בית המשפט דחה בקשה לתביעה ייצוגית נגד כלל ביטוח על מכירת מניות אלרוב
הבקשה הוגשה בטענה שחברת הביטוח מכרה את מניות חברת הנדל"ן במחיר נמוך ב-130 מיליון שקל ביחס למחיר שהוצע עבורן בעבר; בית המשפט קבע כי לא הוכח פגם בהליך או קיומה של הצעה עדיפה ודחה טענות לניגוד עניינים ושיקולים זרים
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף של 130 מיליון שקל נגד כלל ביטוח, שהוגשה על ידי דורון ויסברוד, עמית באחת מקופות הגמל של החברה. הבקשה הוגשה בעקבות המהלך שביצעה חברת הביטוח ב-2021 למכירת מלוא אחזקותיה בחברת אלרוב נדל"ן, שבשליטת אלפרד אקירוב, לישראל קנדה תמורת 382 מיליון שקל. ויסברוד הגיש את התביעה בטענה כי החברות, וכן נושאי משרה בכלל וחברי ועדות ההשקעה, הפרו חובות אמונים ונאמנות וכן חובות זהירות, בכך שמכרו את מניות אלרוב במחיר נמוך ב-130 מיליון מן המחיר שהוצע בעבר עבור אותן מניות על ידי אקירוב. זאת בשל סכסוך עבר בין גורמים בהנהלת כלל, בהם המנכ"ל יורם נוה, לבין אקירוב ושיקולים זרים שהיו מעורבים לכאורה בעסקה.
ויסברוד הסתמך בעיקר על ראיון של אקירוב, שבו סיפר כי בעבר, עוד לפני תקופת הקורונה, הוא הציע לכלל לרכוש את מניות אלרוב שמוחזקות עבור העמיתים בסכום גבוה מן הסכום שהמניות נמכרו בסופו של דבר. מנגד, כלל ביטוח טענה בהליך כי מדובר בעסקה מצוינת, שבוצעה בפרמיה על מחיר השוק ובעיתוי המתאים, לאחר שמחירן של מניות אלרוב התאושש מצניחה של עשרות אחוזים במהלך תקופת הקורונה, וכי רק טובת העמיתים עמדה לנגד עיניה. כלל טענה עוד כי בעסקה טיפלו גורמים מומחים בלבד, נטולי אינטרס, ואף נשכרו לשם כך מומחים חיצוניים בעלי שם ומומחיות שניהלו את העסקה בהליך מוקפד וללא רבב.
כבר בתחילת ההליך קיבל בית המשפט את טענת נושאי המשרה כי יש למחוק אותם מהתביעה, מאחר שחוק תובענות ייצוגיות אינו מאפשר הגשת תביעה ייצוגית נגדם באופן אישי.
בפסק הדין קבע השופט כי לא הוכח שבמועד המכירה עמדה בפני כלל הצעה קונקרטית מצד אקירוב במחיר גבוה יותר, וכי הצעות עבר אינן בהכרח רלוונטיות במועד מאוחר יותר. בית המשפט קיבל את טענת כלל כי "הוקמו חומות סיניות" בין ועדות ההשקעה והמומחים שנשכרו מטעמן לביצוע העסקה לבין הנהלת כלל, וכי אותו סכסוך עבר בין הנהלת כלל לבין אקירוב לא היווה שיקול ולא השפיע על עסקת המכירה, וכי בהיעדר ראיות לניגוד עניינים או שיקולים זרים של הגורמים המומחים שניהלו את העסקה, יש לדחות את טענת המבקש לפגם שנפל בהליך המכירה.
בית המשפט התייחס לשאלת חובת הנאמנות של גוף מוסדי כלפי העמיתים אגב עסקת מכירת מניות, וקבע לראשונה כי חובה זו אינה מתמצה בחובה למקסם את מחיר המכירה, וכי ניתן להביא בחשבון שיקולים נוספים כחלק מחובת הנאמנות, כגון השיקולים ששקלה כלל שנועדו להגן על נכסי העמיתים. גם הטענה של ויסברוד לפיה חלה על ועדות ההשקעה החובה לפנות באופן יזום לאקירוב ולהציע לו לרכוש את המניות, נדחתה, נוכח קשיים משפטיים ורגולטוריים שהיו כרוכים בעסקה תיאורטית שכזו, שזוהו בוועדת ההשקעה.
בסיכום קבע בית המשפט כי לא נפל פגם בהליך המכירה וכי אין מקום להתערב בהחלטות ועדות ההשקעה, ודחה את הבקשה לאישור התביעה. המבקש חויב בהוצאות לטובת כלל ביטוח.
את כלל ונושאי המשרה ייצגו עוה"ד ד"ר גיל אוריון ומיכל סלע ממשרד פישר (FBC), ואת ויסברוד ייצגו עוה"ד ליאור להב והדר סטמפו, שהודיעו כי בכוונתם להגיש ערעור.
