לאחר שהחזרת סעיפי החרדים נפסלה: חוק השידורים עבר לקריאה שנייה ושלישית
הצעת החוק אושרה בוועדת התקשורת, לאחר שיועמ"שית הכנסת שגית אפיק דחתה את דרישת החרדים להשיב את הסעיפים נגד פורנוגרפיה ושידורים בשבת. ללא הסכמתן, הקואליציה עלולה לאבד את הרוב הדרוש להעברת החוק במליאה. אפיק: "התרענו על הוצאת הסעיפים החשובים, ההחזרה בדלת האחורית לא מקובלת בהליך חקיקה"
הצעת חוק השידורים אושרה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת התקשורת. הצעת החוק תועלה להצבעה בקריאה השנייה והשלישית במליאה בשבוע הבא - ועדיין מרחפת השאלה האם לקואליציה יהיה בכלל רוב להעביר את החוק.
השגת הרוב בקריאה השנייה והשלישית לחוק, שיפגע בכלי התקשורת החופשיים ויתמוך בערוצים מקורבים, נמצאת בסכנה, בעקבות הודעתה הבוקר של היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק שפסלה את דרישתם של החרדים להחזיר לחוק סעיפים העוסקים באספקת חומרי תועבה ומניעת הפצת שידורים בשבת של היישומון הממשלתי שיוקם.
מדובר בסעיפים שאותם דורשות הסיעות החרדיות יהדות התורה וש"ס להכניס לחוק על מנת למנוע הפצת חומר פורנוגרפי. הנושאים הללו פוצלו באחרונה מהחוק, וכעת החרדים דרשו להחזירם כתנאי לתמיכתם בחוק. רבני ש"ס הודיעו על התנגדותם לחוק אם לא יכלול סעיף למניעת שידורי תועבה וכן למניעת שידורים בשבת באמצעות היישומון.
עם זאת, סיעת ש"ס הודיעה אחר הצהריים (שני) כי תתנגד לחוק השידורים, לאחר שיהדות התורה הודיעה על התנגדותה. בלעדי התמיכה של ש"ס ויהדות התורה אין לשר התקשורת שלמה קרעי רוב בעד החוק בהצבעה בקריאה השנייה והשלישית. קרעי נפגש אחר הצהריים (שני) עם יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני כדי לשכנעו לתמוך בחוק. למרות הכל, יו"ר ש"ס אריה דרעי לוחץ מאוד לחוקק את "חוק הכשרות" שעיקרו ביטול מונופול הכשרות של הרבנות הראשית. כתנאי לכך, הוא נדרש לספק את קולות מפלגתו גם ל"חוק השידורים".
בש"ס לא טורקים את הדלת בפני קרעי ובהודעתה היא מוכנה לתמוך בפיצול החוק ובסיוע לערוצים 14 ו-15 . לפי הודעת הסיעה: "מאחר שהתיקונים שדרשנו בחוק התקשורת, על פי הוראת הרבנים, כדי למנוע פגיעה בערכי הדת, לא נכללו בנוסח הסופי - לא נוכל לתמוך בחוק. עם זאת, ש״ס מפצירה ודורשת מהשר קרעי לפצל את החוק ולהביא להצבעה רק את הסעיפים הנוגעים להקלות רגולטוריות לערוצים החדשים, ובהם ערוץ 14. במהלך כזה נתמוך, ואנו מצפים שהוא יובא בהקדם".
במסגרת היישומון הממשלתי שיחליף את "עידן פלוס" תוקם פלטפורמת צפייה דיגיטלית מרכזית שתרכז את ערוצי התקשורת המשודרים בישראל. בעקבות התנגדותן של הסיעות החרדיות נאלץ שר התקשורת שלמה קרעי לקדם סעיפים המורים שהרשות השנייה לא תספק תכנים ליישומון בשבת.
כאמור, ש"ס והקואליציה הגיעו באחרונה ל"דיל" בדבר אישור החוק בתמורה לאישורו בקריאה השנייה והשלישית של חוק הג'ובים, שנועד להחזיר את המונופול של הרבנות הראשית בכשרות ויגרום לתוספת של מאות משרות של משגיחי כשרות. אם ש"ס לא תתמוך בחוק, אזי יהדות התורה גם לא צפויה לתמוך בו, וכתוצאה מכך לא יהיה רוב לקואליציה לחוקק את החוק בטרם התפזרותה של הכנסת ביום חמישי הבא, 16.7. השאלה כיצד ש"ס תוכל לתמוך בחוק בניגוד לעמדת הרבנים? ש"ס הודיעה בצהריים כי היא מתואמת בעניין החוק עם יהדות התורה. בליכוד ינסו לגייס היעדרות בהצבעות במליאה על החוק של ח"כים מהסיעות הערביות, בשל החשש שח"כים מיהדות התורה וש"ס עלולים להתנגד לחוק.
