סגור
ה משפחתון של נינט ששון ב באר שבע
משפחתון בבאר שבע. התקציב לחינוך לגיל הרך לא יספיק לחינוך חינם (צילום: חיים הורנשטיין)

ממשלה בהפרעה
משרד החינוך: התקצוב לחינוך לגיל הרך מספיק לשיפורים מינוריים בלבד

רה"מ הבטיח חינוך חינם לגיל הרך? מיליארד שקל בתקציב הקרוב לא מתחילים לגרד את העלות האמיתית של הרפורמה. במקביל מתקשה המשרד להתמודד עם עיצומי המורים בתיכונים - כשברקע ממתין עוד סכסוך עבודה עם הסגל הבכיר באוניברסיטאות

כמה אירוני: דווקא ההבטחות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחינוך חינם לגיל הרך מונעות, מאז הקמת הממשלה, כל טיפול או רפורמה בנושא. הסיבה היא שאין לו כל יכולת לעמוד בהבטחה. הכספים הקואליציוניים הלכו בעיקר לנושאי דת והתנחלויות, ואילו לגיל הרך מיועדים בתקציב הקרוב מיליארד שקל בלבד. זה סכום שמספיק לשיפורים קלים, אבל לא מתחיל לגרד את העלות האמיתית של חינוך חינם.
בינתיים יש מחלוקת קשה. המומחים סבורים שצריך להשקיע את הכסף בחיזוק המערכת הקיימת, הסובלת מכשלים רבים, ושהרחבתה רק תזיק. הפקידות של משרדי האוצר והחינוך סבורה שאם מוכרחים להרחיב את המערכת, צריך להשקיע בהרחבת מערכת המעונות הציבוריים. אבל נתניהו ויו”ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ’ אבי שמחון רוצים פתרון שיאפשר להכריז על “חינוך חינם” באמצעות מתן סכום לכל הורה לילד בגילאי 3-2 וההורים יוכלו להעבירו גם למעון פרטי. קשה לאמוד את הנזק שפתרון כזה יגרום, הן בהעלאת המחירים והן בבריחת צוותים מהגילאים האחרים. אפשר להעריך שזה יגרום לחינוך לגיל הרך את ההרס שהממשלה הזאת כבר עשתה לכלכלה ולביטחון.
כל פתרון אמור לכלול גם את עדכון תעריפי התשלום למעונות היום, שחיוני להישרדות שלהם. המדינה צפויה לממן את ההתייקרות כדי למנוע זעם של ההורים. אבל בינתיים גם ההחלטה הזו ממתינה. ב־20 בפברואר פרסם שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הודעה שלפיה בתוך שבוע יחתום. זה היה אירוע הזוי שכן מי שרוצה לחתום שיחתום, לא יפרסם הודעות. בפועל, הוא לא חתם עד היום. לפני חג הפסח הגיש פורום מסגרות החינוך לגיל הרך עתירה לבג”ץ כדי שיחייב אותו לחתום. המערכת הפוליטית מצדה עסוקה בהפיכה המשטרית וחוק הגיוס – ואין לה קשב לגיל הרך. אפשר רק לקוות שעד לאישור התקציב בסוף מאי תתקבל החלטה.
משבר נוסף שהולך ומחריף הוא עיצומי המורים בתיכונים. הצו שהוציא בית הדין הארצי לעבודה ביום שני שמחייב את המורים למסור ציוני מגן יסייע לתלמידים בהכנות לבגרות אבל מעקר את אמצעי הלחץ העיקרי של המורים. בכך הוא רק מרחיק הסכם.
ארגון המורים העל־יסודיים דורש תוספת של 30% לכל מורה, לא משנה באיזה ותק. האוצר מוכן לתוספת של 18% למורה מתחיל ו־5% למורה ותיק. גם בנושאים אחרים יש עדיין פערים משמעותיים והמשא ומתן מתמשך
ארגון המורים העל־יסודיים דורש תוספת של 30% לכל מורה, לא משנה באיזה ותק. האוצר פרסם ביום שני את הצעתו המעודכנת שלפיה הוא מוכן לתוספת של 18% למורה מתחיל ו־5% למורה ותיק. גם בנושאים אחרים יש עדיין פערים משמעותיים והמשא ומתן מתמשך. כרגיל כשהרשות המבצעת לא מגיעה להחלטות, הבעיה מתגלגלת לפתחה של הרשות השופטת. בשבוע שעבר משרד החינוך והרשויות המקומיות פנו לבית הדין לעבודה בבקשת צו מניעה. יו”ר ארגון המורים העל־יסודיים רן ארז מצדו הודיע שישקול החרפת הצעדים. ברקע עמד איום של הנהגת ההורים בעתירה לבג”ץ לביטול בחינות הבגרות השנה.
הבעיה של המורים העל־יסודיים היא שהם יושבים על שיבר מאוד בעייתי. מצד אחד, הם מסכנים את ההכנה של התלמידים לבחינות הבגרות וזה מקנה להם הרבה כוח. מצד שני, בדיוק בגלל זה בתי הדין לעבודה מאוד מגבילים אותם, בייחוד כי הגיוס לצבא מונע דחייה של הבחינות בגלל שביתה. במסגרת האיזון הזה בית הדין לעבודה אפשר למורים לא לתת ציונים ומשובים על בחינות. אבל כשעלו טענות שהיעדר ציונים ומשובים על בחינות המגן פוגע בהכנות לבגרות, חזר הנושא לבית הדין. זה כרגיל העדיף למנוע פגיעה בשמיניסטים.
ברקע ממתין עוד סכסוך עבודה — זה עם הסגל הבכיר של האוניברסיטאות. המרצים איימו לשבש את בחינות הסמסטר הראשון אבל בסופו של דבר המתינו. ככל שעובר הזמן, מתקרבות בחינות סוף השנה בלי שהסכם יתקרב. על המרצים מקשה כמובן העובדה שהם וגם רבים מהסטודנטים מהווים חלק חשוב בתנועת המחאה. קשה לנהל שני מאבקים גדולים ביחד וגם קשה לפלג את המחאה. בהחלט ייתכן שבאוצר בונים על זה.