סגור
צ'אטבוט AI בינה מלאכותית גרוק ChatGPT ג'מיני קלוד
הצ'אטבוטים גרוק, ChatGPT, ג'מיני וקלוד (צילום: Tada Images/Shutterstock)
דעה

הטלטלה עוד לא כאן: למה ה-AI לא מחליף עובדים כפי שחששנו?

סקר מפתיע מארה"ב חושף: למרות אימוץ מאסיבי של בינה מלאכותית בארגונים, לא נרשמה עד כה השפעה משמעותית על שיעורי התעסוקה או על דרישות המיומנות מהעובדים - והחברות משקיעות בטכנולוגיות החדשות דווקא לשיפור איכות ואמינות ולא לצמצום כוח אדם

הטכנולוגיות החדישות כבר כאן, אך העובדים - לפחות בינתיים - לא הולכים לשום מקום.
כל מהפיכה מביאה עמה הזדמנויות וסיכונים. תקוות וחששות. כשמדובר בבינה מלאכותית (להלן – AI) הדברים נכונים שבעתיים. כך גם באשר להתפתחות הרובוטיקה, נושא שעלה בטור שכתבה איתי בעבר אלה גורביץ', מנהלת המחלקה הכלכלית בהתאחדות התעשיינים, והופיע במדור זה.
החשש הגדול ביותר הינו שההתפתחויות הטכנולוגיות הללו תייתרנה חלק מכוח האדם המבצע כיום פעולות שונות. ההיגיון ברור – על מנת להשיא את רווחיהן, תחפשנה חברות עסקיות דרכים לצמצם את עלות הייצור ולהגדיל את רמת התפוקה לכל יחידת תשומה. במציאות של תחרות גוברת – על אחת כמה וכמה.
והנה, סקר שהופיע לאחרונה באתר לשכת הסטטיסטיקה של ארצות הברית הראה במפתיע כי לאימוץ טכנולוגיות מתקדמות אין עד כה השפעה של ממש על מספר העובדים. כמו כן, רמת המיומנות שלהם אמנם השתפרה, אך לא במידה של ממש.
אמנם מדובר על נתוני 2020 עד 2022 (האחרונים שהיו זמינים), אך ניתן היה לצפות כבר אז להשפעות חזקות יותר. זאת, במיוחד כשהשנים הללו כללו גם את תקופת הקורונה והעבודה מרחוק, שהיוותה הזדמנות פז מבחינת החברות להשיג זאת.
לפי הנתונים המרתקים, למעט במקרה של רובוטיקה, כשכבר הייתה לה השפעה טכנולוגית, היא התבטאה בניסיון של חברות להגדיל את מספר העובדים ולא להקטינם.
חשוב לציין את חוסר ההלימה המפתיע בין עליית שיעור הארגונים שאימצו את טכנולוגיית ה-AI (מ-55% בשנת 2023 ל-78% בשנת 2024 (לפי מדד הבינה המלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד) לבין ההשפעה המזערית שהייתה לכך על שיעורי התעסוקה.
לא זו בלבד: החוקרים אפיינו מקצועות בעלי "חשיפת יתר" ל-AI וגילו דווקא עלייה מתונה יותר בשיעורי האבטלה לעומת מקצועות בעלי חשיפה נמוכה יותר (0.3% לעומת 0.94%, בהתאמה).
יתרה מכך, רוב החברות דיווחו כי אימוץ טכנולוגיות לא שינה משמעותית את רמת המיומנויות של העובדים. רק בחלק מהמקרים, דווח כי AI שיפרה אותה מעט.
ייתכן, כמובן, כי המשך קליטת הטכנולוגיות המתקדמות עוד ישנה את תמונת המצב, אך אם זו התמונה, מדוע חברות בכל זאת מוציאות עליהן כספים ומשאבים?
ובכן, החברות מתעדפות, נכון להיום, את טכנולוגיית ה-AI החדישה יותר על פני טכנולוגיות כגון ענן, תוכנות וציוד ייעודי. האחרונות נכנסו קודם לכן לתמונה וכבר מהוות חלק ממהלך העסקים הרגיל. רוב החברות טוענות שהן חשובות מאוד לתהליכי העבודה. מולן, ל-AI ורובוטיקה יש עוד כברת דרך לעבור – חשיבותן מוגדרת "בינונית" בלבד ולדעתי, המבחן הכולל של השפעת כל סוגי הטכנולוגיות על רמת תשומות העבודה בתהליכי הייצור יהיה רק כאשר החשיבות של ה-AI והרובוטיקה תהיה גבוהה יותר.
מכל מקום, ברוב המקרים, המטרות של החברות הן לשפר את איכות או אמינות התהליכים (AI, ענן), למכן משימות אנושיות ולשפר את איכות המוצרים.
בשורה התחתונה, הנתונים סותרים, עד כה, את ההנחה שהאצת אימוץ הבינה המלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות אחרות תקטין את מספר העובדים מחד ותשפר את רמת המיומנות שלהם מאידך. מה שהן כן עושות זה שיפור האיכות והאמינות של תהליכים וטכנולוגיות. עם זאת, ככל שאימוץ ה-AI והרובוטיקה, שהן חדשות ומאוחרות יותר בהשוואה לענן, תוכנות וציוד, יגדל, יצטרך הדבר להיבחן שנית.