גם תקציב המדינה ל־2026 ממתין להכרעה על סיום המלחמה והשבת החטופים
התקציב לא יאושר במועד והשנה תיפתח עם תקציב המשכי; נתניהו לא ממהר לקדם תקציב עתיר גזירות כשהקואליציה לא יציבה וסכנה של בחירות מרחפת מעליו; בשלב ראשון הוא יזרז חקיקת "חוק ההשתמטות" כדי להחזיר את יהדות התורה וש"ס לקואליציה, לצד שורה של חוקי הפיכה משטרית ותקשורתית
בימים כתיקונם, ב־31 באוקטובר, עוד שלושה שבועות, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' היה מניח על שולחן הכנסת את הצעת תקציב המדינה לשנת 2026, ובצדה את הצעת חוק ההסדרים במשק – אחרי שהממשלה כבר דנה בשתי הצעות החוק הללו ואישרה אותן. אבל תחת הממשלה הזו אין כמעט ימים כתיקונם. ראש הממשלה בנימין נתניהו וסמוטריץ' לא קידמו הצעת תקציב, לא כל שכן פעלו לאישור שלה. המשמעות הוודאית היא שהתקציב לא יאושר עד 1 בינואר, ומאותו יום משרדי הממשלה יפעלו לפי תקציב חודשי המשכי משנת 2025, בתוספת עליית המדד. במצב כזה, הם יתקשו לתפקד, לחתום על התקשרויות חדשות או להוציא פרויקטים לדרך.
הסיבה לכך שתקציב המדינה לא מקודם ואין למעשה דיונים בנושא אינה הזמן שמוקדש לעיסוק במלחמה ובגורל החטופים. הסיבה היא שנתניהו מוטרד בראש ובראשונה מגורל הממשלה והקואליציה. גורלן, ברור לכל, ייגזר מחתימתו או אי־חתימתו של הסכם עם חמאס, וממה שיוסכם בהסכם כזה תחת הלחץ האמריקאי. עד אז, כשהדברים עדיין נזילים, לאיש בקואליציה לא בוער להכין תקציב.
בטח לא כשתקציב 2026 צפוי להיות עתיר גזירות כלכליות, כדי לפצות לפחות על חלק מהתוספת העצומה לתקציב הביטחון, ועלויות הפיצויים והשיקום. ואפילו בלי גזירות חדשות, התקציב החדש לא צפוי לבטל גזירות שכבר נכנסו לתוקף – אז למה להרגיז את ציבור הבוחרים ולהזכיר לו את העול שהוא נושא בו, כשבכל רגע עלולות לפרוץ בחירות?
החוק מאפשר לממשלה לפעול בלי תקציב מאושר עד ל־31 במרץ 2026. סמוטריץ' הודיע באחרונה שבכוונתו לאשר את תקציב 2026 עד למועד הזה. אבל לפחות לפי ההערכות כעת, התקציב לא יאושר במועד והכנסת תיאלץ להתפזר.
אבל הערכות לחוד ונתניהו לחוד. כמו בשנה שעברה, ראש הממשלה ינסה למשוך את פיזור הכנסת עד הרגע האחרון, ואם יחשוק בתקציב בכל זאת לא יהסס לכופף שוב כמה כללים כדי להעביר אותו. פיזור כפוי של הכנסת הוא הדבר האחרון שנתניהו יסכים לו, ובנסיבות כאלה הוא יפזר אותה בעצמו, עם מועד מוסכם ונוח עבורו לבחירות.
נתניהו ינסה למשוך את פיזור הכנסת עד הרגע האחרון, ואם יחשוק בתקציב לא יהסס לכופף שוב כמה כללים כדי להעבירו. פיזור כפוי של הכנסת הוא הדבר האחרון שרה"מ יסכים לו
ב־17 באוקטובר, בעוד 9 ימים בלבד, ימלאו שלושה חודשים להתפטרותם של שרי ש"ס ממשרדי הפנים, הבריאות, העבודה, הרווחה והדתות. נתניהו מקווה שעד למועד הזה ישובו שרי ש"ס לממשלה. המשא ומתן להשבת החטופים וסיום המלחמה יכול לספק תירוץ מעולה. יו"ר ש"ס אריה דרעי קרוב מאוד לנתניהו, וחרף פרישת השרים, חברי הכנסת של סיעתו הצביעו בעד יוזמות הממשלה בתקופת הפגרה, לרבות אישור תקציב נוסף של 31 מיליארד שקל, שרובו מיועד להוצאות ביטחון.
אם עד 17 באוקטובר לא ישובו שרי ש"ס למשרדיהם ויחלפו שלושת החודשים מהתפטרותם, לא ניתן יהיה להאריך את המינוי של שר המשפטים יריב לוין ושר התיירות והשיכון חיים כץ כממלאי מקום בחמשת משרדי ש"ס. לוין, כץ או אחרים שבהם יבחר נתניהו ימונו כשרים קבועים, כמובן עם התחייבות שיפרשו במקרה שש"ס תשוב לקואליציה. כץ, שכבר משמש כשר השיכון באופן מלא לאחר שחלפו שלושה חודשים מפרישת יצחק גולדקנופף, כבר חתם על התחייבות כזו.
אז מדוע בעצם ש"ס ויהדות התורה לא חוזרות לקואליציה? אבן הנגף, גם כאן, אינה ההסכם להשבת החטופים אלא אי־חקיקתו של חוק ההשתמטות. נתניהו צריך להחליט האם לחוקק חוק השתמטות שיענה על מאוויי החרדים ויסדר להם פטור מגיוס לנצח, או להמשיך למשוך זמן. וגם כאן, שיקולי בחירות הם שיכריעו. עד כה ההערכות בכנסת היו שנתניהו לא יסכים לחוקק, ויעדיף לפזר את הכנסת, תוך פזילה לציבור שמתנגד לפטור לחרדים.
