פרשנות
מעל נוסחת הפשרה שהציעו שופטי בג"ץ מרחף צל מאיים של הפיכה משטרית
הרכב מורחב של 9 שופטים עמל להקים גשר מעל נהר הדם הרע השוצף בין הצדדים כדי לייצר הידברות חדשה, בחסותם ובהנחייתם, גם בשל הבחירות הקרבות - אך האלימות השלטונית ריחפה מעל והתנפלה גם על שופטי בג"ץ. נציג העותרים: "לא עושים הסדר עם לא דמוקרט והפיקוח שלכם לא יעזור"
השיחות בין איראן לארה"ב רוחשות אמון הדדי רב יותר מהמגעים בין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לבין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. הדבר ניכר אתמול בדיון בעתירות לפיטורי השר, בניסיונות השופטים להחיות את מסמך העקרונות בין הצדדים ממאי 2025. לייצר הידברות חדשה, בחסותם ובהנחייתם. "השר, באופן עמוק, לא מקיים את עצמאות המשטרה", אמרה נציגת היועצת עו"ד שוש שמואלי, שזה במילים אחרות, אנחנו לא מאמינים למילה אחת שלו. בא כוח השר, עו"ד דוד פטר, אמר: "לא נסכים שייטרפו סמכויות מבשרו של השר".
השופטים עמלו להקים גשר מעל נהר הדם הרע השוצף בין הצדדים. "בעינינו זה עדיף על פסק דין", אמר המשנה לנשיא העליון נעם סולברג. והוסיף השופט אלכס שטיין: "פשרה גרועה טובה מפסק דין טוב". וסולברג הרחיק עוד יותר את הסיכוי לפסק דין. "משפטית, בתקופת בחירות אנחנו זהירים יותר בפסיקות מהסוג הזה", אמר, "מעשית, אולי בגלל הבחירות קציני המשטרה יהיו זהירים יותר מלהפגין נאמנות מוחלטת לשר שאולי לא יכהן אחרי הבחירות".
שמואלי לא ממש התנחמה, ובטח שלא השתכנעה מהאופטימיות של השופט. לבסוף, לאחר התייעצות עם בהרב־מיארה, הסכימה למיצוי המהלך על ידי השופטים בתנאי שיוצאו צווי ביניים שירחיקו את השר ממינויים רגישים, מחקירות, מפעולות מבצעיות. "כלומר, להדיח את השר", השיב פטר.
1. העתירות נידונו אתמול בפני הרכב מורחב של שופטים והרכב מצומצם של קהל, שהצטמצם עוד יותר לאחר הרחקת חברי, ובעיקר חברות, הכנסת, שהגיעו כדי להפריע ולפוצץ את הדיון. כי הם נבחרי העם ומותר להם הכל, כולל יבוא תרבות הדיון מהמשכן שמול בית המשפט. בלעדיהם התנהל דיון ענייני, אם כי אלמנט האיום על השופטים לא נעדר ממנו אלא נעטף בנימוס ובדוגמא מהמיתולוגיה היוונית.
האלימות השלטונית, הפרטית והמוסדית, התנפלה בהדרגה על שופטי בג"ץ. שפי פז העלתה סרטון של פיצוץ בית המשפט העליון; שר המשפטים יריב לוין הודיע שאין לציית לתוצאה שלא תניח את דעתו; טלי גוטליב וכמה קולגות הגיעו לדיון כדי להפריע ולפוצץ; בא כוח השר סיים את טיעונו בסיפור מהמיתולוגיה היוונית. הוא המשיל את השופטים לאקטיון שהפך לאיילה ונטרף בגלל שהרגיז את האלה ארטמיס. הנמשל הם השופטים שיהפכו לאיילה שתיטרף אם ירגיזו את האל בנימין.
2. לתפקיד האיילה לוהקה כאן נציגת היועמ"שית שוש שמואלי ממחלקת בג"צים. "הדיון הוא על עצמאות משטרת ישראל וסכנת הפוליטיזציה שלה מצד השר", אמרה. "איזה כלים יש לנו להכריע בעובדות שמוכיחות את הפוליטיזציה", עטו עליה השופטים, בעיקר ה"שמרנים" נעם סולברג, אלכס שטיין, דוד מינץ, יעל וילנר, יחיאל כשר. "באילו כלים נשתמש כדי להכריע במחלוקות עובדתיות? ואיך תקום סמכות לנקוט בסעד הדרסטי ביותר של הדחת שר כשהעובדות שנויות במחלוקת".
ההערות האלה הציפו את הכשל המרכזי שריחף מעל הדיון כולו - איך משכנעים את השופטים בעובדות ש"מרשיעות" את בן גביר בפוליטיזציה של המשטרה. איך ואיפה הפר השר את עצמאות המשטרה ואת מסמך העקרונות. השופטת דפנה ברק־ארז מהצד "הליברלי" ביקשה דוגמאות מובהקות. "הקצינה רינת סבן", אמרה שמואלי, "כשהשר אמר שהעיכוב הוא בגלל העדות שלה בתיקי ראש הממשלה ויונתן אוריך". והמשיכה לדוגמאות של הקצינים סנ"צ רותי האוסליך (שקידומה נבלם) ורפ"ק מאיר סוויסה (שקודם לאחר שזרק רימון הלם על מפגינים). "כשהשר מזהה את מי שעושה כרצונו, הוא מקדם אותו ומי שנוגד את תפיסתו תהיה לו בעיה. זה המסר שהוא מעביר לכלל השוטרים", אמרה שמואלי.
