פרסום ראשון
פרשת הרצת המניות באי.די.בי: תביעת הענק של איתי שטרום הסתכמה בהחזר הלוואה בלבד
בנקאי ההשקעות איתי שטרום, שהורשע וריצה מאסר בפרשת הרצת המניות, תבע כ-900 אלף שקל מעד המדינה עדי שלג וגורמים נוספים. אחרי כמעט 9 שנים, בית המשפט דחה את התביעה כמעט במלואה והותיר רק החזר חוב הלוואה של שלג לשטרום בסך כ-248 אלף שקל
בית משפט השלום בתל אביב פסק בתביעה אזרחית שהוגשה לפני כמעט 9 שנים בעקבות פרשת הרצת המניות באי.די.בי. בנקאי ההשקעות איתי שטרום, שהורשע בפרשה הפלילית יחד עם בעל השליטה דאז באי.די.בי נוחי דנקנר, תבע דרך חברתו קלוס טריידינג סכום כולל של כ-900 אלף שקל מעד המדינה בפרשה, עדי שלג, וכן מגרושתו מאיה שלג וגורמים נוספים, בטענה כי שלג רכש עבורו מניות אי.די.בי במחירים מנופחים מחברת הברוקראז' של אשתו דאז והרוויח את הפרש המחיר על חשבונו. בפסק הדין שניתן החודש, כמעט 9 שנים לאחר הגשת התביעה, נדחתה התביעה נגד מאיה שלג במלואה, בעוד שעדי שלג חויב להשיב לשטרום רק כ-248 אלף שקל בגין חוב הלוואה ישן.
נזכיר כי בפרשת הרצת המניות באי.די.בי נקבע בבית המשפט כי בסמוך להנפקה שבה גייסה החברה 321 מיליון שקל מהציבור, סיכמו ביניהם דנקנר ושטרום כי האחרון יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניות אי.די.בי בבורסה. המטרה הייתה למנוע את המשך ירידת שער מניית החברה ולהעלותו, וכן להגדיל את מחזורי המסחר ולהציג מצג שווא של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים. המדינה טענה כי שטרום גייס לעזרתו את עדי שלג במטרה להשפיע על שער המניה. דנקנר ושטרום כפרו לאורך כל הדרך בטענות כלפיהם, אולם הורשעו בשורה של עבירות על חוק ניירות ערך וריצו עונש מאסר. עדי שלג היה עד מדינה בפרשה.
בתביעה שהגיש שטרום ב-2017 נטען כי מאיה שלג, בהוראת בעלה עדי, רכשה מניות איי.די.בי במהלך המסחר בבורסה ובהמשך הציעה אותן למכירה במחיר גבוה ממחיר השוק. עדי שלג רכש את המניות באמצעות חשבונות קלוס במחיר הגבוה וכך שלשלה משפחת שלג לכיסה את ההפרש בין המחיר שבו קנתה מאיה למחיר ששילם עדי. מאיה רכשה ומכרה באמצעות סיטי ברוקר, עדי קנה באמצעות קלוס, כלומר מכיסו של שטרום. לטענת שטרום, שלג הוציא ממנו במרמה באופן זה 185 אלף שקל.
מפסק הדין האזרחי שניתן החודש עולה כי בערך שליש מהעסקאות שבהן רכש שלג בשם קלוס טריידינג של שטרום מניות של אי.די.בי, נעשו מול חברת סיטי ברוקר שהיתה אז בבעלותה של מאיה שלג. השופט גיא הימן קבע כי העובדה שקלוס טריידינג או שטרום חשו עצמם מרומים לא די בה לקבוע כי הנתבעים עוולו כלפיהם בתרמית. עוד החיל השופט את הכלל של "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה" - כלומר, שטרום לא יכול לתבוע פיצויים על נזק שנגרם לו במהלך ביצוע התרמית של הרצת המניות שבגללה הוא עצמו הורשע וריצה מאסר.
עם זאת, בכל הנוגע למערכת היחסים הכספית הישירה בין איתי שטרום לעדי שלג, התקבלה טענת התובעת לקיומו של חוב הלוואה. השופט קבע כי "התובעת הוכיחה כל צורכה כי הנתבע חב לה כספים שנטל ולא השיב; כי בשום שלב היא לא ויתרה לנתבע על חובו זה".
בשורה התחתונה, נקבע כי התביעה נגד מאיה שלג וסיטי ברוקר נדחתה לחלוטין, ולטובת מאיה שלג תשלם התובעת הוצאות שכר טרחת עו"ד בסך כ-20.7 אלף שקל. התביעה נגד עדי שלג התקבלה בחלקה, ושלג חויב להשיב לתובעת את יתרת חוב ההלוואה בסך כ-248 אלף שקל.
שטרום תבע גם על עסקאות שביצע שלג מול ברוקר בשם בן יפת, שותף לשעבר של אשתו מאיה. התביעה נגד יפת נדחתה ונפסק כי התובעת תשלם לו הוצאות שכר טרחת עו"ד בסך כ-21.7 אלף שקל. יפת יוצג ע"י עו"ד אייל נחשון, ממשרד ברנע ג'פה לנדה ושות'.
עו"ד גיל דחוח, שייצג את מאיה שלג יחד עם עו"ד גלית רוטנברג, מסר בתגובה : "סברנו מלכתחילה כי לא היה מקום להגיש תביעה נגד מאיה שלג, ואנו מברכים על פסק הדין שדחה את טענותיו של שטרום וחייב אותו לשלם לה עשרות אלפי שקלים. אנו תקווה כי סיומו של הליך זה יביא עימו הקלת מה עבורה והיא תוכל להמשיך לחיות את חייה הפרטיים".
ממשרד עו"ד גיסין ושות', שייצגו את עדי שלג וחברת סיטי ברוקר, נמסר בתגובה: "כצפוי, תביעתו של שטרום אשר הוגשה בקול תרועה רמה הסתיימה בקול ענות חלושה. התביעה הייתה מלכתחילה תביעה מלאכותית, אשר מטרותיה היו ניסיון להפכה לפלטפורמה להשגת הישגים שישמשו לצורך הערעור שהגיש שטרום על פסק הדין שניתן בהליך הפלילי נגדו וניסיון 'לסגור חשבון' עם עד המדינה שהעיד כנגדו בפרשה. שטרום נכשל בכל מטרותיו. הסכום בו חויב שלג בסך 248 אלף שקל (לאחר הפרשי ריבית והצמדה), אינו קשור לפרשת IDB אלא להתחשבנות כספית מן התקופה בה שלג עבד בחברת ISP בבעלות שטרום. הוא זניח ביותר ביחס לסכום התביעה הכולל".
עו"ד אמיר איבצן ועו"ד רועי דריזון ייצגו את התובעת; עו"ד גיא גיסין, עו"ד יואל פרייליך ועו"ד אמיר פז ייצגו את עדי שלג וחברת סיטי ברוקר.