ביהדות התורה זועמים על דרעי שמתעקש לקדם את חוק הג'ובים ומביעים חשש שבסופו של דבר חוק יסוד לימוד התורה והחוק להקפאת מעצרים של אברכים עריקים לא יקודמו בטרם התפזרותה של הכנסת.
אפיק הודיעה הבוקר ב"ועדת השידורים": "אנחנו הצבענו תמרור אדום בזמן אמת ככל שמוציאים את הסעיפים הללו לא ניתן אחר כך בדלת האחורית איזשהו תיקון אחר ביחס אליהם. אנו חושבים שאלה סעיפים מאוד חשובים ולא היה מקום להוציא אותם. הצבענו על זה בטרם הפיצול אבל הם בהחלט עונים על הגדרה של נושא חדש. הפסקה שאוסרת באספקה על חומרי תועבה והגנה על קטינים פוצלה בהיותה לא הכרחית ולכן החזרתה בדלת האחורית לא מקובלת בהליך חקיקה".
אפיק הוסיפה כי "אני שומעת הרבה טענות - איך לא עצרתם דיונים בהצעת החוק? אז רק שיהיה ברור - ההלכה הפסוקה ביחס להליך חקיקה תקין היא שהבחינה נעשית רק בסופו. בעניין הצעת החוק הזאת ניתנו גם שלוש החלטות של בית המשפט העליון שחזר על ההלכה הפסוקה הזאת - שהבחינה תהיה רק בסופו. עובדה שגם הפגמים בהליך הפנים ממשלתי לא הביאו את הייעוץ המשפטי לממשלה למנוע את הנחת החוברת הכחולה לקריאה ראשונה במליאה, גם הדיונים בוועדת התקשורת יכולים לרפא את הפגמים הללו, ככל שנעשים באופן תקין. לכן, מה שאמר ח"כ יבגני סובה הוא נכון - ככל שהוועדה תחליט שהיא רוצה לקיים דיון מהותי על הסעיפים האלו ולגבש הסדרים כאלה ואחרים ייתכן שזה ירפא את אותם פגמים. כרגע אנחנו לא נמצאים שם, הבחינה תיעשה בסיום הליך החקיקה בדיוק כמו שנעשה בחוק האחד והיחיד שעליו יש תקדים של פסילת חקיקה. גם שם הצעת החוק הונחה במליאה, הדיונים בבית המשפט התקיימו, כמובן, לאחר שהחוק נחקק ומכאן ההליך בכללותו".
יו"ר יהדות התורה ח"כ יצחק גולדקנופף כתב באחרונה כי "עיון בסעיפי החוק המתגבשים מעלה כי הקמת יישומון ממשלתי במימון המדינה להנגשת שידורים בחינם מהווה פגיעה חסרת תקדים בסטטוס קוו. במקום לצמצם חילול שבת, המדינה הופכת ליוזמת אקטיבית של הנגשת תכנים האסורים בשבת לתוך הבית פנימה, דבר המהווה פרצה חמורה ושינוי אורחות חיים בקרב הציבור שומר המסורת".
מה כולל החוק
הצעת החוק מציגה מתווה המשלב חמישה עקרונות מרכזיים: הנגשת תכנים חינמיים לציבור באמצעות השקת יישומון (אפליקציה) לאומי; הגברת התחרות בענף הספורט על ידי איסור בלעדיות ומניעת כבילת לקוחות לחבילות יקרות; הסדרת חובות הרישוי ומתן פטורים מפיקוח על בעלות צולבת; הקמת רשות פיקוח סטטוטורית עצמאית שתאחד את גופי הרגולציה; והבטחת ההשקעה בהפקות מקור באמצעות מתווה מדורג לחובת השקעה ביצירה ישראלית.
על פי ההצעה, תוקם הרשות לתקשורת משודרת כגוף עצמאי וסטטוטורי שיאחד ויחליף את גופי הרגולציה הקיימים. תקציב הרשות יעמוד על 25 מיליון שקל בשנה וינוכה מתקציבי עידן+ ותאגיד השידור. המועצה תמנה תשעה חברים עם חובת ייצוג מגדרי ועדתי, ולצידה תפעל ועדת איתור בראשות מנכ"ל משרד התקשורת.
