החוב זינק בשל המלחמה. האם הגיע הזמן להחזיר את מלווה החובה?
מלחמות אינן מסתיימות ביום שבו שוקטים התותחים. הן ממשיכות ללוות את הכלכלה שנים ארוכות לאחר מכן, באמצעות חובות, תשלומי ריבית והוצאות ביטחון ושיקום שמכבידות על תקציב המדינה. המלחמה הארוכה שידעה ישראל, מאז אוקטובר 2023, אמנם עוד לא באה לסיומה, אבל כבר ניתן לראות שהיא צפויה להותיר אחריה לא רק מחירים ביטחוניים וחברתיים כבדים, אלא גם חשבון כלכלי שהדורות הבאים ידרשו לשלם. עלות המלחמה ב-3 השנים האחרונות מסתכמת בכ-400 מיליארד שקל. לפני ה-7 באוקטובר, בשנת 2023 יחס החוב-תוצר של מדינת ישראל עמד על נתון פנטסטי של 60% ולקראת סוף שנת 2026 הנתון של החוב-תוצר מתקרב כבר ל-70%.
הממשלה הבאה ושר האוצר החדש יידרשו להכריע כיצד מתמודדים עם החוב שהצטבר, מבלי לפגוע באופן משמעותי בשירותים הציבוריים, להכביד עוד יותר על הצמיחה או להמשיך ולהעמיק את הגירעון. התשובה צריכה לכלול מהלך, שכמעט נעלם מארגז הכלים הכלכלי של ישראל: מלווה חובה לאומי בהיקף של 20 מיליארד שקל לפחות.
הרעיון בגיוס הון באמצעות מלווה חובה מהציבור מגיע על מנת שהמדינה והממשלה הבאה יוכלו להתמודד בצורה טובה יותר עם הבור בתקציב שמשאירה להם הממשלה שמסיימת את ימיה. עניין נוסף הוא שעל רקע המלחמה השתנתה סביבת גיוס החוב של ישראל. הריביות בעולם עלו, הסיכונים הגיאופוליטיים התגברו, והמלחמה רק הגדילה את צורכי המימון של הממשלה. התוצאה היא עלות גבוהה יותר של גיוס חוב בהשוואה לעידן הריבית הנמוכה, לצד רגישות גוברת של המשקיעים הבינלאומיים למצבה הפיסקלי של ישראל. כל מיליארד שקל שמגויס בריבית גבוהה מתורגם להוצאות מימון שיבואו על חשבון החינוך, הבריאות, התשתיות והשירותים לאזרח.
מלווה חובה יאפשר למדינה לגייס הון משמעותי ממקור מקומי, בתנאים ארוכי טווח שייקבעו מראש, ולצמצם את הצורך במחזור חובות יקרים או בגיוסים נוספים בשווקים הבינלאומיים. חשוב לדייק: מלווה חובה אינו מוחק חוב, אלא מחליף חלק ממנו בחוב כלפי הציבור. יתרונו הכלכלי יהיה ממשי אם תנאיו יאפשרו למדינה להוזיל את עלויות המימון, לייצב את מועדי הפירעון ולהפחית את התלות בשווקים החיצוניים.
אבל המהלך אינו רק פיננסי. הוא גם מסר לעולם. כאשר משקיעים זרים, חברות דירוג אשראי וגופים פיננסיים בינלאומיים יבחנו את יכולתה של ישראל להתמודד עם השלכות המלחמה, הם יראו מדינה שאינה מסתפקת בהגדלת החוב, אלא מפעילה כלים נוספים ומגייסת את משאביה הפנימיים ועושה זאת באחריות.
רמי קוסטוקובסקי
כדי שהמהלך יהיה צודק, עליו להיות פרוגרסיבי. החובה להשתתף במלווה תחול על אזרחים שהכנסתם מעבודה עולה על שכר המינימום, אך גובה ההשתתפות ייקבע במדרגות בהתאם לכושר ההשתכרות. החישוב יתבצע לפי התא המשפחתי, תוך התחשבות במספר המפרנסים, בילדים ובהכנסה הפנויה. משפחה שבה שני בני זוג משתכרים שכר בינוני אינה דומה למשפחה בעלת הכנסות גבוהות במיוחד. מי שמרוויח יותר ילווה למדינה יותר. לצד זאת, יש להבטיח שהמלווה יישא תשואה מוסדרת ויוחזר לאזרחים במועד מוגדר.
הצעה כזאת אינה המצאה חדשה. ישראל כבר הפעילה מלוות חובה בתקופות של מצוקה ביטחונית וכלכלית. לאחר מלחמת יום הכיפורים הונהגו מלוות מלחמה בחובה וברשות, ובשנת 1982, בעקבות מלחמת לבנון הראשונה, הוטל מלווה שנועד לסייע במימון הוצאות המלחמה. מדינת ישראל ידעה בעבר להיעזר באזרחיה כדי להתמודד עם אתגרים לאומיים חריגים. אפשר לעשות זאת שוב.
החלופה היא להמשיך ולגלגל את עלויות המלחמה קדימה, תוך הגדלת תשלומי הריבית והצרת מרחב הפעולה התקציבי של הממשלות הבאות.
לכן, מלווה חובה לאומי, מוגבל בזמן, שקוף, מדורג והוגן, יכול להוות אחד הפתרונות בקונסטלציה הגיאו-פוליטית והכלכלית של מדינת ישראל. מדובר במהלך שיכול להיות אחד המהלכים הכלכליים החשובים של הממשלה הבאה. אחרי שנים שבהן אזרחי ישראל נשאו בנטל הביטחוני, הגיע הזמן לגבש גם תוכנית אחראית לנשיאה בנטל הכלכלי — כזאת שתאפשר למדינה להחזיר חובות בתנאים טובים יותר ולהעניק לדור הבא נקודת פתיחה יציבה יותר.
רמי קוסטוקובסקי הוא מייסד ומנכ"ל קרדיט משכנתאות
