רשלנות רפואית בהיריון: דברים שחשוב לדעת
היסטוריה משפחתית שלא נבדקה, ייעוץ גנטי שלא הוצע, בדיקה שלא בוצעה או שפוענחה לא נכון עלולים למנוע מהורים מידע מהותי במהלך ההריון. אלו הדברים שחשוב לדעת
תקופת ההיריון כוללת לא מעט בדיקות: בדיקות סקר גנטיות, אולטראסאונד לקביעת גיל ההריון, שקיפות עורפית, סקירות מערכות מוקדמת ומאוחרת, בדיקות סקר שליש ראשון ושני, בדיקות דם לסוכר, וירוסים, ספירת דם, ומוניטור עוברי. בדיקות נוספות הן דיקור מי שפיר במסגרתו ניתן לבדוק צ'יפ גנטי ובדיקת אקסום, בדיקת סיסי שליה, וסקירה שלישית הבודקת בעיקר את מבנה המח של העובר. אין ספק שהטכנולוגיה והקדמה מעניקות כלים ויכולות חדשות, אולם למרות זאת עצם קיומן לא מבטיח שהבירור הרפואי הנדרש אכן בוצע.
הבדיקות השונות להן נדרשת האישה ההרה הן פועל יוצא של הרקע המיילדותי שלה, ההסטוריה המשפחתית, וממצאים המתבררים במהלך ההריון עצמו.
אלא שלעיתים פרט מהותי בהיסטוריה המשפחתית אינו מתועד, לא ניתנת הפניה להמשך בירור ולעיתים בדיקת סקר מרגיעה סוגרת את תהליך הבירור מוקדם מדי. במצבים כאלה, מום או תסמונת עלולים להתגלות רק לאחר הלידה, כשההורים מבינים בדיעבד שלא קיבלו בזמן אמת את מלוא המידע שהיה עשוי להשפיע על בחירתם האם להפסיק את ההריון בשלבים מוקדמים יותר.
על מנת לבסס תביעה ברשלנות רפואית בהריון יש קודם כל להוכיח שצריך וניתן היה לאבחן את המום ממנו סובל הילוד, וליידע על כך את ההורים. בנוסף יש להוכיח, כי המידע הרפואי שהיה מתקבל היה מביא לכך שההורים יפנו לועדה להפסקת הריון, ושהועדה היתה מאשרת את הפסקת ההריון.
מקרים שטיפלתי בהם ממחישים זאת היטב. אישה שהתמודדה בעבר עם הפלות מרובות לא הופנתה לייעוץ גנטי על ידי הרופא שליווה אותה, אף שההיסטוריה הרפואית שלה הצריכה זאת. לאחר הלידה הילד אובחן עם תסמונת דאון – מידע שלטענת הזוג היה מוביל להפסקת ההריון. במקרה אחר, פנו בני זוג לרופא הנשים, כאשר האב מסר לו שהוא על הרצף האוטיסטי. אלא שהמידע לא הוביל להפניה לייעוץ ולבירור גנטי כנדרש. רק לאחר הלידה, לאחר שהתברר שהילד סובל מאוטיזם קשה, בוצעה בדיקה גנטית לאב ולבן שהראתה כי שניהם נושאים אותו שינוי בגן הקשור עם אוטיזם.
המשותף למקרים אלו היתה הטענה שלא בוצע לאם במהלך ההריון הבירור הנדרש והמתבקש נוכח הרקע הרפואי והמשפחתי. הטענה היתה כי לו היו ההורים מקבלים את המידע הנכון במהלך ההריון, היו פונים להפסיק את ההריון, וועדה להפסקת הריון היתה מאשרת את הפסקתו.
שלהב קמחי
(צילום: יח"צ)
בהקשר זה, חשוב לזכור כי לא כל מום מולד, סיבוך או תוצאה קשה מעידים בהכרח על רשלנות רפואית. יחד עם זאת, כאשר בדיקה חשובה ומשמעותית לא בוצעה או כאשר מידע משמעותי לא הובהר כהלכה להורים, הרי שהתמונה משתנה. בתרחיש כזה, מן הראוי לבחון האם הטיפול שניתן עמד בסטנדרט הרפואי והמשפטי הנדרש.
בליבם של מקרים רבים עומדת חובת היידוע. רופא אינו אמור להחליט עבור מטופלת אילו בדיקות רלוונטיות עבורה על סמך סממן כזה או אחר. ההחלטה אם לבצע בדיקה, להמשיך בירור או לשקול את המשך ההיריון היא של האישה ההרה. תפקידו של הרופא הוא להציג את כל המידע הרלוונטי, את הבדיקות שזמינות דרך הקופה ומחוצה לה וכן את ההשלכות שעשויות להיות לוויתור או הימנעות מבדיקה כזו או אחרת.