המועצה תפעל ללא אמצעי אכיפה עד להשלמת החקיקה
סמכויות האכיפה של הרשות החדשה פוצלו מהחוק וידונו בהמשך בוועדת הכלכלה. עד להשלמת חקיקה זו, תפעל המועצה ללא אמצעי אכיפה ישירים על הספקים, והרשות השנייה תמשיך להפעיל את סמכויותיה על בעלות הרישיונות הוותיקות ועל הרדיו. פיצול זה גרר ביקורת מצד הייעוץ המשפטי של הכנסת; עו"ד אפיק ציינה בדיון: "צריך להיות היגיון מסדר לפיצול חוק, כך שכל חלק יעמוד בפני עצמו. אני לא מכירה מקרה שמפצלים חלקים בחוק רק כי לא הגענו לדון בהם".
כדי למנוע פגיעה בתחרות, החוק מטיל חובת רישום במרשם ייעודי על כל ספק תכנים ישראלי העומד בתנאי הסף (הכנסה מעל 40 מיליון שקל, מעל 100 אלף מנויים, או מימון מבעלי שליטה של מעל 100 מיליון שקל ב-3 השנים האחרונות). המועצה תוסמך להגדיר ספק כ"בעל חשיבות מסחרית", אשר יחויב להציע את זכויות השידור שלו לכל מפיץ באופן בלתי מפלה. בנוסף, נקבע כי האסדרה על תחום החדשות תוסיף לחול רק על בעלות הרישיון הוותיקות (שיוגדרו כבעלות רישיון זעיר), ללא חובת הפרדה מבנית וללא רגולציה שתמנע התערבות בעלי הון בתכנים. סעיף זה עורר סערה בקרב האופוזיציה, וח"כ שלי טל מירון טענה בדיון: "לא יכול להיות שערוץ של שני מיליארד יוגדר זעיר רק כדי לקדם אינטרסים של השר קרעי". הבעיה הזאת מיטיבה עם ערוץ 14.
הצעת החוק מטילה חובת העברה ללא תמורה של תכני הערוצים למפיצים בצפייה נדחית (קאצ'-אפ) של עד 90 דקות. בעקבות הסתייגות של ח"כ אושר שקלים, נקבע כי חובה זו תותנה בכך שנתח שוק הפרסום של הספק עולה על 40%. בעוד נציגי האופוזיציה טענו כי הקריטריון נקבע באופן ממוקד ומפלה, מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי הבהיר את הרקע המקצועי: "התחזית היא כי בעקבות הרפורמה נתחי השוק ישתנו ופריסת הפרסום תהיה שוויונית יותר. מצב שבו גוף אחד מחזיק בלמעלה מ-40% מהענף דורש אסדרה מוגדרת".
במקביל, הרשות החדשה תקים יישומון (אפליקציה) לאומי חינמי שינגיש לציבור את ערוצי "ספקי התכנים הפתוחים" (התאגיד, ערוץ הכנסת ורדיו מורשה) ואירועי ספורט מרכזיים בזמן אמת. לבקשת הסיעות החרדיות, נקבע כי היישומון לא יציע בימי שבת ובמועדי ישראל תכני ספורט בלעדיים שאינם משודרים במקביל בערוץ אחר.
בתחום הפקות המקור, החוק מציג מתווה חדש להפקות "סוגה עילית" (דרמה ותעודה), במסגרתו ספק תכנים רשום יחויב להשקיע בכל שנת כספים לפחות 6.5% מהכנסתו השנתית במימון או בהפקה מקומית, כאשר 10% מסכום זה יופנו לתוכניות תעודה. היישום ייעשה בהדרגה לאורך חמש שנים: חובת הגופים הכפופים לרשות השנייה תפחת מ-13% כיום, חובת הכפופים לחוק התקשורת תרד מ-8%, ועל ספקים שהיו פטורים לחלוטין תחול חובה מדורגת שתחל ב-2%.
יו"ר איגוד המפיקים הביע חשש עמוק מתקופת המעבר: "אתם מורידים לגופים הגדולים את החובה כבר עכשיו ומבטיחים שהחדשים ישלימו את הפער בעתיד – הבור הזה יקבור את התרבות הישראלית". מנגד, יו"ר הוועדה הדגישה כי השינוי המבני יוביל לצמיחה ולהגדלה משמעותית של עוגת התקציב הכוללת לטובת ההפקות המקומיות.
לצד זאת, הצעת החוק מחוללת מהפכה בשידורי הספורט, אוסרת על חברות שידור המחזיקות בזכויות ספורט לכבול לקוחות לחבילות ערוצים שלמות ויקרות, ומחייבת אותן למכור תכנים למתחרים בצורה שוויונית. כמו כן, נקבעו קריטריונים ברורים ל"אירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית" שעליהם לא ייגבה תשלום נוסף.
