלכלית ופועלות בשוק נדרשות להתייעל ולהיערך למצבי שוק שונים בין היתר, באמצעות מימוש נכסים, צירוף משקיעים, מחזור חוב ופתרונות נוספים".
עו"ד גיל אורן: "ניתן לראות גידול ניכר בהליכי חדלות פרעון בדגש על (א) חברות ביצוע (קבלני בניה) ויזמים קטנים, בעיקר בפרויקטים של התחדשות עירונית, נוכח קושי בגיוס כוח אדם וגידול בתשומות הבניה, (ב) חברות היי טק אשר מתקשות לגייס הון בימים אלו מחד ולא עומדות באשראי הביניים שנטלו כדי לגשר על הפער. (ג) עסקים מתחום הבילוי והפנאי – בראש ובראשונה בתי קפה ומסעדות. אנחנו מכירים מגמה של בנקים שהחלה בתחילת המלחמה בנק לצמצם העמדת אשראי למסעדות. (ד) גורמים שהושפעו לרעה מעיכוב בהגעת סחורות וסגירת שווקים כגון סגירת נמל אילת, הגבלות הסחר שהטילה טורקיה, סגירת השמיים מעת לעת. בתחום היחידים הפנייה להליכי חדל"פ נמצאת בעליה כבר כמה שנים. להערכתנו – מאז כניסתו לתוקף של חוק חדל"פ ושיקום כלכלי ולאו דווקא בשל המלחמה".
עו"ד תחסין עוואד: "אני סבור כי העליה הניכרת תהיה במהלך החודשים הקרובים. כל החברות שנכנסו כבר להליכי חדל"ת הבינו שאין אלטרנטיבה עדיפה מזו של נקיטת הליכים אלו בשלב זה ולא בשלב מאוחר. לדעתי - הרבה חברות כיום נמצאות בקשיים כלכליים ותזרימיים אשר עונים על הגדרת "חדל פירעון" בחוק, כאשר הן מנסות להתכחש לאירוע בתקווה שהמצב יסתדר ללא מעורבות ביהמ"ש. לדעתי זו טעות חמורה למשוך את המצב הקיים יותר זמן כי משיכת הזמן עלולה לגרום לאובדן הסיכויים לשיקומה של החברה מאוחר יותר, במועד נקיטת ההליכים. לדעתי הענף שסובל בתקופה זו - הוא ענף הבניה. מצד אחד קיימת בעיה בעמידה בקצב הדרוש למסירת פרויקטים, בעיקר פרויקטים מגורים, וזאת בשל מחסור בכוח אדם, עליית ניכרת התשומות הבניה, לחץ נוראי מהדיירים לקבל את דירותיהם במועדים שסוכמו תוך חשיפה לנזקים לתשלומי דמי שכירות ופיצויים בגין דמי שכירות עבור חודשי האיחור, כאשר מצד שני אין כל מענה שניתן לסוגיה זו עד היום. לטעמי - צריך לייצר הוראת שעה לפיה תנוסח פשרה שתאפשר את איזון האינטרסים של כל הצדדים ושיש בה לצמצם את הנזקים לכל אחד, בהתאמה".
עורך הדין לירום סנדה: "במהלך המלחמה נרשמה עלייה חדה בכמות העסקים שנסגרו עם כ 60,000 עסקים במהלך שנת 2024 וכן נרשמה פגיעה בכמה ענפים עיקריים לרבות: א. ענף הבנייה שנפגע מזמינות כוח האדם, עלויות השילוח והתייקרות חומרי הגלם והריבית במשק. ב. החקלאות עם פגיעה בשרשרת האספקה באזורים הקרובים ללחימה העצימה וירידה בביקושים. ג. תיירות ותחבורה כאשר כמות תיירות הפנים ירדה למינימום. ד. מסחר קמעונאי ופנאי עת נסגרו חנויות רבות בתחום הרהיטים, אופנה וחנויות בגדים, מקומות בידור ומסעדות. המשך המגמה תלוי בעיקר בסיוע אותו תספק הממשלה לעסקים כפי שסיפקה בקורונה ואשר עצרה את גל הקריסות".
אילו שינויים מרכזיים/התאמות נוספות יש לבצע בחוק על רקע המלחמה והעובדה שלעסקים ייקח זמן להשתקם?
עורך הדין לירום סנדה: "לאורך שנים אני קורא לבצע התאמה חקיקתית רחבה ומהירה כדי למנוע קריסה של מגזר שלם. יש לייצר מסלול חדש לשיקום והבראה של העסקים הקטנים (עד 10 עובדים) בעת מלחמה או מבצע ממושך, וליצור להם הליך ייעודי הכולל הפסקת גבייה מיידית של מוסדות המדינה, הגנה מפני צווי פינוי לעסקים שלא שילמו שכירות, הגבלות על ריבית הפיגורים מול הבנקים וחברות האשראי ושלילת האפשרות להגבלת החשבון - או העמדת מלוא המסגרות לפירעון מיידי. יש להעביר את מסלול הטיפול בעסקים הקטנים ללשכת ההוצאה לפועל בדומה להסדר הנהוג כיום לבעלי חובות נמוכים ולנהל הליך ללא חובת מינוי נאמן".
