סגור

דו"ח המבקר
בלוף הקנסות על עבירות בטיחות: הקבלנים שילמו רק 5% מתוך 42 מיליון שקל שהוטלו עליהם

דו"ח המבקר חושף כי חל שיפור בפעולות המדינה לטיפול בתאונות באתרי הבנייה, אך ישראל עדיין בולטת לשלילה לעומת יתר מדינות אירופה; המבקר מצא כי גם במקומות שבהם חל שיפור כמו היקף הצווים שהוצאו לקבלנים, יש כשלים במעקב אחר תיקון הליקויים

מספר ההרוגים בשנים האחרונות מתאונות בנייה היה גבוה פי יותר משניים מממוצע ההרוגים ב-28 מדינות האיחוד האירופי, כך פתח המבקר את הדו"ח העוסק בתחום הכאוב של תאונות באתרי בנייה. בכל אחת מהשנים 2020 ו-2021 נהרגו 32 עובדים בתאונות עבודה בענף הבנייה, ובשנים 2017 - 2020 שיעור העובדים שנהרגו בתאונות אלו היה גדול משיעורם בענפי התעשייה, השירותים והמסחר והחקלאות.
לכל ידיעות דו"ח מבקר המדינה - לחצו כאן
דו"ח המבקר התייחס גם למאמצים שהשקיעה המדינה בשנים האחרונות בניסיון לעצור או לפחות להפחית משמעותית את היקף ההרוגים והפצועים. כך, בצד החיובי, ציין המבקר כי הגוף שאמור לעצור ולפקח על התאונות – מנהל הבטיחות במשרד הכלכלה הגביר משמעותית את פעילותו באתרי הבנייה, מספר ביקורי הפיקוח של מפקחי הבטיחות גדל בין השנים 2017-2020 ב-74% והגיע ל-12.5 אלף ביקורים בשנה. במקביל הממשק עם גופים שונים הלך והתהדק וסייע למנהל הבטיחות לממש את האכיפה והפיקוח ביעילות רבה יותר. יחידת פל"ס במשטרה צוינה בהקשר זה לחיוב, וכך גם השת"פ עם רשם הקבלנים.
עם זאת, דרך היישום של הפעולות עדיין לוקה בחסר, ומהדו"ח עולה, כי גם פעולות אכיפה וענישה שהוחלט עליהן אינן מיושמות בצורה טובה. הדוגמה הבולטת ביותר בהקשר זה נוגעת לגביית הקנסות (עיצומים כספיים) בשנים 2018 - 2020. מנהל הבטיחות הטיל כ-1,350 קנסות בגין עבירות בטיחות בענף הבנייה ובסכום כולל של 42.7 מיליון שקל, אלא שנראה כי הקבלנים לא מיהרו לשלם והמדינה לא מיהרה לגבות מהם את הכספים. נכון לסוף 2020 שולמו עיצומים של כ-2.1 מיליון שקל בלבד - כ-5% מהעיצומים שהוטלו. באוקטובר 2020 החלה זרוע העבודה להעביר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (המרכז לגביית קנסות) עיצומים לגבייה, ונכון ליולי 2021 הועברו לגבייה עיצומים בסכום של כ-10.7 מיליון שקל. מהביקורת עולה עוד, כי דרך הטיפול וההזנה של הקנסות לגבייה היא מיושנת ומוזנת ידנית לקובץ אקסל.
1 צפייה בגלריה
אתר בנייה בצפון ת"א שבו התרחשה היום תאונת עבודה
אתר בנייה בצפון ת"א שבו התרחשה היום תאונת עבודה
אתר בנייה בצפון ת"א שבו התרחשה תאונת עבודה
(צילום: מד"א)
אחת הטענות של מנהל הבטיחות לאורך השנים נגעה למחסור החמור במשאב האנושי אשר מקשה עליה להגיע לאתרי בנייה רבים ופוגע על הפיקוח והאכיפה. היקף המפקחים גדל משמעותית מאז 2019, בשנה זו היו 95 משרות מאוישות, ובינואר2021 מספר המשרות כבר עמד על 148, אך עדיין לא גויסו כלל המשרות שעליהן סוכם, 28 משרות לא אוישו ולא התווספו 7 מתוך 60 המשרות עליהן סוכם עם משרד האוצר.
גם מספר הצווים גדל משמעותית לפי בדיקת המבקר בשנת 2020 ועמד על 5,800 צווים לעומת כ-900 בלבד בשנת 2017. מספר צווי הפסקת העבודה גדל ב-43% ל-93 צווים. עם זאת, נמצא כי המעקב אחר תיקון ליקויי הבטיחות לא היה שיטתי, ולא היה מנגנון מעקב אחר קבלת הודעות התיקון של הקבלנים וביצוע הצווים.
נקודה נוספת שעולה מהדו"ח היא במישור של החקירות. מנהל הבטיחות לא הפעיל יחידה ייעודית לטובת סיוע בחקירות הפליליות, ומי שעסק בפעילות זו היו המפקחים ה"רגילים" שפעלו בנושא בנוסף ליתר התפקידים שביצעו. המבקר ציין כי היעדר פעילות ייעודית זו פגעה באכיפה. בנוסף, נמצא, כי מנהל הבטיחות לא מפיק לקחים לגבי תאונות של "כמעט ונפגע" החשובות במיוחד כדי למנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד. למנהל אין נתונים לגבי תאונות אלה והוא לא מנתח נתונים כאלה לצורך הפקת לקחים. כמו כן, תחקירי יחידת פל"ס לא מועברים אליו לצורך לימוד והטמעה.
לצד צווי הבטיחות נקבע מנגנון נוסף שאמור לסייע באכיפה, ובמסגרתו ניתן להשעות קבלנים שבאתריהם בוצעו עבירות בטיחות רבות מהתקשרות עם משרדי ממשלה והתמודדות על מכרזי מדינה. מנגנון זה נקבע בשיתוף עם רשם הקבלנים והחשכ"ל שהינו הגוף שמטפל במכרזים, אלא שבפועל מתוך 4 קבלנים שהושעו הוקפאה ההשעיה לשלושה מהם.
בסיכום הדו"ח כתב המבקר שעל אף המהלכים שננקטו, יש פערים במערך הפיקוח והאכיפה. לא מתקיימת אכיפה אפקטיבית דייה של עבירות הבטיחות הפליליות בענף הבנייה, ופעולותיו של מינהל הבטיחות בנוגע לניתוח הנתונים והפקת הלקחים בעקבות תאונות עבודה טעונות שיפור והרחבה. למינהל הבטיחות לא הוקצו מלוא המשרות לתחום הפיקוח על הבטיחות בענף הבנייה, בהתאם לסיכום התקציבי בנדון, ולא אוישו מלוא המשרות שהוקצו לו בתקן".
מזרוע העבודה במשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "אנו לומדים את דו"ח המבקר ונפעל בהתאם להמלצותיו על מנת להמשיך במגמת השיפור באכיפה באתרי הבנייה. המציאות בשטח אכן דורשת שינוי עמוק ולכן שרת הכלכלה מינתה את סגן השרה לעסוק בתחום מניעת תאונות העבודה, ויחד הם מקדמים רפורמה בתחום הבטיחות על בסיס הידוק התיאום ושיתוף פעולה בין מנהל הבטיחות בזרוע העבודה, המוסד לבטיחות וגהות, ביטוח לאומי, מעסיקים, עובדים וארגוני חברה אזרחית וזאת כדי לעמוד ביעדים שהציבה השרה ליצור שיפור משמעותי בתחום הבטיחות בעבודה".