התפיסה שמקדם ג'ף בזוס למודל העבודה המודרני: הרמוניה ולא איזון
בעולם שבו עבודה מרחוק וצוותים גלובליים הפכו לנורמה, האיזון הישן בין עבודה לחיים אישיים (Work-Life Balance) מפנה את מקומו למושג חדש הרמונית חיים-עבודה (Work-Life Harmony): גישה אסטרטגית חדשה שמעצבת את תרבות הארגונים המודרניים
זוכרים איך פעם נראה יום עבודה בשנות ה- 80 וה- 90? אם עובד או מנהל היה יוצא הביתה בשעות אחה"צ או הערב, הוא כנראה היה מנותק מן העבודה עד למחרת בבוקר. חופשה של שבועיים בחו"ל היתה ניתוק אמיתי. ההפרדה בין החיים האישיים לבין שעות העבודה היתה כמעט מוחלטת. אך מאז כניסת האינטרנט, הדואר האלקטרוני והמסרים המיידיים אין כמעט הפרדה בין שעות העבודה לבין החיים האישיים. הגלובליזציה תורמת עוד יותר לחוסר הגבולות בין הקריירה לחיים האישיים, כאשר שיחות והודעות נשלחות גם מעבר לשעות העבודה. הגבולות בין עבודה לחיים האישיים הפכו מטושטשים וזה רק הולך ומחריף.
מאז סוף המאה ה- 20 ועד היום משתמשים במונח Work-Life Balance – איזון בין עבודה לחיים אישיים, כדרך לתאר שאיפה להפריד בין שעות העבודה לחיים הפרטיים. עם זאת, בעולם המהיר והמקושר של ימינו, המונח הזה קשה מאוד להשגה. הטכנולוגיה טשטשה את הגבולות בין עבודה לזמן הפרטי, מה שמקשה יותר ויותר על שמירה על האיזון המיוחל.
הרמוניה ולא איזון
בראיון שערך בשנת 2018 ג'ף בזוס, מייסד אמזון ואחד האנשים העשירים בעולם, הוא כינה את גישת Work-Life Balance כ"מונח מתיש". בזוס אמר באותו ראיון כי כבר מספר שנים הוא מלמד צעירים להחליף את המילה איזון במילה הרמוניה ולאמץ את גישת Work-Life Harmony. "אם אני מרוצה בבית, אגיע לעבודה עם אנרגיה אדירה. אם אני מרוצה בעבודה, אגיע הביתה עם אנרגיה אדירה. זהו למעשה מעגל וזה לא איזון. במקום לשאוף לשיווי משקל, הגישה מתמקדת באיכות האינטראקציות בין העבודה לחיים. מדובר ביישור תחומי אחריות ופעילויות כך שישלימו זה את זה, ויצירת קצב שמתאים את עצמו לדרישות המתפתחות של חיי היומיום. לדוגמה, השתתפות באירוע משפחתי במהלך היום והשלמת משימות עבודה בערב יכולים לייצג הרמוניה.
המעבר להגדרה הרמונית עבודה-חיים אישיים קשור ישירות לעלייה במספר העובדים מרחוק, לגלובליזציה של צוותים ולשינויים בציפיות של עובדים מהחברות בהן הם מועסקים. הרמוניה אפקטיבית מאמצת גבולות גמישים המגנים על הדברים החשובים ביותר, בין אם מדובר בזמן משפחתי ללא הפרעה או בשעות עבודה ממוקדות, תוך מתן אפשרות לגמישות בשעות העבודה כאשר סדרי העדיפויות משתנים, או מתן אפשרות לעבודה מרחוק או אפילו לנוודות דיגיטלית.
מדיניות מאפשרת הרמוניה
במישור הארגוני, אין די שהעובד "יחליט" על הרמוניה, נדרשות מדיניות ותשתיות שמאפשרות זאת: שעות עבודה גמישות, אפשרות עבודה מרחוק, תמיכה נפשית, הבנה של המנהלים שמקצב העבודה עובר שינויים לאורך הזמן. ארגונים שמאמינים בגישה זו יכולים לתרום לתפוקה גבוהה יותר של העובדים, ירידה בשחיקה והגברה של שביעות הרצון שלהם.
קיימים מספר רעיונות מפתח על מנת להשיג הרמונית קריירה-חיים אישיים:
קבלה דינמית של מצבים משתנים - עומס, חובות ואירועים בלתי צפויים - הם חלק מהחיים. חשוב לאמץ גישה שמבינה שיש תקופות בהן העבודה תדרוש יותר זמן ואינטנסיביות, ולתקופות אחרות להעניק יותר מקום לחיים האישיים, מבלי להרגיש אשמה.
סנכרון בין ערכים ותעדופים - כדי להשיג הרמוניה, כדאי לזהות מהם הערכים האישיים החשובים ביותר (למשל, זמן משפחה, יצירתיות, הישגים מקצועיים) ולוודא שהבחירות היומיומיות מתיישבות עימם.
יכולת לעבור בין "מצבים" שונים - חלק מההרמוניה הוא היכולת לעבור בקלות בין "מצב עבודה" ל "מצב חופש אישי" ולדעת לעבור בין הקטבים - למשל להצליח להתנתק פיזית או מנטלית מהעבודה, למנוחה, לחיבור עם המשפחה או תחביבים.
תכנון מודע - תכנון מודע של זמני עבודה וזמני מנוחה, והגדרה ברורה של גבולות - גם אם לא תמיד מוחלטים, תורמים לכך שהמעבר בין “עבודה” ל”חיים” יהיה חלק יותר.
בעולם העבודה המודרני קיימות עוד ועוד חברות שמיישמות כבר שנים את גישת Work–Life Harmony. במקום להפריד בקפדנות בין עבודה לחיים פרטיים, החברות מאפשרות לעובדים לעבוד מכל מקום בעולם, לבחור את שעות העבודה שלהם ולשלב את חיי המשפחה והתחביבים עם העבודה המקצועית. מודל זה לא רק משפר את שביעות הרצון של העובדים, אלא גם מעלה את המעורבות שלהם בפרויקטים, שביעות רצון, תפוקה והצלחות. אנשים שמרגישים שיש להם אחריות אמיתית, גם מתנהלים בהתאם. מבחינת הארגון אין זה חשוב מהיכן העובד מבצע את עבודתו ומתי, כל עוד העבודה מתבצעת. וכיצד מודדים את ביצועי העובדים? באמצעות הגדרת KPIs ברורים לעובד ומנגנון מסודר של דיווח פרוייקטים, הסתכלות על משימות ותוצאות וביצוע משימות וביסוס אמון במקום נוכחות פיזית.
כלי עסקי להרחבת פעילות
ההרמוניה היא Win Win הן לעובד והן לארגון. היא מעניקה לעובד בריאות נפשית ורווחה עם הפחתת תחושות אשמה ומתחים, תפקוד טוב יותר של העובד בעבודה, יותר חדשנות ויצירתיות, שימור עובדים והפחתת העזיבה. האסטרטגיה שמאחורי Work–Life Harmony מתאימה במיוחד לחברות הפועלות בזירה בינלאומית ומבינות שהגבולות הגיאוגרפיים והזמניים כבר אינם מחסום. במובן הזה, המודל איננו רק שינוי סגנון חיים, אלא כלי עסקי שמאפשר לחברות להרחיב פעילות, לשמור על עובדים מחוברים, ולפעול בצורה גמישה מול שווקים משתנים.
הכותב, ארול עזוז, הוא מנהל שיווק וצמיחה בחברת הסטארט אפ Warmy.io, המיישמת Work–Life Harmony ונווד דיגיטלי