3. לצד המינויים - ההתערבות בחקירות. במיוחד של שוטרים שהפעילו אלימות כלפי מפגינים נגד הממשלה שאותם מכים ועוצרים וכלפי ערבים שבהם לפעמים יורים. מיד כשנפתחת חקירה ממהר בן גביר לגבות את השוטרים שהיכו וירו ל"כיוון הנכון". השופט מינץ: "השר מביע עמדה כללית ולא קונקרטית, זו עמדתו הפוליטית". שמואלי קפצה על ההזדמנות: "בדיוק כך! ואסור לו להכניס למשטרה את עמדתו הפוליטית. זו בדיוק הפגיעה בעצמאות המשטרה".
גם השופטים הליברלים הקשו על שמואלי. למשל בסיפור העלייה להר הבית. "מה זה קשור לעצמאות המשטרה", הקשה השופט עופר גרוסקופף. בן גביר התפאר ששינה את הסטטוס קוו בהר הבית ואילו ראש הממשלה נתניהו מיהר להבהיר שהסטטוס קוו לא שונה. השופטים התקשו, שוב, להכריע במחלוקת. "אסור שלשר תהיה עמדה בנושא הזה? תובילי אותנו למקום שמצדיק הפעלת סמכות כה מרחיקת לכת של פיטורי שר", ביקשה, כמעט התחננה, השופטת וילנר.
4. בתחילת הדיון ביקש נשיא העליון יצחק עמית לבסס את סמכות בית המשפט להורות על פיטורי שר. "היו כבר 16 מקרים שבג"ץ דן במינוי ופיטורי שר", אמר עמית, "וציפור לא צייץ, שור לא געה, והים לא נזדעזע".
בא כוח ראש הממשלה עו"ד מיכאל ראבילו ועו"ד פטר הודיעו שהם עומדים על כך שהסמכות להורות לראש הממשלה לפטר כלל לא קיימת, ובהזדמנות זו בכוונתם לבטל גם את הלכת דרעי־פנחסי שמאפשרת פיטורי שר. במילים אחרות: סמכות ראש הממשלה ושיקול דעתו הם מוחלטים.
את זה השופטים סירבו לקבל. לשיטתם אין לאף אחד שיקול דעת מוחלט וסופי שאינו כפוף לאיזונים ולביקורת. מדובר באבן יסוד בשיטת המשפט הישראלי. ביטולה היא זיקוק נוסף של ההפיכה המשטרית: פטור לממשלה ולראש הממשלה מכל פיקוח. שיקול דעת מוחלט זו המשמעות של דיקטטורה.
במהלך הדיון ביקשו השופטים מהצדדים, העותרים והיועצת המשפטית לממשלה, שתי בקשות: לקבל מסה של מקרים שבהם הפר השר את עצמאות המשטרה, וגם את הכלל המשפטי שמחבר בין המקרים האלה ומוליד את החובה של ראש הממשלה לפטרו.
שמואלי השיבה שסגן השר רפאל פנחסי פוטר בזמנו, בהלכת דרעי־פנחסי, בגלל כתב אישום קל יחסית שהוגש נגדו על רישום כוזב במסמכי תאגיד, ואילו מה שבן גביר עושה הוא חמור שבעתיים - פגיעה בדמוקרטיה, בשלטון החוק, ובזכויות אדם.
5. כרגיל באירוע משפטי, כללי הדיון והטיעון מוזילים ומגמדים את המשמעות האמיתית, את "התמונה הגדולה". איתמר בן גביר הוא ישות פוליטית ורעיונית ברורה וגלויה שאינה מסתתרת ואינה מסתירה. הוא לא מותיר ספק בעיני "האדם הסביר" לגבי מניעיו ויעדיו.
הוא צמח בערוגות הרב מאיר כהנא, הוא מעולם לא זנח את גזענותו ועבריינותו. לזכותו ייאמר שעבריינותו אינה נגזרת משחיתות ואלימות רגילים אלא מהשקפת עולם וחזון מוגדר היטב. בן גביר הוא אויב וסכנה לדמוקרטיה ליברלית, וכל אחד מתשעת השופטים שישבו אתמול בדין יודע זאת היטב. אבל, כשופטים, להבדיל ממנו, הם נתונים למרות הדין. ולכן, הם צריכים להשתכנע שהוא אכן פוגע סדרתי בעצמאות המשטרה, בקיומו של כלל משפטי (שאינו פורמלי כמו כתב אישום) שבאמצעותו ניתן להורות על פיטוריו ואת החיבור בין השניים: שכמות מעשיו הפסולים המוכחים מצדיקה את הפעלת הסעד הדרסטי הזה.
"כמה כבשים עושות עדר", שאל עמית את נציג העותרים עו"ד דב גלעד כהן. "לא יודע", השיב, "אבל אני יודע שכאן מדובר בעדר".
6. את הכלל המשפטי שמחפשים השופטים סיפק עו"ד גלעד ברנע: "מי שחותר באופן שיטתי תחת יסודות הדמוקרטיה לא יכול להיות שר". והוסיף עו"ד דניאל חקלאי: "כלל ההתערבות הוא פגיעה בליבת זכויות אדם ובמבנה הדמוקרטי, כפי שפירטה היועצת המשפטית לממשלה. ויש גם השתק שיפוטי – ההפרות החוזרות של השר את הבטחותיו שלו, מאפשר להפעיל את הסעד נגדו".
השופטים כך נדמה מבקשים לברוח מהבשורה של כתיבת פסק הדין ולחזור למסמך העקרונות בין הייעוץ המשפטי לבין השר והממשלה. "אנחנו נכנסים לאירוע ונדאג לאכיפת ההסדר", אמר שטיין, "הגענו לאיזונים לא רעים מבלי לתת פסק דין". ברנע: "לא עושים הסדר עם לא דמוקרט והפיקוח שלכם לא יעזור. המשטרה הורעלה, המסרים של השר הוטמעו. אסור לעשות את הניסוי הזה בחירויות אדם".