השאלות שחשוב לשאול
נשים הרות, בני או בנות זוגות ובני משפחתם לא בהכרח מכירים את כלל הבדיקות הרלוונטיות במהלך ההיריון, הצורך בהם ואת אופן הטיפול הרצוי. לכן, וכדי לתת מושג ראשוני, אלו השאלות והנקודות שמומלץ לשים אליהן לב:
כבר בשלב הראשון: לא לחסוך במידע רפואי
חשוב ליידע את הרופאים בכל עניין רפואי שחשוב להביא בחשבון, ובפרט בהיסטוריה של הפלות, לידות קודמות, מומים במשפחה, מחלות גנטיות או מידע רפואי הנוגע לאחד מבני הזוג. אמנם לא כל מקרה מחייב בדיקה, אך הוא בהחלט עשוי לספק רקע ולכוון את הרופא לבירור הנדרש בכל מקרה. כמו כן וודאו שהדבר נרשם ומתועד בסיכום הביקור או בהיסטוריית הטיפול. אל תהססו לשאול את כל השאלות, לבקש בדיקות ספציפיות, ולבקש מפורשות שהדברים יירשמו.
האם יש תחליף לבדיקת מי שפיר?
בדיקת NIPT – בדיקת דם הבודקת את המטען הגנטי של העובר - היא כלי סקר חשוב, אך אינה בדיקה אבחנתית. היא עלולה להצביע על סיכון לתסמונות מסוימות, אך אינה שוללת את כל הליקויים הגנטיים האפשריים שבדיקת מי שפיר יכולה לשלול, ואינה מהווה תחליף לדיקור מי שפיר.
בבדיקת מי שפיר מתבצעת כיום באופן רוטיני בדיקת צ׳יפ גנטי – בדיקה הבודקת את גנום הילוד ומאפשרת לזהות הכפלות או חסרים בו. בנוסף, ניתן לבצע בבדיקת מי השפיר גם בדיקת אקסום. זו בדיקה מתקדמת הבוחנת שינויים בגנים עצמם, ולעיתים היא כרוכה במימון פרטי.
חשוב להבין לגבי כל בדיקה לא רק מה הבדיקה עשויה לגלות, אלא גם מה היא אינה יכולה לגלות ומה המשמעות של ויתור עליה.
כך למשל, אם מתברר בבדיקה גנטית מסוג אקסום שאב הוא נשא של גן מסויים שאחראי לאוטיזם, רק בדיקת אקסום תגלה אותה אצל הילוד ובייעוץ הגנטי יש חובה להמליץ עליה.
שיקול כלכלי הוא מובן, אך אין מקום לוותר על בדיקה מבלי להבין היטב את משמעותה הרפואית. אם בדיקה אינה מוצעת דרך קופת החולים, יש לשאול מדוע, האם קיימת חלופה והאם יש טעם לבחון אותה באופן פרטי.
סקירה תקינה אינה תמיד סוף הדרך
סקירות מערכות ובדיקות אולטרסאונד עשויות לאתר ממצאים חשובים, אך לא כל מום ניתן לזיהוי באותו שלב או באותה בדיקה. לעיתים ממצא מסוים מצדיק סקירה מכוונת של איבר מסוים, למשל המוח, ולעיתים יש מקום לבחון את התמונה שוב בשלב מתקדם יותר של ההיריון. כאשר עולה חשד למום בעובר במהלך ההריון על הרופא לציינו באופן מפורש. נכון לשאול מה בדיוק נבדק, האם קיימת מגבלה בבדיקה, האם יש צורך במעקב ומהן האפשרויות להמשך בירור.
אם אינכם בטוחים, מומלץ לפנות לחוות דעת שניה.
חשוב לפנות לעורך דין מוקדם ככל הניתן
יש הבדל מהותי בתקופת ההתיישנות בין תביעות הנוגעות למעקב ההיריון לבין תביעות בשל נזק שנגרם ליילוד במהלך הלידה. בתביעות הקשורות להיריון, פרק הזמן העומד לרשות ההורים לצורך הגשת התביעה עשוי להיות קצר משמעותית, ובמקרים רבים מדובר בשבע שנים מהלידה, בכפוף לנסיבות ולכללי ההתיישנות הרלוונטיים. כאשר הנזק נגרם לילד במהלך הלידה, תקופת ההתיישנות עשויה להימשך עד הגיעו לגיל 25.
בכל מקרה חשוב לפנות מוקדם ככל האפשר, גם כדי לשמור מסמכים רפואיים ולהבין את התמונה המלאה כל עוד היא "טרייה".
מתי לחשוד שאולי מדובר ברשלנות רפואית במהלך ההריון?
בכל מקרה בו נולד ילד עם מום או נכות, אם התברר כי לילד תסמונת שלא אובחנה במהלך ההיריון, אם נולד ילד מת או אם נגרמה פגיעה במהלך הלידה, אני ממליצה לברר אצל עו"ד מומחה בתחום אם אין מדובר ברשלנות רפואית.
הצעד הראשון הוא לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי: מעקב ההיריון, תוצאות בדיקות, הפניות, סיכומי אשפוז ומסמכי הלידה. לאחר קבלת מלוא התיעוד יוכל עורך הדין להעריך האם יש מקום להמשיך עם בירור העניין אצל מומחה רפואי, ולהגיש את התביעה.
מאת עו"ד ד"ר (לרפואה) שלהב קמחי, ד"ר שלהב קמחי רופאה ועורכת דין
d&b – לדעת להחליט
