פרשת הרוגלות
"אסורות, חמורות, פוגעניות”: 4 שנים אחרי תחקיר כלכליסט, שיטות העבודה של המשטרה נחשפות
בינואר 2022 חשף כלכליסט כי המשטרה מחדירה את תוכנת הריגול פגסוס של NSO לטלפונים של אזרחים בלי פיקוח. ארבע שנים אחרי, דו"ח מבקר המדינה מאמת ממצאי התחקיר על דפוס הפעולה המופקר במשטרה: מאות חדירות לטלפונים שלא כחוק, איסוף אסור של מידע ושימוש בו, הטעיית שופטים - והתעלמות רשלנית בפרקליטות
ארבע שנים לאחר שתחקיר כלכליסט חשף את הפעילות הלא חוקית, חסרת הסמכות ופוגעת בזכויות האזרח של המשטרה, אשר חדרה באמצעות כלי ריגול ואמצעי האזנת סתר לטלפונים של אזרחים, מפרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח ביקורת מיוחד בנושא.
דו"ח המבקר מאשר במלואם את ממצאי התחקיר של העיתון, ומתאר את פעולות חטיבת המודיעין הטכנולוגי (סייבר־סיגינט) של המשטרה בין 2015 ל־2021 כ"אסורות, חמורות ופוגעניות". במקביל, מותח הדו"ח, שאורכו 276 עמודים, ביקורת על מערך הפיקוח של היועץ המשפטי לממשלה אז, בראשות המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים, עו"ד עמית מררי. מררי היא גם זו שעמדה בראש הצוות שבדק, לאחר התפוצצות הפרשה, את פעולות המשטרה, שהיו תחת אחריותה כמפקחת, ופרסמה בהמשך דו"ח חלקי ומסורס.
בכל הנוגע לתוכנת הריגול שעמדה בלב התחקיר של כלכליסט, פגסוס של NSO, ושימשה לפעילות האסורה והפוגענית נגד אזרחים, כתב המבקר כי "המשטרה השתמשה בו מאות פעמים ללא בחינה ואישור משפטי", וכי היתה זו "הפעלת כלי טכנולוגי פוגעני ללא אישור ובחוסר סמכות". המבקר הוסיף כי הוא איתר "מקרים שבהם נעשו פעולות אסורות הפוגעות בזכות לפרטיות, בשל הפקת תוצרים אסורים או שימוש בהם".
עבודת צוות הביקורת במשרד המבקר החלה בפברואר 2022 והסתיימה בספטמבר 2023, סמוך לטבח 7 באוקטובר. הצוות בחן בצורה מעמיקה ומקיפה את השימוש של המשטרה ב־15 כלים: תשעה כלים טכנולוגיים לפריצה והאזנה לטלפונים של אזרחים, ושישה כלי עזר שמסייעים באיסוף והפקת המידע. הכלים העיקריים הם רוגלות - תוכנות ריגול שמוחדרות באופן סמוי, מרחוק, לטלפונים ניידים ולמחשבים לצורך חיטוט במידע שנמצא עליהם כגון הודעות ווטסאפ, תמונות, אפליקציות ועוד, וכן הפעלה מרחוק של המיקרופון והמצלמה. כלים נוספים שימשו להאזנות סתר לשיחות קוליות, ועוד כלים טכנולוגיים שימשו לקבלת נתוני תקשורת על ניידים כגון מיקום (איכונים) ודפוסי שימוש.
"בינואר 2022 התפרסמה בכלכליסט סדרת כתבות ולפיהן המשטרה מבצעת שימוש בכלי טכנולוגי (פגסוס של NSO, ת"ג), שבאמצעותו מתקבל מידע שחורג מהמותר לפי חוק האזנות סתר", כותב המבקר. "נוכח חומרת הטענות... הודיע מבקר המדינה על פתיחת ביקורת בנושא".
דו"ח המבקר על השימוש ברגולות ובכלים טכנולוגיים להאזנת סתר מתייחס לשלושה תחומים. בתחום הראשון, ההתנהלות המודיעינית והמבצעית של המשטרה מול אזרחים, מצא המבקר כי אין נהלים מסודרים ותקינים להפעלת הכלים הטכנולוגיים. הוא אף מצא כי את הנהלים שכן קיימים המשטרה עוקפת, לעתים גם באופן ידני, שמבטל חסימה טכנולוגית.
המבקר קבע שהמשטרה הפעילה סמכויות ללא אישור פנימי וללא פיקוח של בית המשפט, הסתירה מידע מהפרקליטות, ביצעה פעולות אסורות בעת החדירה לטלפונים, שאבה מהם מידע ועשתה בו שימוש אסור וללא תיעוד כנדרש. כל אלה, מצא המבקר, הובילו לפגיעה בזכויות הפרט, בין היתר של קטינים, אזרחים לא מעורבים בפשע וקורבנות עבירה.
"מסקירת תהליכי העבודה בהאזנות הסתר", כתב המבקר, "עולים פערים משמעותיים ויסודיים שהביאו לביצוע פעולות חמורות ופוגעניות בתחומי: הגשת בקשות, התקנה של כלים טכנולוגיים על ניידים וביצוע הפעולה באופן ידני, איסוף תוצרי האזנת סתר, הפקת התוצרים והשימוש בהם ואי ביעור התוצרים".
התחום השני שבחן הדו"ח הוא הפיקוח של משרד היועץ המשפטי לממשלה. בתחום זה נמצא כי לא נבחנו ולא הובנו לעומק הכלים הטכנולוגיים, בגלל חוסר ידע בנוגע ליכולות של הרוגלות וכלי האזנות סתר. הייעוץ המשפטי איפשר להשתמש בכלים שלא עומדים בדרישות החוק, ולא נעשו פניות יזומות מצד הייעוץ המשפטי לממשלה לקבל מידע על האופן שבו פועלת המשטרה עם הכלים הללו.
"עשרות הממצאים כרוכים אלה באלה, שכן ביסודם עומדת חולשה בקשרי הגומלין בין משרד המשפטים למשטרה", כתב המבקר. "חולשה זו באה לידי ביטוי באי־העברת מידע מספק מהמשטרה למשרד המשפטים מחד גיסא, ובהיעדר פעולה יזומה של משרד המשפטים לקבל את המידע על מלוא היכולות של הכלים הטכנולוגיים, מאידך גיסא". התנהלות זו, קבע המבקר, גרמה ל"כרסום הולך וגובר בריסון הכוח בתחום האזנות הסתר".
התחום השלישי הוא התאמת החקיקה לשימוש בכלים הטכנולוגיים. נמצא כי החקיקה ישנה ולא מתאימה לכלים הללו, וכי השימוש בחלק מהם נעשה בלי שהוא מעוגן בצורה ברורה בחוק - מה שגרם לפגיעה בפרטיות של אזרחים.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "דו"ח המבקר עוסק רובו ככולו באירועים ישנים מהשנים 2016-2021 ובסוגיות שכולן כבר נבחנו לעומק במסגרת עבודת ועדת מררי. כלל לקחי דו"ח מררי שפורסם באוגוסט 2023, יושמו ותוקנו לאחר פרסומו, עוד בשנת 2023 ואף המבקר מתייחס לכך. בתוך כך, פותחו מנגנוני פיקוח ובקרה משופרים - פנים ארגוניים וגם בין ארגוניים, המיושמים בדקדקנות וכן הובהרו נהלים ותהליכי עבודה".
