התאגיד עתר לבג"ץ - בבקשה לבטל את הקיצוץ בתקציבו שנקבע בחוק השידורים
התאגיד הצטרף לעתירות נגד חוק השידורים, וטוען כי הקיצוץ של 25 מיליון שקל בתקציבו נועד לשמש "שוט פוליטי" ולפגוע בעצמאותו. גם ההצדקה הפיננסית שלו בבסיס החוק אינה תקפה עוד: סגירת עידן פלוס אמורה היתה להזרים לתאגיד 25 מיליון שקל, אך סעיפי החוק בעניין בוטלו ועידן פלוס ימשיך לפעול
תאגיד השידור הציבורי כאן מצטרף לעותרים נגד חוק השידורים, המכונה גם "החוק לחיסול התקשורת החופשית", ומבקש מבית המשפט לבטל את יישום הסעיף שיביא לקיצוץ של 25 מיליון שקל בתקציבו. בעתירה נטען כי מדובר ב"חלק מתוכנית פעולה סדורה שנועדה לפרק את כל מנגנוני ההגנה שנקבעו בחוק השידור הציבורי, המבטיחים את עצמאותו של התאגיד ואת ניתוקו מהדרג הפוליטי".
ביומה האחרון של הכנסת אישרה המליאה בקריאה שנייה ושלישית את חוק השידורים של שר התקשורת, שלמה קרעי. החוק, שהוא חלק מחוקי ההפיכה המשטרית שקידמה הממשלה היוצאת, כולל סעיפים שלטענת מתנגדיו יפגעו בעצמאות חברות החדשות בערוצי הטלוויזיה, יכפיפו את הערוצים לרגולטור פוליטי חדש, יאפשרו לטייקונים להקים אימפריות תקשורת ריכוזיות ויעניקו הטבות של עד עשרות מיליוני שקלים לערוץ 14, שאותו מגדירים העותרים כערוץ תעמולה פרו-ממשלתי.
עוד לפני שהושלמה החקיקה הוגשו לבג"ץ עתירות בדרישה לבטל את החוק, הן בשל תוכנו האנטי-דמוקרטי והן בשל פגמים שנפלו בהליך החקיקה. בין היתר נטען כי הוקמה ועדה מיוחדת בראשות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן (הליכוד) במטרה לעקוף את ועדת הכלכלה של הכנסת, וכי שר התקשורת התערב באופן בוטה בהליכי החקיקה - בין השאר באמצעות הוספה והסרה של סעיפים באישון לילה, תוך התעלמות מעמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה. בשבוע שעבר הורה בג"ץ לעצור את כניסתם לתוקף של סעיפי החוק בעלי התחולה המיידית, עד לקבלת החלטה בבקשה להוציא צו ביניים.
כעת מצטרף גם תאגיד כאן לעתירה, ומבקש לבטל את הקיצוץ של 25 מיליון שקל מתקציבו שנקבע במסגרת החוק. "עניינה של עתירה זו אינו ב'עוד קיצוץ תקציבי', וגם לא במחלוקת תקציבית רגילה או בהחלטה כספית גרידא", נטען בעתירה. "עניינה הוא בשימוש פסול בתקציבו של התאגיד כמנוף להשפעה פוליטית, להשתקת ביקורת עיתונאית ולפגיעה בעצמאותו. הפיכת הכוח התקציבי ל'שוט פוליטי' המונף מעל ראשו של תאגיד השידור הציבורי פוגעת פגיעה קשה בעצמאותו, מחוללת 'אפקט מצנן' הרסני ומאיימת על עצם יכולתו למלא את תפקידו המוסדי והחוקתי".
העתירה עוסקת בסעיף 80 לחוק השידורים, הקובע כי תקציב התאגיד יופחת מ-650 מיליון שקל ל-625 מיליון שקל בשנה. "בדברי ההסבר להצעת החוק הובהר כי ההצדקה למהלך נשענת על 'חיסכון' תקציבי שאמור להיווצר לתאגיד בעקבות אחת הרפורמות הכלולות בהצעת החוק - ביטול מערך 'עידן פלוס'", נכתב בעתירה.
לפי החוק, את מערך עידן פלוס אמור היה להחליף יישומון ממשלתי. אולם, בעקבות התנגדות המפלגות החרדיות בוטלו ברגע האחרון הסעיפים שעסקו ביישומון, והוסרה גם ההוראה שנועדה להסדיר את ביטול עידן פלוס. למרות זאת, ההוראה להפחתת תקציב התאגיד נותרה על כנה. "שינוי יסודי זה חייב קיומו של דיון מחודש ומלא בהסדר החדש שנוצר", נטען בעתירה. "זאת משום שבניגוד להסדר של קיצוץ כנגד חיסכון באותו סכום, נוצר מצב שבו קיים קיצוץ 'אמיתי' של 25 מיליון שקל מתקציב התאגיד. ואולם, דיון כזה לא נערך".
התאגיד טוען כי מטרתו האמיתית של הקיצוץ היא לפגוע בעצמאותו, וכי זו הייתה הכוונה מלכתחילה. "תשתית זו עולה משורה של התבטאויות פומביות, עקביות ומפורשות של הדרג הפוליטי שהוביל את החקיקה", נכתב בעתירה. "שר התקשורת עצמו הסיר את המסכות והודה בגלוי בכוונותיו האמיתיות. בדיוני הוועדה המיוחדת, בתגובה לטענות שהועלו בדבר הפגיעה בתקציב התאגיד, הבהיר השר בגלוי כי מדובר בצעד ראשון בתוכנית רחבה בהרבה לפגיעה בתאגיד: 'זה חלק קטן ממה שהממשלה וועדת הכספים מתכוונת לעשות, אז כמובן שהקיצוץ הזה יילקח בחשבון'".
