עליית מדרגה באכיפת רשות התחרות כנגד שיבוש משפט
רשות התחרות הגישה ביום חמישי (3.7.2025) כתב אישום כנגד סמנכ"ל מכירות בחברת שסטוביץ בחשד להשמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט שנעשו במהלך חקירה של הרשות בתחום המזון.
על פי כתב האישום, הסמנכ"ל מחק מהטלפון הנייד התכתבויות וואטסאפ לאחר שנודע לו על פתיחת חקירת הרשות ולאחר שהבין שהתכתובות שהיו במכשיר הסלולארי שלו עשויות להיות רלוונטיות לחקירה.
הרשות אמנם קשרה בין כתב האישום הזה לבין פעולות האכיפה הנוספות שנעשו על ידה בתחום המזון, אך מדובר באירוע ובחשדות שונים לחלוטין.
בניגוד לשאר המקרים בהם ננקטו פעולות אכיפה בהקשר של תחום המזון, כאן בחרה הרשות להגיש כתב אישום אך ורק בהקשר של עבירות שהן מתחום שיבוש מהלכי המשפט וללא עבירה מתחום התחרות.
מדובר בצעד תקדימי ויוצא דופן מצד רשות התחרות שעד היום לא הגישה בנפרד כתבי אישום על עבירות שיבוש.
רוב החקירות הכלכליות שמתנהלות כיום, וכך גם חקירות המזון, כוללות התמודדות עם כמויות עצומות של חומרי חקירה שעיקרם הוא חומרי מחשב שכוללים מיילים, תכתובות, מסמכים ועוד חומרים רבים. ההתמודדות עם חומרים אלו היא מורכבת ודורשת יכולות טכנולוגיות גבוהות שיאפשרו לסנן את החומרים הרלוונטיים ולצמצם את הפגיעה בפרטיות. גופי האכיפה משקיעים תקציבים עצומים ברכישה ובפיתוח של יכולות שכאלו. מנגד, האפשרות למחוק התכתבויות וחומרי מחשב אחרים הפכה להיות קלה, נגישה שלא לומר מפתה.
הגשת כתב האישום משקפת את עמדת הרשות לפיה מחיקת ההודעות כמוה כהשמדת ראייה גם אם הרשות מצליחה לאתר את ההודעות במכשירים אחרים. העונש הקבוע לצד עבירת השמדת הראייה הוא חמש שנות מאסר, עונש שזהה בחומרתו לעבירה המרכזית בחוק התחרות – עבירת הקרטל.
המסר לשוק - היזהרו
כפי שעולה מהודעת הרשות, בבסיס ההחלטה להגיש כתב אישום נמצאת החומרה שהרשות מייחסת לפעולות שעלולות לשבש את חקירותיה.
ההחלטה להגיש את כתב האישום מצטרפת להחלטה של הרשות להטיל, בכפוף לשימוע, עיצום כספי בסך 8 מיליון ₪ על שופרסל בשל מענה חלקי לדרישת נתונים שנשלחה לה במסגרת מחקר שהרשות ערכה בתחום המזון. גם שם הסבירה הרשות את החשיבות שהיא רואה במענה מלא לדרישות נתונים שעל בסיסן מבצעת הרשות את תפקידיה.
ההחלטות הללו מהוות תמרור אזהרה עבור כלל השחקנים בשוק. במישור הפלילי, הרשות מבהירה כי היא תאכוף בחומרה מהלכים שישבשו את חקירותיה, גם אם בסופו של יום לא יימצאו ראיות לעבירות על חוק התחרות כנגד החשודים.
במישור המנהלי, הרשות מבהירה שהיא לא תהסס להטיל את העיצום המקסימלי על פי החוק, גם אם מדובר במענה חלקי שלא קשור לבחינה של הפרת החוק או ואין בו חשד להסתרה של המידע.
יחד עם זאת, שתי ההחלטות מעוררות גם סימני שאלה.
הסמכות לחקור עבירות שיבוש הליכי משפט ניתנה לרשות התחרות רק כאשר מתעורר חשד לביצוען אגב חקירה על עבירות לפי חוק התחרות והמזון. ואכן בכל המקרים הקודמים בהם הוגש על ידי הרשות כתב אישום בעבירות שיבוש הוא היה נלווה לאישום על עבירות לפי חוק התחרות. זהו המקרה הראשון שבו מוגש כתב אישום רק על עבירות שיבוש.
מכאן עולה השאלה, האם מכיוון שהמחוקק נתן לרשות את הסמכות לחקור עבירות שיבוש רק כשמתעורר חשד לביצוען אגב חקירה, הוא התכוון שגם כשבסופו של יום לא נמצאות ראיות לעבירה על חוק התחרות הרשות תחקור ותגיש כתב אישום רק על עבירת השיבוש? סביר להניח שבית המשפט יצטרך להכריע בשאלה זו.
בהליך המנהלי, עולה השאלה האם הטלת העיצום המקסימלי (בכפוף לשימוע) כאשר מדובר על גורם שאמנם מסר מענה חלקי בלבד, אך כן שיתף פעולה עם בדיקת הרשות ולא מיוחסת לו כוונה לפגוע בבדיקת הרשות, היא הדרך הנכונה, והאם הרשות בחנה את השלכות הרוחב של החלטתה זו.
כך או כך, על השחקנים בשוק לקחת את הדברים לתשומת ליבם, להבין כי הרשות עלתה מדרגה בצעדי האכיפה שהיא נוקטת ולהיזהר היטב לפני שהם מוחקים תכתובות או מוסרים מענה חלקי לדרישות נתונים.
עו"ד אסף מוזס הוא שותף במחלקת דיני התחרות במשרד עוה"ד מיתר