אלא שגם החרדים מבינים שבלב קמפיין הבחירות של האופוזיציה יעמוד חוק ההשתמטות, או "חוק הגיוס", כפי שהכריז שלשום יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן בריאיון ל"ידיעות אחרונות". לכן הם תוהים שמא עדיף להם להתפשר על חוק השתמטות מרוכך, כזה שנתניהו יוכל לבלוע, ולפחות ישחרר את בוחריהם המשתמטים משירות מאימת המעצרים.
לפי הסקרים כיום, גוש הימין יתקשה להשיג רוב בכנסת. זה כמובן עשוי להשתנות, אבל מבחינת החרדים ייתכן שעדיף חוק השתמטות כלשהו, בבחינת "ציפור חופשית אחת ביד", כי הציפור הזו עלולה לפרוח אחרי הבחירות. ובשביל זה יידרשו הפוליטיקאים החרדים לשכנע את אדמו"ריהם. הטיעון יהיה שהסדרה חוקית כלשהי תבטיח השבה מיידית של הטבות כלכליות לאברכים, כמו קצבת אברך וסבסוד מעונות.
1 צפייה בגלריה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. הממשלה תמשיך לנסות לצמצם את סמכויותיה
(צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
בינתיים, ב־19 באוקטובר, עוד 11 ימים, ייפתח כנס החורף של הכנסת. בקואליציה, שמודעת לאפשרות שימיה עלולים להתקצר, נערכים ל"ניקוי שולחן" מהיר ככל האפשר והאצה של חקיקת חוקי ההפיכה המשטרית.
בראש ובראשונה מדובר בחוק לפיצול משרת היועצת המשפטית לממשלה, שכבר אושר בוועדת השרים לחקיקה בניגוד לעמדתה של היועצת המכהנת גלי בהרב־מיארה. החוק מפריד בין משרת הייעוץ המשפטי לממשלה לבין תפקיד התובע הכללי, ומצמצם כך את סמכויותיה של בהרב־מיארה. כרגע זה המקסימום שהממשלה יכולה לקבל, לאור פסיקת בג"ץ שאסרה על הדחת היועמ"שית, ולאור החלטתו בשבוע שעבר לא להתיר לממשלה להקים ועדה להדחתה בלי שר משפטים בדימוס או יועץ משפטי לשעבר. מיותר לציין שבנסיבות הנוכחיות, גם חוק פיצול התפקיד, אם יאושר, יגיע למבחן בג"ץ.
אבל לא רק פיצול תפקידים. נתניהו ביקש בשבוע שעבר משר המשפטים לוין לקדם חוק להחלפה אוטומטית של פקידים בכירים לאחר כינון ממשלה חדשה. "לא סביר שרוב מוחלט של הפקידים הבכירים מגיעים מאותה תפיסת עולם. זוהי מערכת אנטי דמוקרטית", טען. לפי ההצעה, ממשלה חדשה תוכל להחליף במהלך 100 הימים הראשונים לכהונתה בעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי, לרבות היועץ המשפטי לממשלה, הרמטכ"ל, ראשי המוסד והשב"כ, המפכ"ל, נציב שב"ס, נציב שירות המדינה והממונה על התקציבים באוצר.
שר התקשורת שלמה קרעי מצדו מתכוון להגיש לקריאה ראשונה את הצעת חוק השידורים, שאושרה בוועדת השרים לחקיקה בחודש שעבר, גם היא חרף התנגדותה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה אביטל סומפולינסקי. היא טענה ש"קידום הצעת החוק הלוקה בפגמים מהותיים, מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ואת יכולתה לבצע תפקידה החיוני במדינה דמוקרטית". מבחינת קרעי, זו אינה בעיה אלא דווקא הבהרה שהוא בכיוון הנכון מבחינתו.
עוד חוקים שכבר אושרו בוועדת השרים לחקיקה ובקואליציה יבקשו לקדם עם פתיחת כנס החורף: חוק של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) להחלשת היועמ"שים במשרדי הממשלה, כך שיהיו כפופים למנכ"לי המשרדים ולא ליועמ"שית; הצעה של ח"כ אושר שקלים (הליכוד) לביטול "ועדת גרוניס" לאישור מינויי בכירים המאשרת את מינוים של הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, נגיד בנק ישראל, המשנה לנגיד ועוד. נוסף על כל אלה, מאחר ששנת 2026 תחל כאמור ללא תקציב - יפעילו בקואליציה מכבש לחצים להעברת כספים קואליציוניים לחרדים ולמתנחלים עוד לפני סיום שנת התקציב הנוכחית, כי עד לאישור התקציב ל־2026 לא יהיה ניתן להעביר עודפי תקציב משנה לשנה.
ובלי קשר לחוקי ההפיכה המשטרית שבצנרת, השרים ינסו להמשיך לאייש, תחת מגבלת הזמן, שורה ארוכה של משרות פנויות במשרדי הממשלה - למשל הממונה על התקציבים, וגם בחברות הממשלתיות: יו"ר תעשייה אווירית, יו"ר רשות שדות התעופה, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, ראש רשות האוכלוסין, ושורה של כיסאות פנויים בדירקטוריונים של החברות הממשלה.
זה לא שהמנהל התקין או השירות לציבור מטריד אותם לפתע, אלה פשוט ג'ובים שטרם חולקו לטובת מי שיכול לסייע להם בפריימריז המתקרבים.