עו"ד ליהי בלומנפלד: "הארכת תקופות ההגנה והקפאת ההליכים שמעניק החוק לתקופות ארוכות יותר, בעיקר בעסקים באזורי העימות, ללא ספק יקלו עם חברות בקשיים, בכפוף לכך שאלה אכן חברות פעילות. באופן דומה, הגנות מיוחדות מפני נושים, לעסקים שהוכח כי נפגעו ישירות מהמלחמה ו/או הקלות בדרישות להוכחת יכולת השיקום - יכולות לסייע אף הן. לצד אלו, ניתן לחשוב על התאמות פיסקאליות ותמריצים רבים שעשויים לסייע (יחד או לחוד), בהם: דחייה או פטור מתשלומי מס; תמריצים למשקיעים שיזרימו הון לעסקים בקשיים; הקמת קרן ממשלתית ייעודיות ו/או ערבויות מדינה ומסלולי אשראי מיוחדים לעסקים שנפגעו; פישוט בהליכים בירוקרטיים מול מס רכוש; ועוד. פעולות אלה ורבות נוספות יסייעו להניע את העסקים מחדש".
עו"ד גיל אורן: "לא חושב שהמענה יכול לבוא מכיוון חוק חדלות פירעון. המענה צריך לבוא באמצעות תמיכה של המדינה ומדיניות מכילה של הבנקים במקרים שיש להם תוחלת שתותווה על ידי בנק ישראל. אי אפשר להטיל את נטל אי פירעון החובות על נושים רגילים (ספקים ולקוחות) כי זה מייצר תגובת שרשרת. בהקשר של יחידים אפשר לשקול הקלות למשרתי מילואים ובני/ות זוגם ששירתו נניח 25% מימי השנה – להקל בבירוקרטיה ולאפשר הסדרים רכים ונוחים יותר, כאשר מביאים בחשבון מענקים ופיצויים שהמדינה משלמת".
עו"ד תחסין עוואד: "לדעתי - צריך להקל בדרישות לאישור הסדרי נושים מבחינת הרף הדרוש לאישור הסדרי נושים, ואף להרחיב את סמכויות ביהמ"ש לעניין סעיף 87 לפחות בעניין הסדרים לחברות שנקלעו לקשיים כלכליים כתוצאה ישירה מהמלחמה".
האם בתי המשפט מתחשבים בתקופה הזאת באנשים שמגיעים לחדלות פירעון כתוצאה משירות מילואים ארוך, או פגיעה הקשורה ישירות למלחמה שהובילה לחדלות פירעון?
עו"ד תחסין עוואד: "לדעתי כן - במיוחד בתי המשפט באזור חיפה והצפון אשר מנסים לקדם הליכי הסדר לחברות אלו".
עורך הדין לירום סנדה: "כן, בתי המשפט נוטים לגלות הבנה והתחשבות מיוחדת באנשים שהגיעו לחדלות פירעון בעקבות שירות מילואים ממושך או פגיעה כלכלית ישירה שנגרמה עקב המלחמה (כגון: פינוי מהבית, סגירת עסק, או אובדן הכנסה). עם זאת, חשוב להבין שההתחשבות אינה אוטומטית – היא מבוססת על ראיות קונקרטיות ונסיבות אישיות. ההתחשבות באה לידי ביטוי בקבלת הפטר מהיר עם קיצור תקופת התשלומים, קביעת צווי תשלומים נמוכים, אי ביטול ההליכים בגין מחדלים זמניים ויחס סלחני לחובות חדשים שנוצרו במלחמה".
עו"ד ליהי בלומנפלד: "בהחלט ניכר כי בתי המשפט והמחוקק מגלים התחשבות מיוחדת בתקופה זו כלפי חייבים המשרתים במילואים או שנפגעו כלכלית עקב המלחמה. ההתחשבות באה לידי ביטוי בהארכת מועדים, גמישות דיונית והכרה בקשיים הכלכליים והאישיים הנובעים מהמצב. עם זאת, חשוב להדגיש כי יש להקפיד לפעול בהתאם להליכים המשפטיים שנקבעו במועד, ולהגיש בקשות מתאימות להארכת מועדים או להקלות אחרות כאשר הדבר נדרש".
עו"ד גיל אורן: "במרבית המקרים הצד שכנגד מגלה הבנה ולא נדרש עוד סעד בהקשר הזה מבימ"ש. הבנקים הנחו בזמנים קיצוניים שלא לנקוט בהליכים נגד חייבים וככל שמתבקשות הקלות בהקשר של המלחמה – הם כאמור נכונים לסייע. זה בא ממקום של סולידריות אבל גם משיקול עסקי – שלא להיפגע תדמיתית ממקרה של חוסר רגישות וכד'. משרתי מילואים מסומנים בבנקים והבנק לא ממהר לשבור את הכלים מולם, אלא פועל להגיע לפתרונות ברמת הסניף".
d&b – לדעת להחליט
