בלעדי
מתאוששות לאט: מספר האורחים במסעדות בצפון עלה ב־16%
ההתאוששות של מסעדות בצפון בשנה האחרונה ניכרת, אך יש לזכור שהיא נרשמה בהשוואה לתקופה המקבילה שבה עסקים היו מושבתים עקב הלחימה העצימה. המגמות השתנו: סועדים מזמינים מקום בהתראה קצרה יותר ומבטלים פחות
המסעדות בצפון מתאוששות לאט. בין אוגוסט 2025 ליולי 2026 נרשמה עלייה של 8.9% במספר ההזמנות למסעדות בצפון, זאת בהשוואה לתקופה המקבילה, שבה התנהלה מלחמה בעצימות גבוהה. מספר האורחים שהגיעו בפועל (גם ללא הזמנה מראש) עלה ב־15.9%. כך לפי נתוני Ontopo שהגיעו לידי כלכליסט. לשם השוואה, באותה תקופה נרשמה בכל הארץ עלייה של 1.6% במספר ההזמנות למסעדות, ועלייה של 4.8% במספר האורחים. ההסבר לפער בין הצפון לשאר הארץ הוא שעסקי המסעדנות בצפון ניזוקו משמעותית והיו סגורים חודשים ממושכים בין אוגוסט 2024 ליולי 2025, כלומר גם לאחר שהמשק חזר לשגרה בשאר הארץ.
נצר שושני, בעלים של מסעדת לאגוס שבכנרת, אומר כי את ההתאוששות מרגישים בעיקר "בתיירות הנכנסת בסופי שבוע. אבל יש פה כל הזמן עליות וירידות. בפברואר עצרנו את הפעילות והיינו סגורים במשך כחודשיים. זה היה כואב כי זה נתן לנו ברקס והחזיר אותנו אחורה דווקא בתקופה שבה היינו במומנטום חיובי. כמובן שמדובר רק על ישראלים, הצליינים עדיין לא חזרו. הם אלה שמילאו את סירות הטיולים בכנרת. היו באים מאות אלפי צליינים, היו עושים סיבוב על האתרים הקדושים בכנרת ובאים למסעדות לאכול. זה לא קיים היום. יש פה ושם סירה אחת של צליינים".
נצר שושני, בעלים של מסעדת לאגוס: את ההתאוששות מרגישים בעיקר בתיירות הנכנסת בסופי שבוע. אבל יש פה כל הזמן עליות וירידות. בפברואר עצרנו את הפעילות והיינו סגורים במשך כחודשיים"
ליבת הצפון, הכוללת את אזורי הגליל, הגולן, העמקים, הכנרת, בית שאן, נצרת, עפולה ויישובים צפוניים נוספים, רשמה את הצמיחה החזקה ביותר ומתאוששת יותר מחיפה והסביבה. באזורים הצפוניים נרשמה עלייה של 12.2% במספר ההזמנות ועלייה של 22.6% במספר האורחים.
בחיפה ובטבעת החוף הצפונית נרשמה עלייה של 6.3% במספר ההזמנות, ועלייה של 11.9% במספר האורחים. כלומר, האזורים שחוו פגיעה משמעותית יותר בתקופות הלחימה מציגים כיום קצב התאוששות מהיר במיוחד.
לצד העלייה בפעילות, נרשם גם שינוי באופן שבו הציבור מקבל החלטות לגבי יציאה למסעדה. חלקם של המזדמנים מתוך כלל האורחים בפועל בצפון עלה מ־47.5% ל־48.5%. בליבת הצפון העלייה היתה חדה יותר: שיעור המזדמנים עלה מ־35.5% ל־38.1%.
במקביל, הציבור קיצר את אופק ההזמנה, הוא לא בהכרח יוצא פחות, אלא ממתין זמן רב לפני קבלת ההחלטה אם לצאת למסעדה ומתחייב קרוב יותר למועד היציאה, כיוון שקשה לתכנן במצב של אי־ודאות. בשנה הקודמת הסועדים ביצעו הזמנה באונליין ארבעה ימים מראש, ובשנה האחרונה הממוצע ירד ל־3.5 ימים, ירידה של כ־12%. גם בהזמנה טלפונית נרשמה ירידה של 14% בזמן ההזמנה מראש. קיצור זמן ההזמנות מראש הוביל לכך ששיעור הביטולים ביום ההגעה ירד. בשנה הקודמת עמד שיעור הביטולים ביום ההגעה על 23.5% מכלל ההזמנות. בשנה האחרונה הוא ירד ל־20.6%.
"לנו יש פריבילגיה שאנחנו לא מאוד בצפון. המצב שלנו שונה מהמסעדות שעל הגבול", אומרת ניר תמיר, מבעלי מסעדת תמרלין שבנהלל. "בעמק יזרעאל אנחנו הכי קרובים לבסיס חיל אוויר. לא סגרנו את המסעדה מ־7 באוקטובר אפילו לא ליום אחד, כדי לשמור על הצוות והקהילה, ויש לנו איטליז, אז בימים שלא פתחנו מסעדה, המשכנו לפתוח אותו ולפחות לראות את הפרצופים המוכרים. זה חיזק את הקשר עם הקהילה".
עכשיו, מעידה תמיר, בסופי שבוע יש פרצופים חדשים במסעדה. "אני מרגישה שמתחילים להגיע פרצופים שאני לא מכירה, מרדיוס רחב יותר. לפני המלחמה היו לנו לקוחות גם ממודיעין וירושלים, והם עוד לא חזרו לטייל בצפון, אבל אני מבינה שקשה לאנשים לתכנן תוכניות לטווח רחוק. אפילו אנחנו מתקשים לתכנן מראש. בשבת שעברה בלילה דיברתי עם השותף שלי שנראה היה שאנחנו פסע מתקיפה באיראן, וחשבנו מה לעשות, האם לצמצם הזמנות, לצמצם שעות עבודה, זה מטורף להתנהל ולהחזיק עסקים במציאות כזאת. אבל גם אנחנו כבעלי עסק מזכירים לעצמנו שאנחנו חייבים לצאת ולשבת במסעדות כדי לחזק גם את החזית הכלכלית של המדינה הזאת".
