סגור
נגיד בנק ישראל אמיר ירון בוועידת הכספים
ירון מזהיר: ההממשלה תקפיץ את החוב תוצר לרמה של 80%״ (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

הנגיד לממשלה: הטיפול בהתחזקות השקל - באחריותכם; תוספת לביטחון תזניק את החוב

אמיר ירון אמר היום בוועדת הכספים כי במידה aיש בעיה נקודתית ליצואנים מסוימים עם השקל החזק - הממשלה צריכה לפעול נקודתית. במקביל, הציב הנגיד תמרור אזהרה לגבי יציבות המשק: ״אימוץ הצעת ראש הממשלה להוסיף 300 מיליארד שקל לתקציב הביטחון תקפיץ את החוב תוצר של ישראל לרמה של 80%״

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הבהיר היום (ד') בוועדת הכספים של הכנסת כי הממשלה היא זו שצריכה להתמודד עם השלכות התחזקות השקל על היצואנים. לדבריו, בנק ישראל בוחן את שער החליפין דרך ״עדשת יציבות המחירים״ בלבד, והאחריות לטיפול בפריון או בתמיכה נקודתית ביצואנים שנפגעים מהמטבע החזק מוטלת על המגרש הפיסקלי. ״במידה שיש בעיה נקודתית ליצואנים מסוימים עם התחזקות השקל, אז הממשלה צריכה לפעול בין אם בתמיכה ובין אם בהגדלת הפריון״, אמר ירון. במקביל, הציב הנגיד תמרור אזהרה לגבי יציבות המשק: ״אימוץ הצעת ראש הממשלה להוסיף 300 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, תוך ויתור על הסכם הסיוע האמריקאי - צפוי להזניק את יחס החוב תוצר של ישראל לרמה של 80%״, אמר הנגיד. יחס החוב תוצר של ישראל עומד על 68.6% נכון לתחילת השנה.
ירון חזר על הביקורת שלו על תקרת הגרעון בתקציב 2026 ואמר כי "התקציב התחיל בגרעון של 3.2%, והסתיים בגרעון של 3.9%. יחס החוב תוצר לא צפוי לרדת בתקציב הקרוב, ובשנה שבה אנו צפויים לצמוח ביותר מ-5%, היה ראוי להתאמץ יותר להוריד יחס זה". ירון אמר כי הוא מצפה לראות יותר מנועי צמיחה בתקציב 2026: "להעביר את התקציב הזה בלי להעלות את תקרת הגרעון כי יכולות לנו עוד הוצאות. לא יהיה אפשר לספק את צרכי הבטחון בתקציב המשכי". ירון התייחס גם לתקציבי המלחמה הקודמים של השנים 2024 ו-2025 ואמר כי "מגיע לממשלה קרדיט על ההתאמות הפיסקליות שנעשו, ברור שהיה אפשר להתאמץ יותר במבנה ההתאמות, אבל מגיע קרדיט".
במהלך דבריו חזר ירון על אתגרי המשק ארוכי הטווח הוא הזכיר את התשתיות הנמוכות, את שיעורי העוני הגבוהים, ואת הפערים בחינוך. בנוגע לסוגיה האחרונה אמר הנגיד "זה מאוד חורה ומטריד שבציונים הבינלאומיים אנחנו כל כך נמוכים, החלשים אצלנו חלשים יותר מהחלשים בעולם, יש צורך לשקם את מערכת החינוך ולאתגר אותה".
בנוגע לחברה החרדית אמר הנגיד כי "חלק החברה הערבית באוכלוסיה בישראל צפוי להישאר קבוע. לעומת זאת, החברה החרדית גדלה בקצב מהיר וחייבים להביא לכך שיותר גברים ייכנסו לשוק העבודה. ואלו שיכנסו צריכים ידע משום שהמשכורות שלהם נמוכות, והידע הזה תלוי מאוד בלימודי ליבה".